.

הרי נכון שיש שתי זמנים בו המשיח יכול לבוא: בעתנה ובאחישנה ועכשיו וכתוב אין שמשיח בה אז שכל עם ישראל לא עושים תשובה אז נניח ועם ישראל אף פעם לא יחזור רז מתי יבוא המשיח?
תשובה אז בעיתנה. והאם יש כאלה שיודעים את הקץ נסופי מתי יבוא משיח? אני ראיתי שבספר אמרי בינה כתוב שבשנת 5768 תתחיל הגאולה אז למה זה לא בה, מכיוון שזה תאריך של אחישנה?

.

את הקץ אסור לחשב(את השנה),אך זה נראה קרוב מתמיד.בעתו הכוונה על דרך היסורים,אחישנה הכוונה בדרך התורה ובקיצור הזמנים.אהבת חברים נשמע לי דרך לא רעה להחיש את הגאולה...שבת שלום חבר.

בס"ד

דברי "החפץ חיים:

בדור הקודם היו הסכלים באים ומבקשים התרים בחקירות,
וכן כל בעלי העבירות אז ניו ממציאים להם טעמים והתרים שיוכלו לעבור על התורה בדרך "התרה", אבל כעת בדורנו, רמיסת התורה היא בגדר " הפרה ", שאין מצריכים לעצמם שום טעם למה עוברים על התורה, אלא מפירים אותה בגאווה ובוז ואומרים בלי טעם ובלי חרטה ופתח, אלא סתם איננו רוצים, ואי אפשנו בה'' ובתורתו, וזהוא שכתוב :
" עת לעשות לה'' הפרו תורתך ", כהפרה ולא כהתרה וזה גרוע ביותר !. עכ"ל.
והוא כעהיין דלעיל שהגרוע ביותר הוא אי ההתבוננות, עשית העברות מתוך התעלמות וכמו שאמר הכתוב בישעיה : " ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן ". והסיבה לקצף הקב"ה על זה משום שבזה אבד סיכוי התשובה באשר לא יידע האדם שחוטא הוא, מה שאין כן היודע שחוטא וחטא בידו, ייתכן שישוב.

בס"ד

מדברי הצדיק רבי יחזקאל לוינשטין זצ"ל בספר " אור יחזקאל " ( שיחות אמונה עמוד ב ):

ואילו אני בזמננו איננו מבקשים כלל להשיג דברים רוחניים וחיים במרוצת ההרגל, לכן קשה להיות מושפע ומחונך אף בעת שרואה מופתים גלויים עכ"ל.
כלומר הבדל עצום בין אדם המבקש ומחפש את האמת, אלא אדרבה בורח מלשמוע, מפחד פן יוודע לו האמת ויצטרך להיות משועבד לו, וזהו שבדורות קודמים חיפשו את האמת אלא שטעו בעבודה זרה, כלומר טעו מה היא האמת האמיתית, אולם חזו רבותינו שבדורנו יהיה מצב קשה יותר, שיהיו אנשים שיחפצו בהפקר ויברחו מלשמוע את האמת פן ישתעבדו לה, וזו כפירה והתכחשות לאמת וגרועה מן הראשונה.

ןמובא בספר " לב אליהו ":

כי הנבואה של מלאכי הרי קאי על הנבואה העתידה בעקבתא דמשיחא, ואז יתחלפו כל המושגים כאשר אנו רואים בעוונותינו הרבים בדורנו, שכולם אומרים
" אנו ישראל " אנו לא מתביישים בשם ישראל, ולא כאחרים המשתמדים, ממירים, ואת שם ישראל מעליבים, ועוד " שפתינו אתנו " אנו מדברים עברית,
" ומי אדון לנו " אין לנו אדונים אחרים, לרבות שחס ושלום דם הקב"ה אינו אדון לנו, וגם זה אומרים בשפה העברית, רחמנא לצלן, עוברים על עברות שבתורה, רומסים השבת בגאווה ובוז,מבטליםטהרת המשפחה, חייבי כריתות, מתנגדים לכל התורה כולה וצועקים -
" אנו ישראל ". נהיה ככל הגויים, אבל " בית ישראל "
דווקא לא ישכח ממנו שם ישראל. וגם " שפתנו איתנו" ולכן אין פלא שענו " מה נדברנו עליך ", עכ"ל.
מבואר שבאחרית הימים יהיה מצב הדור שיהיו כאלה חוטאים ובוגדים בכל התורה ואומרים " מה נדברנו אליך ", איננו מבינים כלל שאנו חוטאים. מצב כזה לא היה !
בזמן שישראל עבדו עבודה זרה ידעו שהם חוטאים ולא התעלמו מן האמת, אך הדור האחרון יתעלם מן האמת ועל אף הבגידה בתורה יחשוב לא פעלתי אוון ויאמר
" מה נדברנו עליך " ( מה עשינו ? מה לא בסדר ? ).

כנ"ל מובא בקובץ שיחות לר"י לוינשטין זצ"ל עמ'' 54 :

" וכך אנו בדור עקבתא דמשיחא שהמלכות הפכה למינות, והעולם כולו באורח חייו והשקפתו היא הפך האמונה, צריכים אנו להתחזק לעמדו בנסיון נורא זה כאבותינו במצריים, לא לרמות את עצמנו שחיים אנו לאור האמונה, רמאות זו היא חוצפה יסגי של עקבתא דמשיחא, רחוקים מהאמונה ומתחצפים לחשוב שקיימת בנו האמונה עכ"ל.הרי שבזמן עקבתא דמשיחא יהיה מצב של אי חיפוש ואי ביקוש באמונה, והצדקת הדרך השלילית וזה קשה יותר מכל וכמו שאמר הנביא
" הנני נשפוט אותך על אמרך לא חטאתי ".
והוא ממש שואת ההשכלה שעשתה שמד רוחני בעם רוחני בעם ישראל בעשרות השנים האחרונות, ושיטתם היתה אפוא לחיות ככל הגויים ולשכוח מסורת אבותינו, ולחשוב אותם לדור עתיק ופרמיטיבי, וחיות חיי הפקרות עם גאווה של " שם ישראל " ו"מדינת ישראל" ללא תורה ומצוות, וזהו שער החמישים של הטומאה, כלומר דרגת הטומאה הקשה ביותר, שראו אותה חז"ל ברוח קדשם ופחדו מתקופה זו אפילו האמוראים הקדושים, שאמרו שאין רצונם לחזות במך המשיח שיבוא בתקופה קשה זו.

~

ואני מוסיף קצת :

וכל הנאמר כך כך הוא כהיפוכו, ז"א, על כל קבוצה שאנו רואים ביום יום שמתנהגת לא כראוי כדרך ואמונת ישראל ותורתה, יש כנגד קבוצה שמתחזקת בדרכי ה'' ותורתנו הקדושה ובאמונה. על כל כתבת חדשות וכותרות מזעזעות שאנו נחשפים אליהן יום יום, יש כותרות " שקטות " שלא נחשפות ויוצאות לתקשורת,
וככל שהמצב נראה רע יותר, כך מכנגד המצב הטוב עולה יותר. ועל היהודי ישראלי להחליט באיזה צד של הקבוצה או הכותרת הוא רוצה לעמוד, אבל לא כשעת צו הרגע, כמו שאמר אליהו הנביא זכור לטוב : " עד מתי תיפסחו על שתי הסעיפים ". לבחור צד - ולעמוד בו.
והמשכיל יעמוד בצד הנכון.
לעמו

.

.

מה יש לשאול בכלל?

לכל יהודי צריך להיות רב שמייעץ לו ומלמד אותו.

משה והסלע / שיר מאת: אהובה קליין (c)

אל מול הסלע ניצב
משה המנהיג העניו
אהבה שאינה תלויה בדבר
לעם צמא נובל ונשבר.

הצימאון יזעק לשמים
לטיפה זכה של מים
זעקתם זעקתו
כאבם כאבו.

הסלע ניצב כבר שנים
כאבן שאין לה הופכין
האם נועד לניסים
להרוות צמאים?

משה אינו מרבה במחשבה
מזדרז לכבות התבערה
את עמו ישקיט מעט
אך גורלו נחרץ לעד.

