מבט לפרשת השבוע "חיי שרה"

שידוך משמים ● הרב יחזקאל שינפלד שליט"א מבאר מדוע אליעזר, עבדו של אברהם אבינו, בוחן את השידוך ליצחק, בן אדונו, דווקא בבאר ולא בבית משפחתה ● מי ערב לו, שהנערה שימצא בבאר תהא אכן ממשפחת אברהם, כפי שאברהם השביעו? ● ומדוע רבקה אינה מבררת יותר על אודות החתן? ● פרשת חיי שרה

"כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אישה לבני ליצחק" (כד,י)

אברהם אבינו משביע את אליעזר בשבועה חמורה, בנקיטת חפץ - לקחת אישה ליצחק מהארץ שלו, מהמולדת שלו וגם ממשפחתו.

הנה מגיע אליעזר, עבד אברהם, לבאר, וכך הוא אומר: "הנה אנוכי ניצב על עין המים, ובנות העיר יוצאות לשאוב מים, והיה הנערה, אשר אומר אליה: 'הטי כדך, ואשתה' ואמרה: 'שתה, וגם גמליך אשקה' – אותה הוכחת לעבדך, ליצחק" (כד, יג-יד)

אליעזר עורך מבחן-חסד בבאר. מדוע דווקא בבאר? מה הקשר בין בחינה זו לשבועת אברהם? אולי ימצא שם נערה טובת-לב, בעלת חסד, אך לא ממשפחת אברהם אבינו? והלא אברהם השביעו, שהנערה תהא ממשפחתו דווקא?!

הרב שלמה מליק שליט"א השיב לי בשיעור על פי ההמשך. בהמשך הפרשה נאמר: "ואבוא היום אל העין" (כד, מב). מבאר רש"י: "היום יצאתי והיום באתי. מכאן שקפצה לו הארץ". אליעזר זכה לקפיצת הדרך מבית אברהם עד לעין המים, עד לבאר. הבין מכך העבד, שכאן ימציא לו הקב"ה את השידוך. כאן יש להתפלל לבורא יתברך, וכאן יש לערוך את מבחן החסד – לידע מי היא הנערה המתאימה.

גם יעקב אבינו וגם משה רבנו באים לחפש שידוך. הם למדו מקפיצת הדרך שלהם, שבבאר מוצאים שידוך הגון, שכָּן בבאר אפשר לעשות חסד. חסד בבית הוא עניין גדול מאוד, אבל חסד בחוץ- תחת שמש קופחת, תחת מטר סוחף, בכוחות עצמיים, ללא עזרתם של בני הבית – כל אלה הרבה יותר קשים לעשייה.

רבקה אמנו מתגלית כסמל של חסד. מולה עומד אדם בוגר, חזק, אף לוחם. הן יחד עם אברהם אבינו ניצח את ארבעת המלכים החזקים בעולם דאז. והנה, הנערה הצעירה - לפי דעות בחז"ל, הינה בת שלוש בלבד – שואבת מים בעצמה לאדון הצמא ולגמלים.

לפי יסוד זה, אפשר להבין עניין נוסף: מדוע רבקה אמנו אינה חוקרת עוד על אודות השידוך? הכיצד עונה היא מיידית? כנאמר: "ויקראו לרבקה ויאמרו אליה: 'התלכי עם האיש הזה?' ותאמר: 'אלך'." (כד, נח)

רש"י מוסיף: "אלך מעצמי, ואף אם אינכם רוצים." לכאורה, הלא מכירה היא את העבד בלבד- מכל משפחת אברהם אבינו –מי ערב לה, שגם האדון מוצלח, ישר והגון?? ברם היא ראתה, שכל הבדיקות שלו היו בנושא חסד. מכך הסיקה, שכל שידוך התלוי בחסד, הוא השידוך המתאים לאם היהודייה.

תלמיד בשיעור הוסיף, שהיא ראתה ניסים:
מכל בנות חרן העבד פוגש בדיוק אותה, היא עונה לו בלשון שהוא שאל, המים תמיד עלו לקראתה – ברם הפעם הזו המים, שהיא שאבה לביתה אכן עלו לקראתה. לא כן המים שהתאמצה לשאוב לעבד ולגמליו. אלה לא עלו לקראתה.

מובא בספרים, כי כאן היא זכתה להיות אם בישראל. כדי לזכות להיות אחת מארבע האימהות, צריך מאמץ. כאן, בלי ניסים, צריך עמל של חסד. לפי המדרש, אביה ניסה להרעיל את אליעזר אלא שהמלאך החליף בין הצלחות, כך שאליעזר לא ניזוק. רבקה הבינה, שיש דברים בגו. היא הבינה, שיד ה' בדבר. לכן הבינה, שאין מקום להתלבטויות והחליטה מיידית, שהשידוך הוא מאת ה', "מה' יצא הדבר". שידוך משמים.