תרומות
בקשות ברכות ופדיון נפש

עגלת קניות

עגלת הקניות שלך ריקה.

כניסה לחברים רשומים

 

עם ישראל רוצה לנוח בשבת

7/07/2013 07:20
לא הגיע הזמן ליום מנוחה אחד בשבוע? (הגדל)
לא הגיע הזמן ליום מנוחה אחד בשבוע?

המאבק על צביון השבת, הוא לאו-דווקא דתי. הוא חברתי, מוסרי ואנושי ● הדרישה של בעלי מכולות בתל אביב לסגור את החנויות בשבת, מוכיחה שמול כל אדם שיוצא לקניות ניצב עובד שיוצא לעבוד ביום המנוחה בעצב ובלית ברירה

 

אמנם עיקר המאבק הנוכחי סביב פתיחת סופרמרקטים בשבת לא קשור לדתיים, למרבה המזל ואולי למגינת לבם של שוחרי מלחמת האחים הזו, אבל אולי זו הנקודה שבה יש לעצור, ולשאול את עצמנו: לאן הגענו?

כמו ששלי יחימוביץ´ זועקת שנים, באמת הגיע הזמן ליום מנוחה אחד בשבוע. לא יכול להיות שבעלי התאגידים הגדולים, מפעילי AM:PM וחנות הטריפות "טיב טעם", יורו לעובדים הפשוטים לעבוד בשבת, יגררו את השוק כולו לעבודה מסביב לשעון, ויאלצו את בעלי המכולות הקטנות לבחור בין שתי ברירות לא נחמדות במיוחד: להפסיד כסף – או לעבוד בשבת.

נכון שחלק גדול מתושבי תל אביב רוצים לצאת, לקנות ולבלות ביום השבת, אבל עליהם לזכור שיש גם עובדים שרוצים לנוח ולבלות עם המשפחה (שלא לומר, ללמוד תורה וללכת לבית הכנסת) ביום השבת. המצב הזה יצר שני מעמדות: העובדים והקונים, העבדים והאדונים.

אל תאשימו את החרדים

בימים אלה של הסתה כלפי כל מה שמשהו דתי-תורני נודף ממנו, הגיע הזמן להתרכז באחד הדברים היפים ביהדות: יום השבת. יום שבו הטלפונים עוצרים מלכת, המשפחה מקבלת את המקום הראוי לה באמת, ויש סולידיות חברתית אמיתית. אף אחד לא יוצא לשופינג על חשבון חברו שהנאת השבת נגזלה ממנו, אף אחד לא מתרווח בבית קפה בזמן שהמלצר מולו מתבאס מעצם העבודה בשבת, ואף אחד לא הולך ל-AM:PM ומבין שהקופאית שמולו, שהיתה רוצה להיות עכשיו בבית עם המשפחה והילדים, מקללת את המשמרת הזו.

לא יאומן כמה חיצים מופנים לחרדים בסיפור הזה, למרות שמי שעומד מאחורי העתירה לבית המשפט הם בעלי מכולות קטנות מתל אביב. יש מי שמוצא את האשמה בחרדים גם כשהם לא מעורבים בכך כלל, אבל אולי דווקא זו ההזדמנות לומר: המאבק על צביונה של השבת הוא לאו-דווקא דתי. הוא חברתי, מוסרי ואנושי. מול כל אדם שיוצא לקניות כי הוא רוצה ליהנות, ניצב עובד שיוצא לעבודה בעצב ובלית ברירה, כי הוא חושב – בטעות, כמובן – שרק כך יוכל להתפרנס.

אז לפני שמאשימים את החרדים גם במזג האוויר ובאטום האיראני, בואו נתבונן במראה וננסה להבין, במלוא הכנות, האם חלקנו לא מכרנו את נשמתנו לשטן השופינג והקניות, שלא מאפשר לנו לנוח אפילו יום אחד בשבוע.
 
נראה שקשה להתנתק מהטלוויזיה, הטאבלט והרכב, אבל כמו שכולם אוהבים לצאת לחופשות, תדמיינו לכם חופשה שבועית כזו, שבה אתם נמצאים בעיקר עם עצמכם והמשפחה – ללא הפרעות חיצוניות שקשורות לשגרה המעייפת - ותבינו למה "כולם אוהבים את השבת". וכן, גם חלק גדול מבעלי הסופרמרקטים ועובדיהם אוהבים את השבת. צריכים לתת גם להם לנשום.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

שוברות את הקרח: שתי נשים ורצון אחד גדול
ילדי החטא שלי
האם צריך לנטוש את הדת כדי לשחק בסרט?
העיוור שפקח את עיניי
חילול ה' או תוכחה?
כישלון מפלגת "יחד": מידה כנגד מידה
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |