תרומות
בקשות ברכות ופדיון נפש

עגלת קניות

עגלת הקניות שלך ריקה.

כניסה לחברים רשומים

 

"טוב שבנחשים - רצוץ את מוחו"

12/01/2014 10:05
"טוב שבנחשים - רצוץ את מוחו" (הגדל)

אין דומה אז, ימי ראשית המדינה, להיום: כיום – נפל על הפרעונים פחד אמיתי, אנו בלעה"ר מתרבים ● ומה עוד שגם אצלם בתוככי משפחתם פתאום צצים ילדים ונכדים בעלי תשובה עוטים חזות חרדית, זה כבר יותר מידי ● 'פרעה' מתחיל לחשוש, ואז הוא גומר אומר לפעול באופן של "הבה נתחכמה": פעם ע"י מניעת תקציבים, ופעם, הפוך; על ידי רוחב לב לא ברור, האומר דרשני וחשדני

מנהג שכיח במקומותינו שבן עדה פלוני מגחך על בן עדה אלמונית, ואין תמיד הכוונה לעלוב, אלא מתקבלים הדברים בצורה הומוריסטית וברוח טובה, ועד כדי, שלעיתים יש והפולנים למשל, צוחקים מהפולנים עצמם, והכורדים גם הם לא טומנים ידיהם בצלחת ומייחסים עובדות סאטיריות ליוצאי מחוזותיהם, וכן הלאה.

ובכן, מעשה שהיה, מאן דהו נכנס לאטליז המוכר ומשווק... שכל. הציע הקצב ללקוח כל מיני זני וסוגי 'שכל', תוך שהוא מציין את מחירו של כל אחד. והנה, התברר כי 'שכל' של; לא-חשוב-מאיזה-עדה הינו הייקר ביותר מכל שאר דגמי ה'שכל'.. וכל זאת למה? "בעוד שסוגי ה'שכלים' שראית היום על המדף הינם משומשים, הרי ה'שכל' הזה, של עדה זו וזו, מעולם לא השתמשו בו..." – נאום הקצב באוזני הלקוח.

ברם, לאמיתו של דבר, יש - 'שכל' ויש 'מוח'; 'מוח' איננו תמיד בהכרח 'שכל'. 'מוח' יכול להיות מלשון 'התחכמות'. לאור זאת, יש ו'מוח' של מישהו עולה הרבה כסף באיטליז הנ"ל, וזאת נוכח העובדה כי הוא חדש, ללא שימוש בעבר, לאמור, מעולם לא השתמשו בו לצורך 'התחכמות'.

ה'מוח' של המצרים – השתנה מחירו מזמן לזמן. פעם הוא היה חדש מן היצרן, עדיין בתוך הניילון, ומחירו היה יקר, אבל כאשר קם מלך חדש על מצרים – עבר ה'מוח' המצרי, לאור הנסיבות, תהליך של 'התחכמות'.

ונפרש את דברינו;

בשעה שיוסף הצדיק היה שליט בארץ מצרים, בשעה שה'חרדים', אוי, סליחה (פליטת פרוידיסטית), לא החרדים - אלא בני ישראל, מנו בסה"כ פלוס מינוס "שבעים נפש", במצב ההוא; הביבים, היהירים, הליבנים והבנטים –מוחם היה יקר ביותר. לא היה להם צורך להשתמש ב'מוח' לצורך 'התחכמות' אנטי חרדית. כי עקב מספרם המועט באוכלוסיה של החרדים (אוף, שוב נפלט לי -) כלומר 'בני ישראל', לא נוצר פחד מפני 'החרדים'/יהודים. ובמילא, במצב שכזה – אין צורך להרעיב את החרדים, להטיל עליהם סנקציות פליליות. הם, החרדים, היו שייכים לבני המיעוטים. מן תופעה אקזוטית חביבה שכזו המרוכזת בשכונת 'ארץ גושן'.

אבל כאשר התקיים ו'בני הישיבות' דהיום ואז – 'בני ישראל' אשר – "פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד, ותימלא הארץ אותם"; הם כבר לא מתגוררים רק ב'ארץ גושן' – בבני ברק ובמאה שערים, אלא; אי אפשר פשוט להיפטר ממראה השטריימל'ך באשדוד ובביתר, באלעד ובצפת, וכמובן בבית שמש – או אז, ירד ערכו ומחירו של ה'מוח' הלפידי-לבני-בנטי-ביבי. מדוע ירד מחירו? כי המוח כבר לא חדש, הוא כבר 'יד ראשונה' ו'יד שניה' העובד שעות נוספות בהתחכמות אובססית, הוא כבר במצב משומש; הם התחילו להפעיל נון-סטופ את המוח, כאשר קוד הכניסה אליו הוא ; "הבה נתחכמה לו", היות כי קיים חשש רציני ל"פן יירבה", חרדה מריבוי החרדים.

הרעיון הזה, טמון בעצם בדברי רש"י בפרשתנו: לגבי המצרים, מביא רש"י את דברי רבי שמעון: "טוב שבנחשים – רצוץ את מוחו". נשאלת השאלה ; מדוע משתמש רבי שמעון בלשון "רצוץ את מוחו – "ולא רצוץ את ראשו" ברוח לשון הפסוק בקשר לנחש הקדמוני - "הוא ישופך ראש"?

אלא, רבי שמעון בא לרמוז לנו אודות המשותף בין המצרים לנחשים:

הסיבה לטיבו הרע והמזיק של הנחש היא גזרתו של הקב"ה~ "ואיבה אשית בינך ובין האשה", גזרה שמקורה בערמומיותו של הנחש, ב'מוחו' הקודח- היינו בתכונת ההתחכמות שלו (מה שנקרא היום אויבער-חכם, חוכמולוג),. ההתחכמות של הנחש הביאה כידוע לידי חטא עץ הדעת.

וכך גם בקשר למצרים: השנאה של המצרים לבני ישראל באה כתוצאה מ'רוח המפקד' הפרעוני המשדרת ומאצילה לכל הפיקודים שמתחת: "הבה נתחכמה לו" .

לפיכך, נוקט רבי שמעון בדימוי של; א. נחש, ב. ריצוץ ה'מוח' בדווקא -ההתחכמות (עיין בכ"ז בליקוטי שיחות לפרשתנו).

כש'השליט' כיום מדבר על 'שוויון בנטל', לא איכפת לו בתמים על שוויון בנטל. והראיה שהוא עושה הכל כדי להגביר את הפריצות בצבא, כדי שאפילו אם יעלה על לב של מישהו להיות כביכול 'שווה בנטל' – ע"י השירות הצבאי, הוא פשוט לא יהיה מסוגל לעשות זאת. ועד כדי כך שאף תלמידי 'ההסדר' כבר טוענים שזהו בלתי נסבל.

כש'פרעה' המודרני מעודד 'יציאה לעבודה' – גם כאן הוא לא מתכוון באמת: מצד אחד, הוא מעודד כביכול חרדים שיעבדו, ומצד שני, הוא יוצר מצב שלא יקבלו ולא ייקלטו חרדים בעבודה. והראיה: כשמציעים לו ומבקשים מ'פרעה' ליצור מה שנקרא 'אפליה מתקנת' עבור החרדים, כפי שהוא עושה זאת יפה ביחס לנשים וכלפי ערבים – כאן, שלא במפתיע, הוא מסרב. א קיצור; ההצגה במיטבה.

בקיצור: מדובר ב"הבה נתחכמה לו" בסגנון מודרני, ערמומיות והתחכמות שעניינה אחת ואין בילתה; הפחד מ"פן יירבה" (הציבור החרדי המחריד).

חוששני, שגם, כאשר לפתע פתאום ה'פרעה' המודרני נהיה 'נדיב לב', והוא מוכן בבוקר בהיר אחד להעניק תקציבים, מענקים ומעמדים; גם כאן יש לבחון בשבע עיניים מה המטרה המסתתרת מאחורי נדיבות הלב הזו. האם אין כאן כוונה סמויה להפוך אותנו לנתינים ו'שפוטים' שלו, כדי שאז הוא יוכל לתבוע מאיתנו לנצור את לשוננו, להגביל את התבטאויותינו, להכתיב את פעילותינו באופן שתהיה לטעמו בלבד, וכל זאת בנימוק שבזה שאנו מקבלים את המימון וההורמנא ממנו, בכך אנו על תקן של פקידי השלטון, 'עובדי מדינה', חיילים ב'שרות האזרחי' של הוד מעלתו השלטון, עם כל המגבלות העולות מכך. וד"ל.

כמו שפרסמה בימים אלה האי מטרוניטה, שהיא מתכוננת להעלות הצעת חוק, שיש לשפר את תנאי הענישה לרבני ערים- כדי למנוע התבטאויות שלהם נגד השלטון, וגם, שלא יעזו לעלות על דל שפתותיהם את המילה 'תועבה' ביחס לתופעות מתועבות ומבהילות, הלגיטימיות, משום מה על גברת זו, תופעות מכוערות שעליהן מזהירה תורתנו הקדושה; "ולא תקיא אתכם הארץ בטמאכם אותה".

לא יעלה על הדעת לדבריה, שאנו נביע התנגדות לגוף זה שלדעתה את פיתו אנו אוכלים ואת מימיו אנו שותים. בער אנכי ולא אדע; אבל אני לתומי חשבתי, כי כאשר אני קונה בקיוסק בקבוק סודה – המע"מ שלי ושל עוד רבים כמוני – בעצם מסבסד לכאורה את גם את אותה מטרוניטה כולל את ה'פה הגדול' שלה, ואת שנאתה – אומנותה.

אבל, גם היא יודעת היטב, שהצעת החוק שהיא עומדת להעלות, שעניינה הטלת פחד על רבנים- לא תצלח, כי אז, יבוא הטוען ויטען "טלי קורה מבין עינייך": מה עם אמצעי הרתעה משפטיים לעובדים במשרדך את , הלא המה השופטים.

אבל היא, פועלת באופן של "הבה נתחכמה"; בינתיים היא כבר הרוויחה דבר אחד: היא יצרה אוירה בציבור כי הרבנים הינם פושעים פוטנציאליים, בכך היא כבר עשתה את ה'יומית' שלה. בכך, היא הוסיפה עוד כמה טיפות שמן למדורה השנאה (ולא לשכוח, היא לא עושה זאת בהתנדבות, אלא, מכספי המיסים שלנו...).

בקצור: ציבור בני ישראל ב'מצרים מהדורת 2014', חייב להיות ערני ודרוך. אינו דומה יחס 'פרעה' בתקופה שלפני הקטע של "ובני החרדים פרצו וירבו ויעצמו", שאז גם בן גוריון, שלא בדיוק כל כך אהב אותנו, הבין שצריכים להשאיר אותנו לפחות כ'מוזיאון'. צריך לשמר את 'מאה שערים' כאטרקציה לתיירים.

אין דומה אז, בימי ראשית המדינה להיום; כיום – נפל על הפרעונים פחד אמיתי: אנו בלעה"ר מתרבים. ומה עוד שגם אצלם בתוככי משפחתם פתאום צצים ילדים ונכדים בעלי תשובה עוטים חזות חרדית. זה כבר יותר מידי. 'פרעה' מתחיל לחשוש, ואז הוא גומר אומר לפעול באופן של "הבה נתחכמה; פעם ע"י מניעת תקציבים, ופעם, הפוך; על ידי רוחב לב לא ברור, האומר דרשני וחשדני.

טרם אכלה דברי, עלי להבהיר:

כשנכתב לעיל אודות רציצת המוח – אין כאן חלילה כוונה ל'פשוטו של מקרא'; כלומר, ליטול מקל ולהכות על קודקודו של מישהו. וזאת, לא בגלל, שחבל על המקל, אלא בגלל, שאלימות פיזית היא מאתנו והלאה. למען הסר ספק - יודגש, בפעם המי יודע כמה; כל הנ"ל הוא בגדר מטאפורה בלבד.

נוטרי מורשת פרעה חוששים "פן ירבה", ורוח הקודש הנוטרת אותנו עונה לעומתו; "כן ירבה, וכן יפרוץ". איך אמרו פעם? בעזר השי"ת; עברנו את פרעה, נעבור גם את זה.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

המשגיח הליטאי שקירב את השליח החב"די
שוברות את הקרח: שתי נשים ורצון אחד גדול
ילדי החטא שלי
האם צריך לנטוש את הדת כדי לשחק בסרט?
העיוור שפקח את עיניי
חילול ה' או תוכחה?
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |