תרומות
בקשות ברכות ופדיון נפש

עגלת קניות

עגלת הקניות שלך ריקה.

כניסה לחברים רשומים

 

הרב שמואל הלוי וואזנר זצ"ל

7/04/2015 11:15
הרב וואזנר זצ"ל, לומד בביתו (הגדל)
הרב וואזנר זצ"ל, לומד בביתו

כשעה לאחר התקדש ליל חג הפסח, הלך לעולמו הרה"ג רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל, בעל 'שבט הלוי' ● בנו, ששהה בחו"ל לרגל עסקיו, הספיק לקבל את הבשורה המרה לפני כניסת החג בארה"ב, ולא יצטרך לשבת שבעה לאחר החג ● הלווייתו יצאה מישיבת חכמי לובלין בבני ברק

אבל כבד בקרב תלמידי הרב וואזנר, עם היוודע הבשורה הקשה על פטירתו של הרב שמואל הלוי וואזנר זצ"ל בעל ה'שבט הלוי', גאב"ד זכרון מאיר וראש ישיבת חכמי לובלין בבית החולים 'מעיני הישועה' בבני ברק, לאחר שהשיב את נשמתו ליוצרה כשהוא בן 102 בפטירתו.

מעט אחרי התקדש ליל חג הפסח, בשעה 19:32, נדם לבו. הידיעה התפשטה בליל החג בבני ברק, והגיעה אף לחו"ל עוד טרם כניסת החג - שם הספיק לשבת 'שבעה' בנו הרב יוסף צבי וואזנר בבורו פארק.

הגר"ש וואזנר זצ"ל אושפז בליל פורים דמוקפין בבית החולים לאחר שסבל מדלקת ראות ומים בריאותיו.

הרבנים הראשיים לישראל, פרסמו הודעות אבל על פטירת ה'שבט הלוי' זצ"ל.

הראשון לציון הרב יצחק יוסף פסק שעל פי ההלכה מי שהיה מורה הוראות לרבים, צריכים להשתתף בהלוויתו, לכן כל מי שיש באפשרותו צריך להשתתף בהלווית הגר"ש וואזנר זצ"ל.

בהודעתו של הרב הראשי הגאון רבי דוד לאו נאמר כי "עם הסתלקותו של הרב וואזנר זצ"ל, איבד עם ישראל את אחד מגדולי פוסקי ההלכה שהיו לנו בדורות האחרונים, שהיה ידוע בצדקותו המופלגת ומחשובי תלמידם של גדולי התורה בפולין.

"פסיקותיו ההלכתיות וסדרת ספריו הידועים "שבט הלוי", שהקיפו את כל תחומי החיים, היוו אבן יסוד בעולם ההלכה זה עשרות בשנים".

עוד הוסיף הרב לאו כי "רק לפני שלושה חודשים זכיתי להתייעץ עימו בנושא סבוך אודות ממזרים ובסוגיות סבוכות נוספות. הסתלקותו היא אובדן וכאב גדול לעם ישראל ומי ייתן לנו תמורתו".

בתנועת ש"ס הוציאו הודעת אבל על פטירתו: "מועצת חכמי התורה של תנועת ש"ס, רבנן ותלמידהון, יו"ר התנועה הרב אריה דרעי, נציגי התנועה ופעיליה, מבכים יחד עם כלל ישראל בארץ ובתפוצות, את הסתלקותו של הגר"ש וואזנר זצוק"ל, בעל שו"ת שבט הלוי, גאב"ד זכרון מאיר וראש ישיבת חכמי לובלין.

"נודע בגאונותו המופלגת בכל מכמני התורה ובפסקיו ששוגרו לקצוות עולם והאירו נתיבותיהם של קהילות רבות. עמד בקשרי ידידות אמיצים עם הגר"ע יוסף זצ"ל ובקשר ארוך של חליפת מכתבים בעמקות ההלכה והפסק".

"תנועת ש"ס אבלה יחד עם כל בית ישראל על האבדן הגדול לעולם התורה. ומן השמים ננוחם וה׳ ירפא את שבר עמו אכי"ר".

גם במפלגת יהדות התורה הביעו אבל על פטירת השבט הלוי זצ"ל. ח״כ יעקב ליצמן אמר כי "העם היהודי איבד את גדול פוסקי ההלכה, הגאון רבי שמואל ואזנר זצ״ל. עמדותיו בהלכה, פסיקותיו גם בסוגיות הרגישות והמורכבות ביותר וגאונותו הגדולה, הפכו לאבני יסוד בעולם התורה.

"זכיתי לקבל הוראותיו בתחומי הלכה שונים ביניהם עניני רפואה סבוכים. מורשתו הרוחנית תלווה את כלל ישראל לדורות״.

ח"כ מאיר פרוש אמר כי, "דלתו של הרב וואזנר הייתה תמיד פתוחה, וגם אנו נעננו בעצה ובתושיה במגוון רחב של נושאים, ולאחרונה במיוחד בבעיית גיוס בני הישיבות. זו אבידה כלל עולמית דמותו הטהורה והבהירה תחסר".

