מבט לפרשת השבוע "וארא"

7/01/2013 09:20
מבט לפרשת השבוע "וארא" (הגדל)

 

חשבונות שמים ● הרב יחזקאל שינפלד מבאר את מאמרי חז"ל השונים בעניין אורכה של גלות מצרים והסיבות למשך הזמן - מדוע פחתה מארבע מאות שנה למאתיים ועשר שנים, האם בזכות נשים צדקניות או בגלל קושי השעבוד? ● פרשת וארא

"וגאלתי אתכם בזרוע נטויה" (ו, ו)

"דרש  רב עוירא: בשכר נשים צדקניות, שהיו באותו הדור, נגאלו ישראל ממצרים". (סוטה י"א, ב)

אף שהקב"ה הבטיח לאברהם אבינו בברית בין הבתרים, שעם ישראל ייצא ממצרים. אך לפי אותה הבטחה, היו בני ישראל צריכים להיות בגלות מצרים ארבע מאות שנה, ובזכות נשים צדקניות הקדים ה' את זמן הגאולה.

לכאורה, קשה: הרי חז"ל אומרים, שהגאולה הקדימה לבוא בגלל קושי השיעבוד? בדרך הלצה השיב רבי משה מלעלוב, ששני המאמרים נכונים, ואין כאן סתירה או מחלוקת. הקושי נגרם על ידי הצדקות של הנשים, שמיררו את חיי בעליהן, והן הן קירבו את הקץ.

אולי אפשר לבאר כך, אכן הגזרה בברית בין הבתרים הייתה ארבע מאות שנה. אבל כמות הסבל וכמות האנשים שסבלו הייתה עצומה, לכן הספיקו מאתיים ועשר שנים, מתוכן מאה תשעים ושלוש שנים של שיעבוד קל  (מיום שנפטר יעקב אבינו) ומתוכן מאה ושש עשרה שנה שיעבוד קשה יותר (מיום שנפטר לוי, אחרון הבנים של יעקב) ומתוכם שמונים ושש שנים של קושי עצום של שיעבוד (מיום שנולדה מרים).

שתי סיבות גרמו לקיצור הזמן. אבל הסיבות גרמו לאמיתות החשבון של הגזרה. פרעה מצידו הכביד את השיעבוד, ובכך מצד אחד גרם סבל רב לעם ישראל, אבל מצד שני קיצר משמעותית את הגלות. בנוסף, תרמו לכך גם אותן נשים צדקניות. הן הרבו את עם ישראל ריבוי למעלה מדרך הטבע. וכך מתארת הגמרא: "בשעה שהולכות לשאוב מים, הקב"ה מזמן להם דגים קטנים בכדיהן ושואבות מחצה מים ומחצה דגים, ובאות ושופתות שתי קדרות- אחת של חמים ואחת של דגים- ומוליכות אותן ומאכילות אותן ומשקות אותן, ונזקקות להן בין שפתים (בין מצרי השדות), שנאמר (תהילים סח ,יד): "אם תשכבון בין שפתים..."

הגמרא מתארת בהרחבה איך נשות ישראל נהגו בעוז ובגבורה מול מלכות הרשע של פרעה. פרעה מכביד את העבודה על כולם, במיוחד על הנשים - "אמר רבי שמואל בר נחמי, אמר רבי יונתן, שהיו מחליפין מלאכת אנשים לנשים", כלומר, שנשות ישראל נאלצו לעבוד בפרך בשדות, בבניין וכו'. לא רק שלא נשברו אלא דאגו להאכיל את הבעלים ולהפרות אותם.

פרעה ניסה למנוע מעם ישראל להתרבות. הנשים עבדו בעבודות הקשות ביותר, אבל בזכות צדקותן ודאגתן להמשך קיומו של עם ישראל, הן עודדו את הבעלים לא להישבר. ויותר מכך- לעורר אותם לפרייה על ידי מראות נחושת.

כל אשה היתה מביאה מראת נחושת ומסתכלת בה עם בעלה ואומרת לו: "אני נאה ממך". מתוך כך היו בעליהן מתאווים להן ובאים לידי פרייה ורבייה. מעשה עצום זה זיכה אותן, ומאותן מראות עשו את הכיור במשכן (מדרש תנחומא).        

קושי השיעבוד וריבוי הסובלים קיצר את הזמן, כי לפי חשבונו של בורא העולם, נצרף את השינוי, שגרמו הנשים, לקושי של פרעה. נמצא, שאכן התקיימה הגזרה של ארבע מאות שנה.

הגזרה דיברה על שיעבוד קל סביר ועל כמות סבירה של יהודים, כמו שאמורה משפחה של שבעים נפש להתרבות. שני השינויים הביאו לקיצור השנים, כאשר את החשבון המדויק יודע לחשב רק גוזר הגזרה, מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

אולי תרצה לקרוא גם:

מבט לפרשת השבוע "בשלח"
מבט לפרשת השבוע "אמור"
מבט לפרשת השבוע "תרומה"
מבט לפרשת השבוע "בשלח"
מבט לפרשת השבוע "וירא"
מבט לפרשת השבוע "לך לך"
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |