מלחמת גוג ומגוג - סוכות

"והיה ביום ההוא ביום בוא גוג ומגוג על אדמת ישראל נאום ה' אלוקים תעלה חמתי באפי " (יחזקאל ל"ח, י"ח).
בשבת חול המועד סוכות קוראים על מלחמת גוג ומגוג, על הגאולה שתבוא במהרה בימינו. לכאורה, צריך להבין, הרי מקובל שההפטרה קשורה לזמן או לפרשה. אם נתבונן בהפטרה מהנביא יחזקאל , אין שום אזכור של חג הסוכות או של מצוות שקשורות לחג -  ארבעת המינים, סוכה, אושפיזין או ניסוך המים. אם כן למה דווקא בשבת זו קוראים על מלחמת גוג ומגוג?
כידוע, כל חג מסמל עניין חשוב: ראש השנה - יום הדין,  יום כיפור – יום סליחה ומחילה, פסח – חג החירות, שבועות – חג מתן תורה. מה מסמל חג הסוכות? בין אדם לחברו. כולם יושבים באותה סוכת ארעי. כל השנה יש הבדלי מעמדות בין עשירים לעניים, יש שגרים בבתים גדולים ומפוארים, ויש מחוסרי דיור. הנה בא חג הסוכות, וכולם יושבים באותה סוכה, סוכת ארעי, אפילו הקישוטים הם קישוטי ארעי. ככה מאוחדים כלל ישראל, ובמצווה הנוספת לחג – מצוות ארבעת המינים: האתרוג מסמל את האנשים החשובים שיש בהם גם תורה וגם מצוות, גם טעם וגם ריח.
הלולב יש בו טעם, ואין בו ריח, מסמל אנשים חשובים שיש להם תורה אבל בלי הרבה מצוות. ההדס – ריח בלי טעם. אנשי מצוות אומנם אך בלי תורה. הכי פחות נחשבים עמי הארצות, שהם חלשים בתורה ובמצוות, וכנגדם לוקחים ערבה – שאין בה לא טעם ולא ריח אבל היא יונקת מהנחל, ממקור המים החיים. יכול יהודי להדר בקניית אתרוג, שיהיה לפי כל החומרות – נקי, גידול יפה ולשלם עליו הרבה, וכן לקנות לולב מהודר, סגור עד למעלה כשיטת ה"חיי אדם", וכן ההדסים משולשים כשיטת החזו"א. אם אין לו מתחת ידו גם ערבה, אין לו אפשרות לקיים את המצווה בברכה, כי עם ישראל מורכב מארבעת המינים, ואי אפשר לוותר על שום חלק ממנו. גם לא מאותם שנראים כבלתי חשובים – עמי הארצות, גם הם חשובים מאוד כבנים להקב"ה, ובלעדיהם אין שלמות. בלי ערבה אין ארבעת המינים לקיים בהם את המצווה.
החג היחידי, שהתורה מצווה בו שלוש פעמים להיות בשמחה הוא חג הסוכות. האחדות חביבה על הקב"ה, ובחג  הזה שמסמל אחדות מגיעים לשיא השמחה, כמו שהגמרא אומרת: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו".  אולי אפשר לומר, שבשבת חול המועד, בעיצומם של ימי השמחה, מתוך אחדות ישראל, מדברים על הגאולה, כי זה הזמן הכי מסוגל לגאולה, זמן שישראל מאוחדים ושמחים במצוות לפני הקב"ה.
 במיוחד השנה, שאנחנו נמצאים במוצאי שביעית, וכתוב בגמרא: "אין בן דוד בא אלא במוצאי שביעית".
יהי רצון, שנדע להתאחד ולשמוח שמחה שלמה בחג השמחה, ונזכה בביאת הגואל במהרה בימינו אמן.      


הדפסשלח לחברהוסף תגובה

אולי תרצה לקרוא גם:

מבט לפרשת השבוע "בשלח"
מבט לפרשת השבוע "אמור"
מבט לפרשת השבוע "תרומה"
מבט לפרשת השבוע "בשלח"
מבט לפרשת השבוע "וירא"
מבט לפרשת השבוע "לך לך"
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |