מבט לפרשת השבוע "מטות-מסעי"

30/06/2013 09:05
מבט לפרשת השבוע "מטות-מסעי" (הגדל)

אני לדודי ודודי לי ● הרב יחזקאל שינפלד שליט"א מבאר מדוע משה רבנו שינה בלשונו ממה שאמר הקב"ה: ה' דיבר על נקמת בני ישראל מאת המדינים, ומשה אמר נקמת ה' במדין ● ואיך זה קשור לחג הפסח?

"נקום נקמת בני ישראל.... לתת נקמת ה' במדין...." (לא, ב – ג).
 
הקב"ה אמר: "נקמת בני ישראל מאת המדינים" הציווי של הקב"ה היה שצריך לנקום את הנקמה של בני ישראל. משה רבנו משנה ואומר: "נקמת ה' במדין".
 
נשאלת השאלה מפני מה שינה משה?
 
מבואר במדרש תנחומא: אמר משה רבון העולם, אם היינו ערלים או עובדי עבודה זרה או כופרים במצוות, לא היו שונאים אותנו ולא רודפים אחרינו, אלא בשביל תורה שנתת לנו, ושונאים אותנו, לכך, הנקמה שלך.
 
לכאורה משה טוען טענה צודקת. השנאה לבני ישראל נובעת מקבלת עול תורה ומצוות. למה נקרא שמו סיני, אומרים חז"ל שמשם ירדה שנאה לעולם.
 
אבל עדיין נשאלת השאלה מדוע הקב"ה מדבר על נקמת בני ישראל? ואחרי שה' מדבר כך איך בא משה ומשנה.
 
רבי לוי יצחק מברדיצ'ב סנגורם של ישראל עומד על שמותיו של חג הפסח. למעשה מצאנו ארבעה שמות לחג: "חג החרות" או בתפלה הוא מופיע בשם דומה "זמן חרותנו", בתורה נזכר החג "חג האביב", העם נוהג להשתמש בשם "חג פסח"  ובתורה באופן עקבי נאמר "חג המצות"  "שלוש רגלים תחוג לי בשנה, את חג המצות תשמור" (שמות כג, יד – טו) או בחומש דברים: "שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלוקיך במקום אשר יבחר בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות (דברים טז, טז).
 
מענין התורה באופן עקבי מקפידה לכנות את החג בשם "חג המצות", ואילו אנו משתמשים בשפה המדוברת חג פסח. גם חכמי המשנה קראו למסכת "מסכת פסחים" או "חול המועד פסח" או "ערב פסח" או "סדר ליל פסח" "אסרו חג של פסח" "שבת חול המועד פסח" . שאל רבי לוי יצחק: מדוע יש שוני בין השם המדובר ע"י ישראל לבין השם שהתורה הקדושה משתמשת.
 
ענה סנגורם של ישראל: עפ"י הפסוק בשיר השירים – "אני לדודי ודודי לי" (ו,ג)  אנחנו מפארים את הקב"ה והוא משבח אותנו. הגמרא במסכת ברכות מביאה שגם בורא עולם מניח תפילין. בתפילין של הבורא יתברך כתוב הפסוק: "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". אומר הקב"ה לישראל לפי דברי הגמרא: "אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, שנאמר שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד, ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם, שנאמר ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ (ברכות ו').
 
בתפילין של עם ישראל כתוב "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" אנחנו משבחים את הבורא והבורא משבח אותנו. וכך מובן גם השוני בין שמותיו של החג.
 
התורה באה לשבח את בני ישראל שלא הכינו צידה לדרך כי האמינו בישועת ה', כמו שהיטיב לבטא את הענין הנביא ירמיהו: "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" (ב, ב) , "ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עוגות מצות כי לא חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צידה לא עשו להם". מדוע לא הכינו לעצמם צידה לדרך ? הרי הם ידעו מראש שהגיע זמן הגאולה. הם סמכו על ה', והתורה משתמשת בשם הזה "חג המצות" לשבח את בני ישראל.
 
אנחנו בשפתנו קוראים לחג "פסח". מה משמעות המלה פסח, הקב"ה דילג על בתי בני ישראל בנגפו את מצרים, ואותנו הציל ולא פגע בנו. במכת בכורות לא היה בית בכל מצרים אשר אין שם לפחות מת אחד, ומבני ישראל לא מת אפילו אחד.
 
"פסח" הוא שבח שלנו לקב"ה שהציל אותנו בדילוג על בתי אבותינו בנגפו את מצרים.
 
הנה לנו הדדיות "אני לדודי" אני מכנה את החג חג המצות "ואני לדודי" הקב"ה קורא לחג "חג המצות".
 
חשבתי אולי לפי הדרך הזו לבאר גם בפרשתנו, שהקב"ה דואג לנקמת בני ישראל, ובני ישראל ע"י הנביא משה דואגים לנקמת ה'.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
תגובות
1. שלומי (30/06/2013 09:24:50)

אולי תרצה לקרוא גם:

מבט לפרשת השבוע "בשלח"
מבט לפרשת השבוע "אמור"
מבט לפרשת השבוע "תרומה"
מבט לפרשת השבוע "בשלח"
מבט לפרשת השבוע "וירא"
מבט לפרשת השבוע "לך לך"
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |