מבט לפרשת השבוע "ניצבים"
27/05/2013 14:15
הגדל

חיבוב מצווה כנגד קיטרוג ● הרב יחזקאל שינפלד שליט"א מבאר, שהעוצמה של ישראל לוותר על תקיעות שופר בערב ראש השנה ולתקוע ביום הדין בכל ההידורים והשמחה, היא שגורמת לערבב את השטן ולמנוע ממנו לקטרג על ישראל

הגמרא במסכת ראש השנה (טז,א) מביאה את רבי יצחק ששואל: "למה תוקעין (תקיעות) ומריעין (תרועות) כשהן (הציבור) יושבים, (וחוזרים) ותוקעין ומריעין כשהן עומדים?" (כלומר, כיוון שעתידים לתקוע את עיקר התקיעות כשעומדים בתוך תפילת מוסף, מדוע תוקעים לפני כן כשיושבים לפני תפילת מוסף?)

עונה רבי יצחק: "כדי לערבב (לבלבל) השטן". יש מספר הלכות, שמטרתן לערבב את השטן:

 לא מברכים את חודש תשרי.
 כל חודש אלול תוקעים יום יום בשופר כדי לעורר את העם לחזור בתשובה.
 בערב ראש השנה לא תוקעים כדי לערבב את השטן.

בפרקי דרבי אלעזר נכתב, שהסיבה שתוקעים כל חודש אלול היא גם כדי לערבב את השטן, שלא יידע מתי ראש השנה.

לכאורה, צריך להבין: השטן הוא הרי מלאך. התפקיד שלו לקטרג בבית דין של מעלה. כדי לקטרג על עם ישראל, במיוחד על גדולי ישראל ועל חכמי ישראל, צריך מומחיות יתרה, צריך פקחות. איך מלאך ממולח ופיקח עדיין מתבלבל כל שנה מדברים כאלה ?

רש"י מבאר בגמ' "כדי לערבב השטן", וז"ל : "כשישמע – ישראל מחבבין את המצוות, מסתתמין דבריו". ביאר האדמו"ר מחב"ד זי"ע: הדברים הם עמוקים. השטן רואה את חיבוב המצווה ואת ההתעוררות העצומה במצוות השופר, וכוח המצווה מחליש ומערבב אותו. לכן לא תוקעים בערב ראש השנה, כדי לעשות הפרדה בין התקיעות של כל חודש אלול, שהן רשות, לעומת התקיעות בראש השנה שהן מצוות עשה מן התורה, כלומר: חובה.

מצד אחד, עם ישראל מנסה לחזור בתשובה חודש שלם. והחשוב ביותר הוא לעורר לתשובה בערב יום הדין, "הייתקע שופר בעיר, ועם לא יחרדו?!" אבל חיבוב המצווה עדיף לישראל, לכן אין תוקעים בערב החג. הנקודה הנוספת, שישראל מוכיחים - שאינם מוטרדים מיום הדין, כי הם מוותרים על התקיעות בערב היום הנורא, יום הדין. לכן גם לא מברכים את חודש תשרי, כי אנו בטוחים שזכות המצוות, זכות השופר יעוררו רחמים על ישראל. כשיהודי מקיים מצווה בשלמות, הוא גורם הרבה נחת רוח בעולם.

האדמו"ר הזקן מליובביטש סיפר, שהמגיד ממזריטש אמר בשם הבעש"ט, שאת חודש תשרי, שהוא החודש השביעי לחודשי השנה (הרי לפי התורה, החודש הראשון הוא ניסן) מברך הקב"ה בעצמו, ובכוח ברכתו של הקב"ה את חודש תשרי, לנו - עם ישראל – יש כוח להמשיך את הברכה ליתר חודשי השנה. כך שברכות כל החודשים, שאנחנו מברכים במשך השנה, הן המשך לברכה של בורא העולם לחודש תשרי, הן מכוח אותה ברכה. מה שמבלבל את השטן הוא הכוח של עם ישראל לקיים מצווה בשלמות ובחיבוב גדול, לכן מוותרים על התקיעות בערב החג, ולכן מרבים בתקיעות בחג עצמו.

בעלי התוספות מבארים קצת אחרת מרש"י את העניין "כדי לערבב את השטן". לשם כך הם מביאים את הסברו של בעל הערוך על פי הירושלמי על הפסוקים: "ובלע המוות לנצח", "והיה ביום ההוא ייתקע בשופר גדול" – אמר (השטן) : ודאי זהו שיפורא דיתקע בשופר גדול ומטא זימניה למתבלעה ומתערבב ולית ליה פנאי למעבד קטגוריא", כלומר: השטן חושב, שהגיע זמן משיח, זמן הגאולה, וזמנו שלו למות. לכן אינו מסוגל לקטרג, אין לו זמן.

ושוב צריך להבין: איך השטן אינו מבחין, שאין זה שופרו של משיח ?

אולי אפשר לומר, שהשטן יודע מתי יבוא המשיח בזמן – "בעיתה". אבל יש עוד זמן של "אחישנה" – זמן מוקדם, זמן שעם ישראל יתקרב לבורא העולם. הנה בא יום הדין, ובמצווה של היום, "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו" באים ישראל, וכל כך מתאמצים בקיומה.

חודש שלם תוקעים ברשות. יום קודם מפסיקים. לא כי חלילה לא רוצים לעורר לתשובה, אלא כדי להפסיק בין תקיעות רשות לחובה. וביום הדין תוקעים גם במיושב, גם במעומד, יוצאים ידי כל השיטות – תוקעים מריעין מאה פעם. רק בחודש הזה לא מברכים את החודש בשבת שלפני, כי בטוחים שהקב"ה יברך את החודש ואת השנה כולה כדברי הבעש"ט בזכות חיבוב המצווה והידורה. מול מצווה כזאת מבין השטן, שאלה ימות המשיח, והגיע זמנו "למתבלעה"- להיבלע ולהיעלם.

מכאן אנו מבינים את כוח המצווה של שופר ואת הכוח החשוב של קיום מצווה בהידור בחיבוב.

יהי רצון, שנזכה לקיים את מצוות השופר בהידור מושלם, ויהא זה אכן שופרו של משיח, שופר הגאולה.

הדפסהוסף תגובה

אולי תרצה לקרוא גם:

מבט לפרשת השבוע "בשלח"
מבט לפרשת השבוע "אמור"
מבט לפרשת השבוע "תרומה"
מבט לפרשת השבוע "בשלח"
מבט לפרשת השבוע "וירא"
מבט לפרשת השבוע "לך לך"
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | קבלה מעשית | הלכה  | פאה או מטפחת | ברכת הצלחה | פרנסה  | פתרון חלומות |  ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל   | הרב ליאור עזרן |  שבע ברכות  | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  | אוצר הפנינים | סוכות  | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים  | טו בשבט  | חנוכה