הערה: השיר בהשראת פרשת חוקת[חומש במדבר]

הציור: משה מכה על סלע:
" וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמיים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם" [במדבר כ,י"א]
מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3906439,00.html

אומר הנביא ישעיה :

{יג} שִׁמְעוּ רְחוֹקִים אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וּדְעוּ קְרוֹבִים גְּבֻרָתִי: {יד} פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים אָחֲזָה רְעָדָה חֲנֵפִים מִי יָגוּר לָנוּ אֵשׁ אוֹכֵלָה מִי יָגוּר לָנוּ מוֹקְדֵי עוֹלָם.

תרגום:

{יג} שמעו רחוקים . היושבים ממרחק שמעו את אשר עשיתי במחנה אשור : ודעו קרובים . אותן שהיו במחנה אשור תנו לב לדעת את גבורתי : {יד} פחדו בציון . אז בבוא אשור על ציון הצדיקים בטחו בה'' אבל החוטאים פחדו : אחזה וכו'' . כפל הדבר במ''''ש : מי יגור לנו . ר''''ל וכה אמרו מי הוא מעמנו שיכול לגור ולהתקיים פה מול מחנה אשור שהוא כאש אוכלה : מי יגור וכו'' . כפל הדבר במ''''ש : מוקדי עולם . ר''''ל אשר שרפו והחלישו כל בני עולם

בס"ד


{טו} הוי משקה רעהו . אוי על הבבליים שהרעו לישראל : רעהו . כי מתחלה התחבר באהבה וריעות ואחר זה קם עליו להחרימו והשקהו יין תרעלה מאסיפת וקבוצת החימה שהיה לו עליו מאז ואף השכירו ר''''ל הרבה להרע לו ובלבל דעתו כשכור בשכרותו

http://debka.co.il/headline.php?hid=4357

ביום ד'' 16.6 בצהרים, הפכו האיומים האיראניים לפומביים, כאשר יו''''ר הפרלמנט האיראני עלי לאריג''אני, אמר כי אם ישראל או כל גורם שהוא אחר ינסה לעצור את האוניות האיראנית בדרך לעזה, איראן תפעל צבאית נגד אוניות בים התיכון ובמפרץ הפרסי. לאריג''אני לא פירט נגד איזה אוניות טהרן תפעל.

בס"ד
אני קורא לכל הזרמים, לכל העדות, לכל הפשוטים ולכל המתחכמים, לכל הגדולים ולכל הקטנים, לכל שומרי המצוות ולכל אלו ששומרים קצת פחות :

אני מציע שנקדיש להקב"ה-שאמר והיה עולם, 20 דקות פעמיים ביום או שלוש, כל אחד כפי יכולתו, נשים רגע בצד את כל הוויכוחים, ננסה לנקות רגע את הראש ונישא תפילה לבורא עולם שירחם עלינו, ויגאל אותנו ויושיע אותנו מכל הבלי העולם מעוררי המחלוקות וישמור אותנו מצרות.
אין ברירה - צריך להרבות דווקא בתפילה.
ובעזרת השם נראה ישועות ובשורות טובות במהרה.

~

אנחנו הספרדים ידנו תמיד מושטת לשלום אבל תמיד זכינו לדחיה פעם אחר פעם כל זאת בגלל רבני השקר שלהם שעדיין דוגלים בבדלנות בכל הכוחות

בספר דניאל יש את תאור הקץ של של ביאת המשיח עם ה1290 ו1335 ימים או שנים אז השאלה שלי היא על מה מדובר לא בדיוק כדי שלא תגידו לי את הקץ ואם יש כאלה שיודעים את הקץ?
תודה

אתר חרדי חדש ''''הווי נט החרדי''''
מדור חדשות ואקטואליה
כל החדשות העדכניות ביותר
ללא חשש פירסומות לא צנועות
שמירת עיניים מקסימלית
פורום
ציבורי שבו מותר הכל חוץ מלקלל
מדור הלכה יומית
מדור נבואות ואקטואליה
מאמרים בעניין הגאולה
מדור שיעורים והרצאות
כל פעם מועלים שיעורים חדשים
מדור באוהלי צדיקים
בו תמצאו כל שבוע כתבות על הצדיקים שנפטרו באותו שבוע
ועוד
בכתובת
www.gula.022.co.il

להגיד ביראה כי השם שמח באמירה הזו ובכבוד בפני השם. מציל מיצר הרע מכישוף ומחולאים רעים ועוד
כתוב בזוהר הקדוש אם בני האדם היו יודעים את הסגולה האדירה של אמירת "פטום הקטורת" היו לוקחים כל אות ומכתירים אותה בכתר של זהב. (לשים לב לסימנים לא לפספס) V



אַתָּה הוּא ה'' אֱלֹהֵינוּ שֶׁהִקְטִירוּ אֲבוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ אֶת קְטרֶת הַסַּמִּים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אוֹתָם עַל-יַד משֶׁה נְבִיאָךְ כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: ‎
‎
וַיּאמֶר ה'' אֶל-משֶׁה קַח-לְךָ סַמִּים נָטָף | וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיה: וְעָשִיתָ אתָהּ קְטרֶת רקַח מַעֲשֵה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קדֶשׁ: וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה קדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם: וְנֶאֱמַר: וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרן קְטרֶת סַמִּים בַּבּקֶר בַּבּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת-הַנֵּרת יַקְטִירֶנָּה: וּבְהעֲלֹת אַהֲרן אֶת-הַנֵּרת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה קְטרֶת תָּמִיד לִפְנֵי ה'' לְדרתֵיכֶם: ‎
‎
תָּנוּ רַבָּנָן. פִּטּוּם הַקְּטרֶת כֵּיצַד. שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה מָנִים הָיוּ בָהּ. שְׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה מָנֶה בְּכָל-יוֹם. מַחֲצִיתוֹ בַּבּקֶר וּמַחֲצִיתוֹ בָּעֶרֶב. וּשְׁלֹשָׁה מָנִים יְתֵרִים שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כּהֵן גָּדוֹל וְנוֹטֵל מֵהֶם מְלֹא חָפְנָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. מַחֲזִירָן לַמַּכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה. וְאַחַד עָשָׂר סַמֲמָנִים הָיוּ בָהּ. וְאֵלּוּ הֵן: (טוב למנותם באצבעותיו) א הַצֳּרִי. ב וְהַצִּפּוֹרֶן. ג וְהַחֶלְבְּנָה. ד וְהַלְּבוֹנָה. מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה. ה מוֹר. ו וּקְצִיעָה. ז וְשִׁבּוֹלֶת נֵרְדְּ. ח וְכַרְכּוֹם. מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה. ט קוֹשְׂטְ שְׁנֵים עָשָׂר. י קִלּוּפָה שְׁלֹשָׁה. יא קִנָּמוֹן תִּשְׁעָה. בּוֹרִית כַּרְשִׁינָא תִּשְׁעָה קַבִּין. יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָת וְקַבִּין תְּלָתָא. וְאִם לֹא מָצָא יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִיוָר עַתִּיק. מֶלַח סְדוֹמִית רוֹבַע. מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא. רִבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אוֹמֵר: אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל-שֶׁהִיא. אִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ. וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל-סַמֲמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה: ‎
‎
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׁרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בּוֹרִית כַּרְשִׁינָא לְמָה הִיא בָאָה כְּדֵי לְשַׁפּוֹת בָּהּ אֶת הַצִּפּוֹרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה. יֵין קַפְרִיסִין לְמָה הוּא בָא כְּדֵי לִשְׁרוֹת בּוֹ אֶת הַצִּפּוֹרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד: ‎
‎
תַּנְיָא, רִבִּי נָתָן אוֹמֵר: כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק אוֹמֵר הָדֵק הֵיטֵב. הֵיטֵב הָדֵק. מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל יָפֶה לַבְּשָׂמִים. פִּטְּמָהּ לַחֲצָאִין כְּשֵׁרָה. לְשָׁלִישׁ וּלְרָבִיעַ לֹא שָׁמַעְנוּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה: זֶה הַכְּלָל: אִם כְּמִדָּתָהּ כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין. וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל-סַמֲמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה: ‎
‎
תָּנֵי בַר קַפָּרָא: אַחַת לְשִׁשִּׁים אוֹ לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיְתָה בָאָה שֶׁל שִׁירַיִם לַחֲצָאִין. וְעוֹד תָּנֵי בַר קַפָּרָא: אִלּוּ הָיָה נוֹתֵן בָּהּ קָרְטוֹב שֶׁל דְּבַשׁ אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמוֹד מִפְּנֵי רֵיחָהּ. וְלָמָּה אֵין מְעָרְבִין בָּהּ דְּבַשׁ מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה: כִּי כָל-שְׂאר וְכָל-דְּבַשׁ לֹא-תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה'': ה

תודה.

קריאת פיטום הקטורת ברוך השם. ובשעת מנחה.יפה עשית שהבאת זאת לכאן .
(אגב סגולה גדולה לקרוא פיטום הקטורת כתובה על קלף).

.

בהצלחה

האם 1 זה יהוא?

קצת מצחיק,מישהו חשב שיהוא זה גיא.אחר כך שאני זה 1.אומרים שאני אינני אני אז מי אני בכלל?(יש שיר כזה).

.

מי אני?אני הכל בעצם היותי כלום.

והאם ידוע לכם על דרך הסוד ,למה שמו כשם רבו.היכן שמו מוסתר?אם תצליחו לגלות מה טוב,ואם תרצו להגיע ל"מה נעים",אגלה לכם בתנאי שתשמרו על כבוד הדדי בין החברים.

" למה לך שמי " ? אנחנו לו מתעסקים בחידון של שמות מלאכים פה. מתעסקים בלחזק את איש את רעהו בדרך האמונה והתורה והמצוות.

וחשוב להגיד את פטום הקטורת בכוונה כי השם שמח באמירה הזו כאילו היא נעשית ולכן לשים לב לסימנים ולהגיד זאת בבוקר אחרי נטילת ידיים עם ברכה ואמירת ברכות השחר.

זה מרחיק את היצר הרע והכישופים.

לינק V


http://gog.web-site.co.il/gog/pitum.shtml

והמערכת לא פירסמה את הודעתי,וסיבותיה עימה.כל שנותר הוא לכבד את ההחלטה.

בס"ד

{ה} וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל: {ו} וַיְשַׁלַּח יְהוָה בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם וַיָּמָת עַם רָב מִיִּשְׂרָאֵל: {ז} וַיָּבֹא הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ כִּי דִבַּרְנוּ בַיהוָה וָבָךְ הִתְפַּלֵּל אֶל יְהוָה וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ אֶת הַנָּחָשׁ וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה בְּעַד הָעָם: {ח} וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי: {ט} וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת וַיְשִׂמֵהוּ עַל הַנֵּס וְהָיָה אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אִישׁ וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת וָחָי:

שוב רואים פה את עניין כפיות הטובה מצד בני ישראל,
מתלוננים שאין לחם ואין מים ( המים היא טענה מוצדקת כביכול, משום שכשנפטרה מרים - גם בארה הסתתרה )
אבל מפה ועד לרדת לכפיות טובה, שהקב"ה סיפק לכולם מן מהשמיים, לחם אבירים, שהיו בו 1000 טעמים, וכולו טהור 100 אחוזים - לקרוא לו לחם קלוקל..
לא יאה כל כך. ולכן שלח הקב"ה את הנחשים השרפים ,
השורפים את האדם בארסם. והיו 2 סוגי נחשים -אחד שבא להפרע ממוצאי הדיבה, ואחד שנפרע מאלו שהתלוננו על המן ( כפיות טובה ), ומתו הרבה מישראל.
לכן רצו למשה, ואמרו " חָטָאנוּ כִּי דִבַּרְנוּ בַיהוָה וָבָךְ " -
זאת אומרת שהם הודו באשמה מלאה, והתחרטו עליה, ולומדים מפה על החזרה בתשובה כיצד לעשותה.
ובקשו ממשה שיתפלל לה'' שלא יהרגם .
ומשה אמר - על הראסי, אתם באמת מתכוונים לזה, אני מוחל לכם, ואתפלל עבורכם לה'' שיסלח לכם, ואם ירצה את תשובתכם - יקבל. ולכן התפלל על אלו שהתחרטו באמת, ואלו ניצלו. אחר כך ציווה ה'' את משה שיעש נחש על נס ( סוג של מוט\מקל - ומפה נלקח סמל הרפואה ). אבל דרך רפויו היתה שאדם שוכב מתחת לנחושתן הזה, והיה במבחן - אם היה מרים מבטו ונתקע על "עיניי" הנחש ולא המשיך להרים מבטו אל השמיים -
היה מת. ואם הגיביה את מבטו וליבו אל השמיים אשר מעל לנחש - אז היה נרפא - שכן הגיע להכרה שה'' הוא המרפא והממית. והנחש היה סתם תקוע בדרך כדי להפריע. והנחושתן הזה היה קיים במשך עד ימיי חזקיהו המלך, והוא זה שהחליט לטחון אותו ולהעביר אותו מן העולם - משום שכבר הגזימו עם נחושתן זה ועשו ממנו עבודה זרה כבר, והתחילו להשתחוות לו ולשכוח את עיקר סיבת קיומו.
וה'' והחכמים שבדורו שיבחוהו על מעשה זה.

לא עם ישראל.

{ו} וַיְשַׁלַּח יְהוָה בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם וַיָּמָת עַם רָב מִיִּשְׂרָאֵל:

לא ערב רב.
עם רב.
תמיד הערב רב התחילו את הבלאגן והיו שם תמיד ישראלים שנסחפו אחריהם.
גם את חטא העגל התחילו הערב רב, ניצלו את ההזדמנות שישראל היו בפניקה שמשה בושש לרדת ממהר ופחדו
שלא יהיה מי שיתקשר עבורם עם הקב"ה.
אז התחילו הערב רב לעלות בלאגאן וניצלו את הפחד שלהם. אבל התורה מלמדת לא לפחד מפחדים זרים.
עד היום אנחנו בעצם מתקנים את הטעויות גם של הגויים.,
זאת המציאות על פי התורה.

ישראל עם קדוש לא תאוותנים.

הערב-רב עם רב הם אלו עם התאוות הבהמיות שלא מספיק להם כלום ממה שיש להם תמיד רוצים עוד.

גם נכון.

בס"ד

ואם כבר בעניין הזה עסקינן, חז"ל מגדירים בעצמם מה נקראים " חסידי אומות העולם " שיזכו לחיי העולם הבא.
והכוונה היא למעשה לא כמו שהתואר הזה ניתן על ידי אירגוני זכויות אדם ובתי משפט היום..
זה שגוי הציל יהודי זה אכן דבר גדול ונפלא ללא שום עוררין ומגיע כל הכבוד על זה.
אבל התואר הזה בכלל מתכוון לגויים שקיבלו עליהם עול מצוות ומלכות שמיים ( דהיינו 7 מצוות נח לגויים ) לפי תורת ישראל. 7 ולא 6 או פחות מזה.
והגוי שקיבל עליו עול מצוות אלו בשלמות, וחי את חייו באמונה נכונה ואמיתית , והתפלל למי שצריך להתפלל ולא פיספס, וניסה לקיים את המצוות בכל כוחו -
הוא נקרא " חסיד אומות עולם ".

אבל יש לי שאלותל לגבי זה:
הרי זה נכון שהעולם קיים 6000 שנה ואחרי זה הוא יחרב אז מה אותם אלה שיקומו לתחייה ימותו עוד פעם אז בשביל מה הקב"ה מתקים לתחייה והורד עוד פעם?
עוד משהו הרי זה נכון שבגלגלול נשמות רק החלק הלא מתוקן עובר בגלגול והחלק המתוקן נשאר למעלה ובתחיית המתים אלוהים יחזיר לגוף הפיזי את היחק המתוקן, איך זה יתכן נניח שנשמה תיקנה את הרגליים שלה אז מה רק הרגליים שלה הרוחניות יוחזרו לגוף בתחייה?
תודה

.

רק עכשיו שמים לב לזה מה שהבטיח השם שינקום באדום על חורבן ביתו הראשון והשני.

בית ראשון ושני חרבו בחודש אב שהוא מספר 11 מתשרי עד אב וה-9 (ט'') באב זה 9.11. ומגדלי התאומים קרסו ב- 11.9

2 בניינים כנגד 2 בתי מקדש 11 - 11

מגדלי התאומים קרסו ב- 11.9

בית המקדש הראשון והשני קרסו באותו יום במרחק של שנים ב- 9.11

תחשבו על זה. הכל מיד השם, 4000 ישראלים שהיו צריכים להיות בבנין באותו בוקר, לא באו מסיבות שונות. כי היה דין על הגויים ולא על ישראל.

.
טיטוס שהחריב את בית המקדש - לא נענש על כך ???
נענש ועוד איך !
נבוזארדן שנשלח להחריב את ירושלים, חשב בעצמו עם כדאי לו לבצע את זה , ושנתבשר לו שיענש על כך מאלוקי ישראל, נתמלא פחד, ירד מכל העסק הזה, עשה תשובה,
וזכה שייצא ממני רבי מאיר בעל הנס.

יחזיר אותם שוב ויתן להם ממשלה כמקודם וירצו שוב לפגוע בישראל והשם ינקום בהם גם על חורבן ביתו.

התאריכים הדומים מראים לנו שזו נקמה באדום.

וזה ממש מדהים.

11.9 חרבו 2 מגדלי התאומים.

9.11 חרב ביתו של השם הראשון והשני.

חודש אב הוא חודש 11 מתשרי. וב- 9 באב חרב הבית ובכך חרבו 2 בנייני התאומים.

אגב כתוב בזוהר על 3 מגדלים שיפלו (גם הפנטגון- זו הריבית) מאדום ע"י בני ישמעאל וכתוב התאריך לפי העברי בזוהר פרשת בלק, ממש בסוף.

.

אי אפשר להתעלם מהתאריך ומהסמיכות הדומה.

רואים פה את יד השם ממש והמסר ממנו לפי התאריך.

2 בתי המקדש חרבו באותו יום ב- 9.11 (9 באב)

ו-2 בניני התאומים קרסו באותו יום 11.9

.

אם זאת לא טירחה כמובן.

.
טיטוס שהחריב את בית המקדש - לא נענש על כך ???
נענש ועוד איך !
נבוזארדן שנשלח להחריב את ירושלים, חשב בעצמו עם כדאי לו לבצע את זה , ושנתבשר לו שיענש על כך מאלוקי ישראל, נתמלא פחד, ירד מכל העסק הזה, עשה תשובה,
וזכה שייצא ממני רבי מאיר בעל הנס.

פרשת חוקת – פרה אדומה- הדרך אל האושר- כיצד? / אהובה קליין

הפרשה פותחת בנושא: פרה אדומה וכך נאמר בלשון התורה:
"...זאת חוקת התורה אשר ציווה ה'' לאמור: דבר אל- בני ישראל וייקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר אין- בה מום אשר לא עלה עליה עול ונתתם אותה אל אלעזר הכהן והוציא אותה אל מחוץ למחנה ושחט אותה לפניו..."
[במדבר י"ט,ב-ג]
בהמשך התורה מתארת את תהליך הכנת האפר- המשמש לטיהור הטמאים.
קיימים כמה סוגי טומאה:
א] טומאה ישירה- הנובעת מנגיעה במת.
ב] טומאת אהל: אדם- או חפץ- ששהה תחת קורת - גג אחת עם המת.
ג] טומאה הנגרמת כתוצאה מקריבות שונות אל המת.
תוך כדי התבוננות בהוראות אשר ניתנות על-ידי ה'' למשה ואהרון- מתעוררות כמה שאלות:
א]מה הכוונה למילים:"זאת חוקת.." ?
ב] מדוע הפרה חייבת להיות גם אדומה, תמימה,אשר לא עלה עליה עול?
ג] מדוע אליעזר הכהן שוחט אותה ולא אהרון הכהן?
ד] מה דעתם של חז"ל על טומאת אהל?
התשובה לשאלה א:"זאת חוקת"- הכוונה זוהי מצווה ללא טעם.
יש להתייחס אליה כחוק ,אין לשאול על כך שאלות.
התשובה לשאלה ב:לפי דעת רש"י: הפרה חייבת להיות דווקא אדומה- כדי שתהא תמימה שלמה באדמימות- שאם יש בה שתי שערות שחורות- היא פסולה.
ר'' יצחק הורביץ[" החוזה מלובלין] מוסיף פירוש משלו:
הכוונה לא רק לפרה,
אלא לאדם המדמה בנפשו כי הוא מושלם ואין בו מום ,אדם שחושב בכוון זה- ההוכחה היא: כי לא עלה עליו די עול תורה- מסיבה זו - לא הגיע למידת הצניעות והענווה הראויה- חז"ל אומרים כי מידת הענווה עולה על כל המידות הטובות. [עבודה זרה כ'' ע"ב]
ולעניות דעתי, כי בכך שהפרה צריכה להיות תמימה- יש כאן רמז ליהודי
להיות תמים עם אלוקים ,לבטוח רק בו- כדברי דוד המלך :"השלך על ה'' יהבך והוא יכלכלך לא ייתן מוט לצדיק"[ תהילים נ"ה כ"ג]
התשובה לשאלה ג: מדוע אהרון אינו שוחט את הפרה?
על כך אומר רש"י:היות ואהרון השתתף בחטא העגל ,לא היה מן הראוי שהוא
יעסוק בשחיטת הפרה מהסיבה שאין קטגור נעשה סנגור.
והרמב"ן אומר: כי לאהרון הכהן היה תפקיד בתחום המשכן:"כי הוא קדוש ה'' וחסידו המכפר במקדשו ולא רצה ליתן לו עבודת חוץ"-[הכוונה עבודת קודש" מחוץ למחנה"]
ומוסיף עוד סיבה: לפי שהיה צורך לחנך את אלעזר עוד בחיי אביו באחת ממצוות הכהונה גדולה.
התשובה לשאלה ד:חז"ל לומדים מהפסוק:"זאת התורה אדם כי ימות באהל..." [במדבר י"ט,י"ד]
כי אין התורה מתקיימת, אלא אצל מי שממית עצמו באוהלה של תורה,
ובמסכת ברכות[ס"ג,ע"ב] נאמר:"אין דברי תורה מתקיימין,אלא במי שממית עצמו עליה"
קיימים שני מצבים לכך:
א] בתקופות קשות לעם ישראל- פוגרומים, שואה- היהודים היו מוכנים למסור נפשם למען קיום מצוות התורה.
ב] בחיי היום, יום הרגילים- אדם חייב לצמצם את ההנאות הגשמיות של העולם הזה ולפנות מקום ללמוד התורה,זו הכוונה שהוא ממית עצמו על התורה,
הוא משתדל לפנות מקום רחב עד כמה שיכול לרוחניות-
עליו להסתפק במועט כמו שכתוב :"כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ... ואם אתה עושה כן, אשריך וטוב לך" [מסכת אבות, ו,ד]
ואומר דוד המלך:"..אשרי כל ירא ה'' ההולך בדרכיו יגיע כפיך כי תאכל, אשריך וטוב לך.."[ תהילים קכ"ח]
אך, יש להדגיש כי עלינו אומנם להסתפק במועט בעולם הגשמי, אבל מצד שני עלינו לשמור על בריאות הגוף כדברי הרמב"ם:"אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא, והוא חולה, לפיכך צריך להרחיק עצמו מדברים המאבדים את הגוף" [הלכ'' דעות ד,א]
ובתורה נאמר:"ונשמרתם מאד לנפשותיכם" [דברים ד,ט"ו]
לסיכום: התורה מלמדת אותנו: עלינו להמית עצמנו באוהלה של תורה-
לצמצם את ההנאות הגשמיות מצד אחד כדי לפנות מקום לרוחניו

כנסו ותהנו אקטואליה וחדשות ישר מהתנור וללא שום תקשורת שמאלנית
מדור נבואות ואחרית הימים
מדור הלכה יומית
מדור באהלי צדיקים
מדור שיעורים והרצאות
ועוד
www.gula.022.co.il