בס"ד,  פרשת  ויחי                                                    הרב יחזקאל שינפלד

  " ועשית עמדי חסד ואמת : אל תקברני במצרים ".

יעקב אבינו מבקש מבנו יוסף: תעשה חסד של אמת. מבאר רש"י: "חסד שעושין עם המתים הוא חסד של אמת, שאינו מצפה לתשלום גמול ". חסד שלא על מנת לקבל פרס, שהרי הנפטר אינו יכול להחזיר טובה.

הגמרא במסכת סוטה אומרת, שיוסף זכה שמשה רבנו התעסק עם ארונו כל המסע במדבר בגלל שיוסף קבר את אביו. יעקב אומר ליוסף : "ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך". מבאר רש"י: לפי שאתה טורח להתעסק בקבורתי , נתתי לך נחלה יתירה על אחיך - את העיר שכם. א"כ יוסף זכה לשני דברים גדולים בזכות ההתעסקות שלו בקבורת יעקב - שגדול הדור משה רבנו יתעסק בקבורתו, ואבא נותן לו עיר שלמה, תוספת לנחלת שבט יוסף, את העיר שכם, שבה בסופו של דבר יוסף נקבר.

קשה: למה יעקב מבקש חסד של אמת מיוסף, הרי יוסף מקבל תמורה גדולה בעבור הקבורה של אביו?! יותר מכך, יוסף הוא הבן של  יעקב, בן שעשרים ושתיים שנה לא זכה לכבד את אביו, כעת יש לו הזדמנות לקיים מצוות כיבוד אב.

במיוחד שלאביו עניין הקבורה המיידית במערת המכפלה חשוב מאוד?! יוסף מאושר לקיים מצוות כיבוד אב ולזכות לחיים. למה אפוא המצווה הזאת, שכל יהודי פשוט מוכן להפוך עולמות לקבורת אביו, נחשבת ליוסף כחסד של אמת??

 אולי אפשר ליישב ולומר,  שיעקב ידע שפרעה ומצרים יתנגדו לקבורת יעקב בארץ כנען. ברגע שכף רגלו של יעקב דרכה במצרים, נפסק שם הרעב  אחרי שנתיים בלבד. מברכתו של  יעקב הנילוס החל לעלות לקראת פרעה. לכן העם המצרי, ובמיוחד פרעה, ירצו מאוד שיעקב הצדיק, בעל כוחות מופתיים, ייקבר אצלם במצרים. אומר יעקב ליוסף : אני מבקש ממך חסד של אמת. חסד שלא על מנת לקבל פרס, לא מפני שאני אבא שלך, ולא בגלל דברים שתקבל.

חסד של אמת, חסד שיהודי מוכן לעשות ללא מטרת ריווח - יש ליהודי כזה סייעתא דשמיא מיוחדת. יעקב ידע, שיוסף זקוק להרבה כוח כדי להעלות את אביו לארץ ישראל .

אם נדייק  בפסוקים: "ויהי אחר הדברים האלה  וגו' ואני נתתי לך שכם  אחד על אחיך "-  כל המתנה של שכם היא אחרי שיוסף נשבע לאביו, יעקב אבינו רצה חסד של אמת תחילה. גם משה רבנו התעסק אח"כ בארונו של יוסף, אבל הכוח של יוסף היה להישבע ולקבל לעשות חסד ללא כוונות ריווח, גם לא לצורך מצוות כיבוד אב, שמזכה לאריכות ימים.

הלימוד שלנו: צריך לעזור ליהודי ללא כוונות ריווח. במקרה כזה יש כוח עצום וזכות גדולה. שאלו את רבי יצחק  מוורקה, מגדולי אדמו"רי פולין: מהי המצווה הגדולה ביותר שאפשר לקיים בעולם הזה? ענה האדמו"ר: לעשות טובה ליהודי אחר! מעניין – לא שבת, לא ציצית, לא תורה, ששקולות כנגד כל התורה כולה, אלא חסד, לעזור לזולת. החסד הגדול ביותר הוא חסד של אמת. שלא על מנת לקבל פרס.