הרב ניר מנוסי סופד לאביו ● מרגש

דידי מנוסי היה אחד הבולטים שבאושיות התרבות הישראלית החילונית ● למרבה ההפתעה , בנו חזר בתשובה וכיום הוא אברך, ובהלוויה הוא הופיע וריגשה את כולם ● לדבריו, אביו דוקא עודד אותו ללכת בדרכו החדשה ● צפו בוידאו

יום ראשון, שתיים בצהריים, בית סוקולוב בתל אביב. שוב אושיית תרבות ישראלית-חילונית הולכת לעולמה, שוב ילדים ונכדים חרדים ממררים בבכי. הרב ניר מנוסי, בנו של דידי מנוסי, סיפק בהספד שלו הסבר מסוים לתופעה. הוא ניסה לתאר למה לא הסתפק בבדיחמין לשבת אלא ביקש לשמור שבת כהלכתה. למה הבן של הקיבוצניק מגבע שכתב את טובי השירים על הארץ הזאת, הפך דווקא למחבר ספרים על חסידות וקבלה. את החוצפה והתעוזה, הסביר מנוסי הבן, לקחנו מכם, מדור המייסדים של ישראל, מהפלמ"ח. "לפני כעשור וחצי העמדתי אותך בניסיון לא קל", אמר מול מיטת אביו. "לאחר עשרות שנים של כתיבה שנונה ונושכת נגד הדת והדתיים, פתאום הבן שלך התחיל להתקרב ליהדות ואפילו רחמנא ליצלן לשמור מצוות. לרגע קטן נבהלת, פחדת שאנתק קשר. אמרת לי: 'תלמד, אבל למה לקיים?'. עניתי לך: 'למה לך לא הספיק לקרוא על הודו ואפריקה, למה היית מוכרח לנסוע לשם?'. צחקת, והבנת. וכשראית שאני שומר על קשר ולא מתרחק – עשית יותר מזה: קיבלת וכיבדת. עד כדי כך שבסוף עודדת אותי. כשהתוודיתי בפניך שאני רוצה ללכת על זה, אבל מפחד מה יגידו, אמרת לי: מה זאת אומרת מה יגידו? תעשה בדיוק מה שאתה רוצה, ושכולם..."

מנוסי בעדינותו לא אמר "ושכולם יקפצו", אבל הקהל הבין את ההמשך וצחק. הוא המשיך, בקול שבור: "בחרנו בדרכים מאוד הפוכות לכאורה, אולי הכי הפוכות שיש בכל העם שלנו, המפוצל והמקוטב והיפה כל כך. אבל אני מאמין באמונה שלמה שהדרכים מתחברות. ששני קווים היוצאים מאותה נקודת תקווה לעולם טוב ומתוקן, באיזשהו אופק שאיננו מסוגלים לראות אותו, גם נפגשים. אתה ודאי רואה את זה עכשיו. רואה את המרחב שבו משתלבים חלומות הקודש וחלומות החול, חלומות הימין וחלומות השמאל. ברך אותנו שנזכה גם אנחנו לראות את המרחב הזה ולהגשים אותו כאן בימינו. להתראות, אבא".

דידי מנוסי זכה לשמוע את הדברים האלה עוד בחייו. לפני כמה חודשים, באולם "צוותא", נערכה לו מסיבת יום הולדת 85, שהייתה מעין אירוע פרידה. הוא ישב בשורה הראשונה בכיסא גלגלים, שמע את שרה'לה שרון וחיים טופול וקובי אושרת מהללים אותו, ואז, אחרי "מי שחלם" בביצוע הגבעטרון, עלה לדבר הבן. מול כל הגוורדיה המפורסמת והוותיקה של אבא שלו, התייצב הרב מנוסי והסביר שזה לא מרד, זו המשכיות: "אני מרגיש שקיבלתי ממך את ההרפתקנות שלך. את הסקרנות והאומץ ללכת למקומות חדשים ולבדוק דברים חדשים, בלי לפחד מה יגידו. אני לא נסעתי לחצות יבשות, אבל כן יצאתי לגלות עולמות חדשים, וזה היה במידה גדולה בהשראתך. במסע שלי המשכתי את המסעות שלך. אני לא אשכח את היום שבו סיפרתי לך בטלפון שאני מצדי מרגיש מוכן לקפוץ על העגלה של התורה, שאין דבר שאני יותר רוצה, אבל אני מפחד מהתגובות. ואז אתה אמרת לי: זה מה שאתה רוצה? אז מה השאלה? תעשה את זה! באותו רגע הרגשתי שנתת לי את הברכה שלך. הברכה שלך, במילים שלך ובסגנון שלך. ובדרך פלא, בו זמנית, הרגע הזה גם שחרר אותי ממך וגם קשר אותי אליך".

צפו בוידאו: