השאלה ששאל אותי מישהו :

אם תשאל היום ילדים ואנשים , הרוב יגידו שהם מכירים מגדולי ישראל את רבי שמעון, רבי מאיר בעל הנס.

הוא רצה לדעת מדוע מכירים אותם יותר, בשעה שהם אמרו בשם רבם - רבי עקיבא.

כל מה שהם ידעו יצא הרי מרבי עקיבא.

אז איך זה שהם זכו ליותר הכרה מצד הציבור ?

אני עדיין חושב על תשובות בשבילו ואשמח לשמוע מכם אם אתם יודעים או חושבים על רעיון מדוע זה כך ?

אחד הרעיונות שהיו לי בשיתוף עם הבחור :

הרי ידוע שרב של פלוני, משול לו כאב,
כמו שחס ושלום יש סיטואציה -
בים שוחים אביו של פלוני וגם רבו, פתאום שניהם טובעים חס וחלילה, והבן יכול להציל רק אחד .
התשובה לטווח הארוך והעמוק והלא צפוי היא שעליו להציל את רבו דווקא קודם. בשל הסיבה שהרב דואג לו לחיי העולם הבא.
לכן משול לרבי עקביא שהיו לו 24,000 בנים למעשה.

זה היה הרקע לרעיון.

כמדומני שבזמנו של רבי עקיבא -
רמות הלימוד הגבוהות שעסקו בהם היו שייכים ל"חוג מועדנים סגורים " סוג של V.I.P .

ראיה - והרי בתקופתו של הילל הזקן המדרש המפורסם איתו שלא היה לו כסף יום אחד לשלם להכנס לשיעור, ולכן עלה על גג בית המדרש להציץ ולשמוע מהחלון למעלה.

כאשר התפרסם ספר הזוהר, זה כבר היה בהרבה בתים ולא רק סודות של מועדונים פרטיים.

לכן לרבי שמעון בר יוחאי - יש יותר בנים.

ואולי זו אחת התשובות ?

יאללה סתום אתה לא מבין כלום.כסף אתה יודע לייצר?

.

הסיפור המדהים התרחש לפני מספר רב של שנים, הוא קבור בתוכי, ומידי פעם אני מספר אותו לקרובים ולידידים. למעשה, אנשים המכירים אותי, מכירים גם כן את סיפורי. יום אחד פנה אלי ידידי וביקש שאפרסם אותו לטובת הציבור.

* * *

אני יליד ארצות הברית, אזרח אמריקני יהודי שגדל בבית מסורתי. בבית הורי הדליקה אמי נרות שבת ואבי הלך לבית הכנסת, הורי שמרו על הפרדה בין בשר לחלב וגם צמו ביום כיפור. מה עוד עשו בשביל הדת? לא הרבה אבל גם לא מעט. שמרו את המינימום, את ההכרחי, בלי הקפדות, ללא כל גדרות, ועל מה שאפשר היה לוותר, מבחינתם, פשוט ויתרו.

בבית שלנו היו ערכים גבוהים לאמת, להתנהגות אנושית ומכבדת. אבי היה בעלים על עסק קטן שהצליח לא רע. הלכתי בדרכו. למדתי מעט בישיבה ואחר כך בבית הספר ללימודים גבוהים, הוצאתי תעודה טובה, התחתנתי וקיבלתי מאבי סכום מסוים, לא בשביל הדירה אלא בשביל להתחיל עסקים.

מן הרגע שבו התחיל עידן החד פעמי, שמתי לב שהוא תפס תאוצה ולרוב היצרנים אין בעיות פרנסה בתחום זה. הקמתי מפעל לייצור כוסות חד פעמיות. כוסות בלבד. בלי צלחות או כפיות או תוספות גדולות יותר. המפעל היה קטן אך מסודר היטב, הצלחתי להסתדר לא רע עם הכסף שאבי נתן לי בראשית הדרך, והתחלתי לשווק את הכוסות.

אבל אז גיליתי שאני מצוי בבעיה מסוימת. היו יצרנים ששיווקו סטים מושלמים, היו יצרנים ששיווקו כוסות בשלל צבעים וצורות. הכוסות שליו היו פשוטות, לא מיוחדות, איכותיות, אבל כאלה שזורקים לפח אחרי שמסיימים לשתות. בקיצור, היו לי מתחרים ברמה בינלאומית בעוד שחסרו לי הכלים להתמודד איתם, תרתי משמע...

נהגתי להכניס לכל חבילה מאה וחמישים כוסות, וזה אכן מה שכתבתי על העטיפה שלהם. אחרי תקופה של שנה, גיליתי שאני מצליח אך ורק לכסות את ההוצאות אבל לא להרוויח סנט אחד מעבר. הייתי מוכרח להוזיל מחירים כפי שהציעו מחירי השוק, וזה גרם לכך שכיסיתי את החובות אך לא הרווחתי. בשלב זה טרם החלטתי לסגור את המפעל אלא המשכתי לייצר את הכוסות, לקוחות קנו, היתה פריחה אבל לא היו רווחים. חשבתי לעצמי, איך ניתן להרוויח מן העסק.

זה הגיע לי ביום אחד, ממש בלי לשים לב.

לקחתי חבילת כוסות חד פעמיות הוצאתי כוס אחת וחישבתי את העלות שלה. הגעתי לעלות מינימאלית. אבל אם אכפיל את כמויות הכוסות שאני מוכר, זה כבר יגיע לסכום משמעותי למדי.

ובכן, זה יהיה הרווח שלי! החלטתי והתחלתי לשווק את חבילות הכוסות במאה ארבעים ותשע כוסות בלבד במקום מאה וחמישים.

אחרי שלושה חודשים גיליתי, לשמחתי, שאני נמצא בפלוס קטן. לא מרגשים, אבל סוף סוף פלוס. אילו אוציא כוס נוספת מן המאה ארבעים ותשע, הרווחים יוכפלו. וזה אכן מה שעשיתי.

בכל פעם הוצאתי שתי כוסות מכל חבילה ומכרתי אותה במחיר הרגיל. הכוסות הללו היו למעשה הרווחים שלי, שהתחילו לשגשג. הייתי במצב של ''עם האוכל בא התיאבון'', ולאט לאט הגעתי למספר מרשים של כוסות אותן הוצאתי. שמונה כוסות הייתי מניח בצד מכל חבילה, וכך למעשה הבנתי שמכאן צצים הרווחים.

דרך אגב, בדקתי באריזותיה של חברה גדולה וגיליתי שגם אצלה אין בדיוק את מספר הכוסות המצוין על גבי האריזה. משמע, הטריק הזה אינו פטנט רשום שלי, ורק אני השוטה הפסדתי במשך שנתיים...

מן הרגע שבו התחלתי להריח את ריח ההצלחה, יכולתי להשקיע יותר במפעל. ההשקעה היתה גדולה, הרווחים לא היו גבוהים מי יודע מה. כי אחרי הכל, כמה אפשר להתפרנס מרווח של מספר כוסות. החברה שלי לא תפסה את השוק, ומי שקנה ממנו, היו בעלי מרכולים שהכירו אותי ושיצרתי איתם קשרים עמוקים מכדי שיוכלו לסרב לי.

היתה פרנסה לא רעה אך לא רווחית כמו שחלמתי, בסך הכל חיינו ברמה סבירה ביותר. בית יפה, ילדים ברוך ה'', אישה עקרת בית, ביגוד נאה. לא הייתי אמיד ברמה של הורי אבל גם לא מסכן. היה כסף אפילו לבזבוזים, אבל אני רציתי יותר.

מבחינה דתית המשכתי לנהל את ביתי במתכונת שניהלו הורי, אבל כשלבני מלאו שתים-עשרה ש

"אל תגיד שאינך יודע", נדהם ג''ו.

לא ידעתי.

ג''ו לא האמין שאני באמת לא יודע. הוא חשב שאני צוחק עליו ועל כל העולם, אבל אחרי חמש דקות הוא השתכנע ואילץ אותי להגיע במהירות למשרדי במפעל.

הגעתי בחוסר חשק. מה הוא כבר יכול לחדש לי?

ג''ו ציפה לי במשרדו, כשהוא אוחז בידו את ה''טיימס'', מוסף הכלכלה. "בבקשה, מישהו כתב עליך בטיימס", הושיט לי את העיתון. עיינתי בכותרת ומשהו נפל בתוכי.

היה כתוב שם שכותב הטיימס לענייני כלכלה ערך מחקר, האם הכמות של המוצרים של בעלי המפעלים אכן שווה למציאות. החוקר בדק דווקא את המוצרים החד פעמיים, אותם לא נוהגים לספור בכמויות רבות, אבל הוא ספר גם ספר. ומה שהוא גילה היה מביך לאחרים ומחמיא לי.

רובם ככולם, השמיטו לפחות כלי אחד או שניים, ויש כאלו שאף התגלו אצלם מחדלים בסדר גודל מפחיד של מינוס עשרים ואפילו שלושים פריטים. היו מספר מפעלים שהמספר שלהם עמד על המספר המדויק. והיה עוד אחד. וזה היה המפעל שלי. ופתאום אני מגלה את שמי בענק, בגדול, בראש הכותרת.

"ורק מר ג''ייקוב ח. מפנק את לקוחותיו!" – זו היתה הכותרת, ומתחת לה כתבה אוהדת על המפעל שלי ועל כך שאני מקפיד בקביעות להניח מעל ומעבר למה שכתוב, כדי שאם חס וחלילה יהיה מוצר פגום תהיה תוספת חלופית בו במקום.

הכתבה הזו היתה שערורייתית כיוון שהגישו בעקבותיה תביעה למספר מפעלים שהונו ברמה גבוהה. מכיוון שהכתבה היתה שערורייתית אנשים קראו אותה בדביקות, ומכיוון ששם המפעל שלי והלוגו שלו הופיעו בענק עם מילים כה טובות, לא רק על הכמות אלא גם על האיכות, עוד באותו שבוע חל זינוק בהזמנות.

במפעל עבדו בקצב מטורף. הורדתי את תוספת שמונה הכוסות לתוספת של כוס אחת בלבד. הרי בין כה וכה אני מתחייב רק למאה וחמישים כוסות. איש לא בדק זאת יותר. בודאי שלא כתב הטיימס שעשה את שלו עם סיום הכתבה.

תוך חצי שנה הקמנו מבנה נוסף למפעל הקטן, והוספנו עוד שטחי עבודה, צלחות, סכו"ם, ניילונים ועוד. תוצרת המפעל תפסה מקום מכובד מאוד, ואחרי חמש שנים, הפכתי להיות לא רק אמיד אלא הרבה מעבר לכך.

זה הסיפור שלי בקצרה.

ילדי לומדים בישיבות, הבית כולו התחזק, יש לי פרנסה בשפע, ויש עוד משהו אצלנו במשפחה. יש אמונת חכמים כזו שאני לא בטוח שנמצאת בעוד מקום. ראינו ממש נס אלוקים במה שאמר הרב. ראינו ראיה למרחוק של צדיק. אילו היה אומר לי לשוב ולשים כוסות במספר הרשום, שמי היה בין כל השמות הרגילים...דווקא מפני שהוספתי, הייתי היחיד שזכה לפרסומת הענק הזו.

הסיפור המדהים הזה שמור בתוך המשפחה, אני מפרסם אותו גם לאלו שאני מנדב להם צדקה. אני מרגיש שזו לא צדקה ממני אלא מהקב"ה ומן השליח ששלח לי. אני אסיר תודה על כך וחש כי קיימתי על בשרי את הנאמר, שגם אם צדיק אומר על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל, יש לקיים את מאמרו, ולעולם אבל לעולם לא מפסידים מכך!


(מתוך "שעה טובה")

.

.

אבל תמיד נחמד לקרוא.

בשביל גאון כמוני, קשה לחדש איזה משהו, ולכן ברוב המקרים אני משתעמם.

אבל כאמור, היה נחמד לקרוא שוב את הסיפור.

ומ"מ הרי זה נקודת אור בתוך מבול השטויות שכותבים בפורום הזה ללא הרף.

רק חכמים יודעים אמת ולעזור לבן אדם לשמור אותו בדרכיו מיצר הרע שמתחפש לטוב והגון.

מי שאין לו רב, הוא לא הולך בדרך ישרה ולא תמיד יודע להבחין מה טוב ומה רע כי היצר הרע מתחפש תמיד ליצר הטוב, ורק חכמים רבנים יודעים להנחות יהודים להזהר מהיצר הרע.

ברגע שאדם משקר הוא מקבל כח ורווחים מהיצר הרע ולמעשה מאבד מהקדושה את כוחו. וזה לא שווה לקבל כח מהיצר הרע.

היצר הרע נותן פעמים לאדם כסף רב פרסום הצלחה ומאבד אותו לגיהנום מהר מאד.

.

סיטואציה :

בית כנסת, סיום תפילת 18, קדיש של לפני עלינו לשבח,
באמצע הקדיש נכנס מישהו שרוצה לאסוף כסף, נכנס עם כסף קטן ביד ומתחיל להרעיש איתו על ידיי ניעור היד, ועובר אחד אחד בין המתפללים. באמצע קדיש, התפילה לא הסתיימה בכלל. יוצא מזה שהמון מאבדים ריכוז, מפספסים מילים, מפספים אמנים, וכו''..
דבר שנעשה בשיטתיות לא יום ולא יומיים.

מותר לו לעשות כזה דבר או לא ?

אם מישהו מעיר לו, שינמיך את רעש צלילי המצלצלים, יחשב שפוגעים בכבוד של הקבצן, שהוא כביכול יכול הרגיש מבויש ? או לא ( כמובן שמעירים ברמיזה בדרך שקטה ).
מצד שני אפשרי שהוא זה גורם לפגיעה בכבודו של המעיר לו, משום שהוא בא והפריע לו בתפילה, ואם נפלטה לו הערה, אז עלול להיות מצב שכולם מתסכלים עליו איך הוא מעיר לו, ואז דווקא זה שהעיר לו יוצא מבויש.
(-;
סוגיה עדינה ומעניית ומאוד מציאותית.

אז..
מה דעתכם ?

אני לא מבין מה אתם שוברים את הראש,אין כאן סוגיה,בכל יום תכינו קופה קטנה של "מצלצלים" בפתח בית הכנסת ואדם מסכן זה יקח אותה וכך אף אחד לא יפגע לא הקבצן ולא אתם בתקווה שאתם מעוניינים לעזור לו כמובן....כל טוב

.

זה תפקיד של הגבאי לשמור שלא יפריעו למתפללים בבית הכנסת וסביר שהגבאי מכיר את הקבצן אם הוא נכנס קבוע לבית הכנסת.

לדבר עם הגבאי על ההפרעה הבלתי נסבלת בזמן התפילה.

תגידו לקבצן שישים צלחת בצד ותשימו לו בה כסף אחרי התפילה.

בודאי שהוא יבין.

פרשת אמור- מהות ספירת העומר / מאת: אהובה קליין

פרשת אמור המקיפה נושאים רבים, כוללת בתוכה גם את נושא: ספירת העומר- כפי שנאמר: "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה" [ויקרא כ"ג, ט"ו]
נשאלת השאלה , האם נתקלנו בתנ"ך בספירה דומה במקום אחר?
התשובה לכך חיובית, שהרי ספירה זו מזכירה לנו - ספירה נוספת בתורה המופיעה בפרשת בהר: "וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע- פעמים" [ויקרא כ"ה,ח]
מה הדמיון בין שתי הספירות?
התשובה לכך: הזמן, אך השוני ביניהם הוא: בעוד שבספירת העומר סופרים את הימים - מיום שני של חג הפסח- משך חמישים יום עד מתן תורה,הרי בספירה המופיעה בפרשת בהר- היא ספירה של שנים כמו שנאמר:"שבע שנים שבע פעמים" עד שמגיעים לשנת היובל- שנת החמישים - בזמן המקדש בית הדין היה סופר , מונה בתחילת כל שנה את מספר השנים שעברו מהיובל הקודם.
מהי מטרת הספירה?
מטרת הספירה- היא מהות הזמן, האדם הסופר את הימים- הוא סופר אותם לקראת מטרה מסוימת, הזמן שחלף אינו חשוב לו, אלא הוא מחכה לתאריך המיוחל שלמענו הוא סופר, הזמן שחולף הוא עראי והעיקר הוא היעד .
בספירת העומר- היעד הוא חג מתן תורה וכן הדבר גם לגבי ספירת השנים עד לשנת היובל, הזמן החולף הוא ארעי והתאריך המיוחל הוא היעד הסופי- היינו
שנת היובל ביוה"כ- עת שובן של הקרקעות לבעליהן- במועד זה מתגלה מיהו הבעל הבית האמיתי.
שאלה נוספת: מהי המטרה בשתי הספירות?
התשובה לכך היא: בספירת העומר המטרה להגיע לחג מתן תורה.
ואילו בספירת השנים המטרה להגיע עד שנת היובל.
יוה"כ הוא גם מתן תורה- מתן לוחות השניים שניתנו לעם ישראל, ביו"הכ ירד משה מההר לאחר שהות של ארבעים יום – בהר.
בלשון רש":"ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לוחות העדות ביד " [שמות,ל"ד,כ"ט] מכאן כאשר מסיימים לספור את הימים מגיעים אנו לקבלת
הלוחות הראשונים ואילו בסוף מניין השנים- מגיעים לקבל את הלוחות השניים.
דמיון נוסף בן שתי הספירות:
בתום שתי הספירות- ספירת העומר והספירה לקראת שנת היובל- יש תקיעת שופר- דבר הפועל על החושים שלנו, בחג השבועות נאמר:"ויהי ביום השלישי ויהי קולות וברקים וקול שופר חזק מאד.[שמות י"ט, ט"ז]
בסוף המעמד נשמעת גם כן תקיעת שופר ולגבי שנת היובל נאמר:"והעברת שופר תרועה בחודש השביעי בעשור לחודש ביום הכיפורים תעבירו שופר בכל ארצכם [ויקרא כ"ה, ט]
שנת היובל נקראת על שם תקיעת השופר, היובל הוא שופר העשוי מקרן איל,
מכאן שהשופר נקרא גם בשם יובל.
מה תכלית הספירות?
התשובה לכך היא: החופש – להיות בן חורין, לגבי מתן תורה נאמר:..."והמכתב מכתב אלוקים הוא חרות על הלוחות" [שמות ל"ב, ט"ז]
על כך אמרו חז"ל:"אל תקרא חרות, אלא תקרא חרות"[ אבות ו,ב]
על- ידי שהאדם עוסק בתורה- נעשה בן חורין ולא עבד לתאוותיו.
עם ישראל זוכה לחרות כפולה: גם חירות גשמית גם רוחנית.
החירות היא גם מוטיב מרכזי בשנת היובל- חירות גשמית וחירות רוחנית.
על שנת היובל נאמר:"ויצא ביובל ושב לאחוזתו" [ויקרא כ"ה,כ"ח] גם העבד יוצא לחופשי.
מעניין שחכמים טוענים: החירות הראשונה שהגיע לעולמנו- מתן תורה- הייתה סמוך לשנת "היובל הגדול"
מתן תורה התרחש סמוך לתאריך בו העולם חגג את שנת היובל בפעם החמישים.
בימים אלה אנו נמצאים בעיצומם של ימי ספירת העומר,אנו מתקרבים בצעדי ענק ליום מתן תורה, יהי רצון שנתכונן היטב ליום הגדול והחשוב- ממש כשם שעם ישראל התכונן לפני שנים למעמד הר סיני והיו מאוחדים יחדיו, כאיש אחד בלב אחד.

דברים חזקים.

ברכות והצלחות גם לך.

רק הם מבינים שעם כופרים מב"ע לא עושים שלום.
אחמידיניז''אד הצהיר כבר המון פעמים שהאוייב שלו זו רק דת-הציונות ולא היהודים, ושמדינת ישראל מחטיאת הרבים לא יכולה לייצג את האל כיוון שכופרת במצוותיו ולכן אין לה זכות קיום !
עדיף ליהודים לעשות שלום עם אחמידיניז''אד, מאשר לצעוד בדרכי שאול למוות שהמדינה כורה לכם.

.

" נעשה ונשמע "


תשמע, תראה, הציטוט שהבאת,לא הצלחתי למצוא את השייכות לנושא הדיון. ולמרות שאברהם אבינו

ידע את כל התורה, ואף קיימה, עדיין - לא היה חיוב בדברים אלו. ז"א לא היה ציווי של ה'''' לעמו לקיים את תורתו. מזמן מתן תורה בסיני, היתה השקה רשמית ומפורסמת של התורה לניהול העם היהודי והעולם.
ברגע שזה היה רשמי, זה היה כבר ציווי אלוקי לעמו ישראל ולכל העולם בדברים אשר הם צריכים לעסוק בהם.

לגויים היה אמור להיות נביא כמשה רבינו, ושמו בלעם.
שהיו לו יכולות שלא הייתי מזלזל בהם.
אבל הוא, מה הוא רצה ?
הוא רצה לחיות כאחד שמותר לו מותר לו מותר הכל, אבל למות כמו צדיק ולזכות לעולם הבא.
לא אספר את כל הסיפור שלו עכשיו, אבל סופו היה שניהל קרב אווירי עם פנחס ( שהפך לימים לאליהו הנביא ) , קרב אווירי כמו שאתה רואה בסרטים - פנחס משתמש תוך כדי בשמות קדושים, ובלעם בשמות טומאה, אבל מכיוון שלהקב"ה היה חשבון לסגור עם בלעם בשל התחכמותו לא לעשות את אשר היה צריך לעשות כפי שהיה צריך לעשות, חטף פנחס את החרב של בלעם שהיו חרוטים עליה 2 נחשים, ודקר את חרבו בחרבו המנוחשת. בלעם - בשרו נשרף ונתאדה וכל עצמותיו הפכו לנחשים. ז"א שאפילו לקבורה הוגנת הוא לא זכה. ופנחס - זכה להיות אליהו הנביא שיהיה מבשר הגאולה ( בין שאר הדברים כן ? ).
דרך אגב - מעמד הר סיני היה הרגע שבו בלעם קבע את גורל עמי הארצות לימים. מדוע ?
בשעה שהיו אש ותמרות עשן וצבא שמיים פלוגות פלוגות מסייעים לישראל פ-י-ז-י-ת לקבל את התורה -
בוודאי שכל העולם ראה ושמע את זה גם כן.
נבהלו הגויים ורצו לשאול את נביאם בלעם - מה קורה עכשיו ? סוף העולם ? מה לעשות ? ( לחזור בתשובה או להמשיך לחגוג לפני שיגמר ? )
ענה להם -
עם ישראל מקבלים את התורה עכשיו, זה בסדר - מותרים לכם מותרים לכם ( תרגום חופשי - תמשיכו לחגוג זה בסדר ).

** עכשיו, אם תקרא עוד קצת קדימה בזוהר, וגם קצת ספר טניא ( בעל הטניא האדמור הזקן ), אתה תראה שכתוב בזוהר על שלמה המלך ( מכיר ? החכם באדם זה לא סתם תואר שהתורה תתן לאדם ), ושם מפרש אותו רשב"י - ששלמה המלך אומר שלעולם ידאג האדם לשמן את ראשו. ומבאר רשב"י מהוא השמן =
מצוות ( כן כלולים בהם גם מעשים טובים שונים, אבל לא רק ), וזה ממשיך הלאה והלאה ומגדיל לפרט את פירושו האדמור הזקן בספר הטניא, שגוף האדם הוא פתילה ונשמתו נר ונשאלות שאלות שונות כמו מדוע לא להיפך והסבברים מפורטים למה ככה. בין שאר הדברים בנושא - רצונות האדם לא כרצונות הקב"ה, ורצון הקב"ה הוא לעשות מצוותיו , באמת ככה כתוב בתורה פשוט וברור בלי פתח להבנה שגויה. דוגמא -
מצוות תפילין - רשע וצדיק שמניחים תפילין אותו הדבר
באותה היד, הרשע עושה בלי להבין למה, והצדיק הגמור שיודע בדיוק למה צריך ומתענג בגלל זה עוד יותר אפילו מהנחת התפילין = שכרם זהה. ! .
ועוד ועוד, וזה מתוך ספר הזוהר.
אז אני מקווה שלא הייתי "ספויילר" בשבילך, שאולי לא למדתם בקורסים שלכם את זה או שעוד לא הגעתם לזה. בכל מקרה הרשב"י בספר הזוהר דווקא מאוד מטיף לשמור מצוות השם בשפתו והבנתו המופלאת והקדושה שחוצה עולמות עד כדי כך שהמלאכים בעצמם היו מחכים לשמוע את שיעוריו למה בני האדם צריכים לעשות מצוות, דברים אפילו הם עצמם לא ידעו ולא השיגו בעולמות שם למעלה.
וכל זה על מצוות.
עכשיו..
רוצה להמשיך להתווכח על זה ?
(-1;

שא ברכה.

אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. כי בלי ספק בהיותם עוסקים בפשטיה ובסיפוריה לבדם, היא לובשת בגדי אלמנותה, ושק הושת כסותה, וכל האומות יאמרו לישראל, מה דודך מדוד, מה תורתכם מתורתנו. הלא גם תורתכם סיפורים בהבלי העולם. אין עלבון תורה גדול מזה. ולכן אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. ואינם עוסקים בחכמת הקבלה, שהיא נותנת כבוד לתורה, כי הם מאריכים הגלות, וכל הרעות המתרגשות לבא בעולם… ומה יעשו הפתאים היתושים, אשר בזמנינו זה, בהיותם חכמים שמחים בחלקם וששים בעבודתם… ואינם יודעים כי מיראתם ליכנס בה הם נמנעים מלהתעסק בה כנזכר, וע"כ גבעות אלו נתקלקלו, וליבם שורש פורה ראש ולענה, ועלתה בהם חלודת טיט ורפש… ואין ספק כי לא יהיה להם חלק בעוה"ב… ועליהם נאמר, הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו. (הרב חיים ויטאל, כתבי האר"י, עץ חיים, ח"א, הקדמת מוהרח"ו זיע"א, יא'''' - יב'''')



רבי שמעון אמר, אוי לאותו אדם שאומר, כי התורה באה לספר ספורים בפשטות, ודברי הדיוט של עשו ולבן וכדומה. כי אם כן, אפילו בזמן הזה אנו יכולים לעשות תורה מדברי הדיוט, ועוד יותר יפים מהם. ואם התורה באה להראות דברי העולם, אפילו שליטי העולם, יש ביניהם דברים מעולים יותר. אם כן נלך אחריהם ונעשה מהם תורה, באותו האופן.אלא שכל דברי התורה, הם דברים עליונים, וסודות עליונים. (רבי שמעון בר יוחאי, ספר הזהר עם פירוש הסולם, בהעלותך, אות נ"ט)



"ושבתם וראיתם בין עובד אלקים לאשר לא עבדו", כי מי שעוסק רק בנגלה נקרא "לא עבדו". גם אינו נקרא תלמיד חכם, רק בשם תלמיד, כי שם חכם אינו רק על חכמת הקבלה. ("איפה שלימה").


לעתיד לבוא יגלה לנו משה רבנו הכול בפירוש, ולא כמ"ש התורה עכשיו בלבוש של סיפורים, שזה בשביל הערב רב, שלא ילמדו את הפנים. (הגר"א, יהל אור על זוהר ג/כ"ח, ד"ה "האדם ואשתו")

.

באמת אוי ואבוי למי שחושב שהתורה שלנו ( של ישראל ) זה סיפורים ואגדות ומשלים, משום שאלו לא סיפורים אלא במכה אחת :
גם היסטוריה אמיתית מאוד ומוחשית.
גם כח החכמות.
גם עכשיו.
וגם אחר כך.

להבדיל מתורות הגויים - ששם באמת יש הרבה סיפורים וגרסאות והבדלי גרסאות של ספרי ה"תורה" שלהם.

לכן יהודי חייב וצריך להאמין ולהבין ולהפנים שתורת ישראל , על "סיפוריה" ועל "אגדותיה" שזה הכל אמיתי.

ולפי דעתי - על כך התכוונו הענקים.
כך שלא מוזכר שם כלום על כך שאם רק ילמדו אצל אנשים כמו מהבחור הזה לדוגמא :

http://www.youtube.com/watch?v=DkTtZpcsA50


אז יזכו לגאולה שלמה ומתוקה.

אנשים מעבירים מעשרות לישיבה וזה נחשב להם לשוחד.

מי המפגר של מבין שבסדום ועמורה מי שנתן צדקה לעני סכלו אותו באבנים או השאירו אותו ואת העני למות ברחוב בסכילה או ברעב.

ולה מתקרבים היום.

אנשים העבירו כספים לישיבות של לומדי תורה. וזה נחשב להם לשוחד וגם הרבנים עומדים לדין על כך.

משהו לא ברור פה?

אכן הגענו לזה היום. לסדום ועמורה.

בסדום ועמורה סקלו באבנים כל מי שנתן צדקה.

וכן מאשר הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו י.ש.ל , בזאת יתהלל המתהלל , השכל וידוע אותי , וזה ניתן אך ורק על ידי לימוד החכמה (לימוד הזוהר הקדוש ופנימיות התורה) ! (הקדמה תיקוני זוהר, דף יב'' עמוד א).

כותב רבנו הארי הקדוש (ספר עץ חיים , למהרח"ו הקדוש) וכן כותב הרמ"ק הקדוש זי"ע (פרדס רימונים) כי הנשמות בדור הזה הן מבחינת הנשמות הנמוכות ביותר בכל הדורות (עקבתא דמשיחא), ועל כן אין לנשמות בדור הזה תיקון אמיתי אלא על ידי אור הזוהר בלבד ,כי ידוע כי הכלים והאורות ירדו בסדר הפוך זה מזה , ולא כאן המקום להאריך (זוהר בעל הסולם , פתיחת לחכמת הקבלה כד'',שערי אורה ר'' יוסף גיקטיליא זי"ע ).

ולתירוץ הנחש השלישי כבר כתב החפץ חיים זי"ע שחובה על הבחורים(לפני גיל 40 ! ) ללמוד זוהר פרשת השבוע כל שבת וכן למד הנוצר חסד הקדוש זוהר עם בחורים בני 9 כנגד המינות !

גם בגיל 18 , היו כבר עם ילדים משלהם, לפני גיל 40 כבר היו להם כמה ילדים, עסקו במצוות ותפילות - בוודאי.
דרך הטבע היא למקטן לגדול.
יש דברים שרק הקב"ה יכול עשות - כמו לברוא קודם תרנגולת. וזו תתחיל חיים חדשים - אבל מקטן לגדול , ביצה. ככה גם המח, מקטנות מוחין לגדלות מוחין.
הזוהר והקבלה האמיתיים - שייך כמובן לגדלות המוחין.
לפתוח את המח ממצב של קטן למצב גדול - תעשה ע"י כל הבסיסים שיש להניח - תורה , תורה שבעל פה, מדרשים, הגדות, תפילות , קדושה כמובן, וטהרה,
מסכתות, תלמוד וגמרא ומוסר , ושסים ופוסקים, וכו''..לא חסר ברוך השם. וכאשר תרגיש שתמלא כרסך באלו -
אז תתקדם לקבלה והזוהר. תרגום חופשי -
ברגע שתמלא כרסך ( תרגיש מלא, לא שאתה כבר מכיר הכל, וכבר משתעמם מזה, אלא תרגיש במצב שאתה במצב שאתה יכול לקלוט את הרמה הבאה, אז
תתקדם לאט ובזהירות, משום שכשנכנסים לעולם של אורות וצחצחות, מרוב הסינוורים שהולכים שם בהיקף של 360 מעלות, פרוז''קטורים של מליוניי וואט, מרוב שהכל לבן , כתם שחור מול העיניים שלך אתה אפילו לא תראה. הוא נבלע מעוצמת האור שם, וז"א בפירוש ארצי שהסכנה היא שככל שעולם ברמת האור, הסיכונים באיבוד הפרטים הקטנים - שהם באמת אלו שחשובים, גבוהה.

ולתירוץ הנחש השני כי הלומד זהר משתגע , כותב רבנו מוהר"ן (שיחות הר"ן) אין הדבר נכון כי אלו ספרי חכמה , וההיפך הוא הנכון ,כי חובה בדורות האחרונים להחזיק וללמוד חכמה זאת (זוהר וקבלה) וכמובן לפני גיל 40 !

.

כותב התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי זי"ע(תיקוני זהר , תיקון מג'')" ועוד מי שגורם שתסתלק הקבלה והחכמה (זוהר ,פנימיות התורה) מתורה שבעל פה ומתורה שבכתב , וגורם שלא ישתדלו בה, ואומר שאין אלא פשט בתורה ובגמרא (לומדים רק פשט התורה והגמרא כל היום, והמבין יבין...), בודאי הוא יסלק את המים מההוא נהר ומההוא גן אוי ואבוי לו טוב שלא נברא בעולם , ולא ילמד אותה תורה שבכתב ושבעל פה ונחשב לו כאילו החזיר את העולם לתוהו ובהו ,וגורם עניות בעולם ואורך הגלות !! "

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Tnh/Moadim/

עבודת הכהן הגדול ביוה"כ / שיר מאת: אהובה קליין (c)

השמים מעורפלים לובן בוהק
הכהן נחפז לעבודתו ומדייק
בחרדת קודש קרב לשעירים
יטיל גורלות ביום הכיפורים.

בחיל ורעדה ניצב ביניהם
ידיו לופתות בשני גורלותיהם
האחד יקריב ליושב במרומים
השני ידרדר היישר למעמקים.

פירקו נאה זקנו מגודל
עיניו בורקות כזוהר הטל
בשרו חידודים, חידודים
ילחש ווידויים יניס מקטרגים.

בליבו משא כבד משקל
כפרת עוונות הקהל
נשמתו בוערת אחדות
למען הזולת אהבה ורעות.

הערה: השיר בהשראת פרשת:אחרי מות קדושים[חומש ויקרא]
הציור מאת: אהובה קליין (c)

היולדת והקורבן / שיר מאת: אהובה קליין (c)

ברחמה נשאה תשעה ירחים
תינוק יפהפה יציר אלוקים
קיימה:"בעצב תלדי בנים"
פיה שבועות ונדרים.

תפילותיה דמעותיה הרקיעו שחקים
חצו ערפילים מהמורות ומכשולים
בעת ציריה אחזוה מלאכים
כהרף עין הגיח ילד שעשועים.

בתום תקופת ימים
כשוך הסערה ומחיקת הייסורים
אוחזת קורבן בצוויי תורה
פניה זורחות שמחה אורה.

הערה: השיר בהשראת פרשת תזריע.[חומש ויקרא]
הציור:"ואם לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת וכיפר עליה הכהן וטהרה" [ויקרא י"ב,ח]

כתוב בזוהר על 15 ימי חושך שירדו לעולם לפני גאולת ישראל כמו במכת החושך במצרים ורבים לא ישרדו.

כל המרחב האוירי של אירופה משותק מערפל כבד שחור שירד עליהם כתבה מ- ynet

ענן האפר הוולקני ממשיך לשתק את הקשר האווירי לחלקים נרחבים באירופה. מרכז הבקרה האירופי לטיסות הודיע הבוקר (יום ו'') כי גל השיבושים בטיסות ממערב היבשת ואליה צפוי להימשך יממה נוספת לפחות, ובבריטניה העריכו כי המצב ישאר על כנו לפחות עד שבת בבוקר. מוקדם יותר נמסר כי מחצית מהטיסות הטראנס-אטלנטיות יבוטלו, במה שהוגדר כבר כמצב הגרוע ביותר מאז עצירת הטיסות לארה"ב ב-2001, בצל פיגועי 11 בספטמבר

"עוצר האפר" במערב אירופה: גם ביממה הקרובה


מרכז הבקרה האירופי הודיע כי גל השיבושים בטיסות ממערב היבשת ואליה צפוי להימשך יממה נוספת לפחות. הרשויות בגמניה סגרו 11 מתוך 16 נמלי תעופה, בהם בפרנקפורט, ברלין, המבורג קלן ודיסלדורף. ה"פקק" האווירי מורגש במקומות רבים העולם


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3876877,00.html

תמיד תהיתי בילדותי מדוע כל שנה ביום השואה מזכירים לנו בצפירות ובטקסים מפחידים את השואה.
הרי שום לקחים לא מופקים ממנה, ולאחר קום המדינה נוצרו עוד כל מיני שואות :
שואה רוחנית וגזירת שמד רוחני של ילדי כלל ישראל
שואה של יהודים בני עדות המזרח ולא רק..
ועוד כל מיני שואות..

אז למה מזכירים לנו כאילו אנחנו פשענו ?
ועוד במסגרות חינוך שמאלני הרסני שממשיך את פעולתו של היטלר,וכל המחטיאו גדול יותר מן ההורגו..

ואצל החרדים גם לא לומדים מהן הסיבות לשואה,
טובי המומחים שלהם קוראים לזה "גזירה משמיים".

ומאידך למה לגרמנים ולשאר שותפיהם לא מזכירים ?


נ.ב:
אני הרבה זמן לא כותב כאן ואין לי גם כוונה לכתוב כאן.
ומי שיש לו קצת תבונה גם יסתלק מכאן עד שתהיה כאן הנהלה ופיקוח.
שבת שלום

http://www.news1.co.il/Archive/001-D-162171-00.html?tag=09-22-17

"ותדמו לעצמכם למשל, אם היום תמצאו איזה ספר הסטורי שהיה מצייר לכם את הדורות האחרונים שיהיה אחר עשרת אלפים שנה, כי כמו שאנו ואתם מרגישים בטח יספיק הלקח של היסורים והשחיטות שיחזיר אותם למוטב בסדרים טובים.
ואנשים אלו, הרי לפניהם סדרים טובים המשמשים להם להספיק הבטחה והשאננות לכל הפחות להבטיח את חייהם היומיומית בהשקט ושלוה.
ובלי ספק, אם היה איזה חכם שהמציא לנו את הספר הזה מחכמת המדינות ומדרכי היחיד, אז היו המנהיגים שלנו ימצאו כל התרופה איך לסדר את החיים כמותם ו"אין יוצאת ואין צוחה ברחובותינו", ומתבטלים היו השחיטות והיסורין הנוראים והכל על מקומו יבוא שלום.
עתה רבותי, הרי לפניכם ערוך ומוטל בארון זה הספר שבו כתוב ומפורש כל חכמת המדינות וכל סדרי היחיד והצבור אשר יהיו בסוף הימים דהיינו הספרי קבלה…

פתחו הספרים הללו ותמצאו כל סדרים הטובים שיתגלו באחרית הימים, ומתוכם תקבלו הלקח הטוב איך לסדר הדברים גם היום כדרכיכם בעיניני העוה"ז, שאפשר ללמוד את הסטוריה העוברת וממנה אנו מתקנים את הסטוריה הבאה"

(כתבי בעל הסולם, מתוך כתבי הדור האחרון)

.

.