מ'חכמי לובלין' ועד זכרון מאיר • תולדותיו

הגר"ש וואזנר זצ"ל נולד בווינה שבאוסטריה בב' אלול תרע"ג להוריו הרב יוסף צבי הלוי וואזנר זצ"ל ולאמו מרת רחל ע"ה לבית משפחת שיף. אותם מכנה הגר"ש זצ"ל בהקדמתו לספרו "שו"ת שבט הלוי" – "אבותי התמימים והישרים".

אודות אמו מסופר, כי בצעירותה ניחנה אמו בקול נדיר ומיוחד אשר נשא חן באוזני כל שומעיו, שמועה זו הגיעה לאוזני אחד ממנהלי המקהלות החשובות באירופה, כשמיד פנו אליה בהצעה מזהירה להצטרף ולשיר כסולנית במקהלה, מה תפקיד שמן הסתם היה מכובד מאוד, הגיעה הנערה לביתה ושחה באוזני הוריה את ההצעה הקוסמת, אביה היה אובד עצות ולא ידע מה הוא יכול לעשות בכדי למנוע מביתו לשיר באופרה.

באותו הזמן שהה בוינה כ"ק האדמו"ר מבויאן זצ"ל. הלך האב לשאול את פי האדמו"ר מה עליו לעשות. השיב לו הרבי, כי ברצונו לפגוש את הנערה.

כשהגיע הנערה לפני הרבי שאל אותה הרבי, למה רוצה את לשיר באופרה? השיבה לו, כי לדעתה זהו יהיה קידוש ד' מאוד גדול, כשיראו בת חרדית שיכולה לשיר כמו גדולי הזמר שלהם.

השיב לה הרבי, נעשה עסקה. את רוצה לשיר, כדי שישמעו את הקול שלך... אם את מוכנה לוותר על זה, אני מבטיח לך שיהיה לך בן, שיזכה להאיר את עיני ישראל בתורתו שישמעו עליו מתחילת העולם ועד סופו!

בוינה למד תורה ממורו ורבו, אותו כינה הגר"ש זצ"ל – מורי ורבי אלוף – הגה"צ רבי שמואל דוד הלוי אונגר זי"ע בעמ"ס נאות דשא, וכן מרבו הגה"צ רבי יוסף אלימלך כהנא זי"ע בעמ"ס שו"ת מהרי"א הכהן.

בחרותו

את לימודיו ועמלו בתורה בימי בחרותו עשה הגר"ש זצ"ל בישיבת חכמי לובלין, שם קנה את תורתו מהגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל אשר נודע לימים כמחולל רעיון הדף היומי, אותו החזיק הגר"ש זצ"ל לרבו המובהק, והיה מעלה את זכרו בכל הזדמנות, כשגולת הכותרת היתה הקמת ישיבת חכמי לובלין, כפי שיסופר בהמשך, בבחינת שם ושארית לזכרו של מורו ורבו. כיום נחשב הגר"ש זצ"ל לאחרון תלמידיו. כמו כן נקשר הגר"ש זצ"ל בקשר מיוחד למשגיח הישיבה הגאון רבי שמעון מזליכוב זצ"ל אשר נודע בקנאותו ובחריפות דעתו, עליו כותב הגר"ש זצ"ל לימים "שהיה ס"ת שלם בנגלה ובנסתר".

נישואיו

הגר"ש זצ"ל נישא בזיווג ראשון לרעייתו הרבנית מרת רבקה ע"ה למשפחת גלבר החשובה, אשר יחד איתה הקים את ביתו וממנו ילדיו וצאצאיו, כמו כן עמדה לצידו בנאמנות ובהקרבה גדולה בכל שנות הרבצת התורה והעמדת הישיבה, הגר"ש מעיד על רעיתו בהקדמה לספרו "שו"ת שבט הלוי" כי היא "עומדת אתי בכל התקופות, והיא אשר זכותה הוא שאוכל להרביץ תורה לרבים מעודי עד היום". לאחר זמן מה מעת נישואיו עלה הגר"ש זצ"ל לארץ ישראל והתיישב בעיה"ק ירושלים.

בארץ ישראל

בירושלים התגורר הגר"ש זצ"ל ברחוב הושע. שם למד אצל המהרי"ץ דושינסקי זי"ע, ועשה שימוש חכמים אצל הרב מטעפליק הגאון רבי שמשון אהרן פולונסקי זי"ע. כן כיהן כמו"צ העדה החרדית בשכונת כרם אברהם (איזור גאולה) וכן למד בכולל "אהל תורה" יחד עם הגרי"ש אלישיב זצ"ל, יצוין כי באחד מביקוריו האחרונים אצל הגרי"ש זצ"ל העלה הגר"ש זצ"ל את זכרונותיו מתקופת לימודיהם בכולל בשנת תש"ד, באומרו "זכורני שכשלמדנו יחד בכולל "אהל תורה" היה הרב אלישיב לומד כל שעות היום בעמידה ברציפות, ואף פעם לא ישב, כמו שלמדו תורה בזמן חז"ל". בירושלים הוציא הגר"ש זצ"ל את ספרו הראשון ס' הלקט על הרמב"ם.

בראשות הישיבה ורבנות זכרון מאיר

את סיפור תולדות יסוד הישיבה ורבנות שכונת זכרון מאיר גולל הגר"ש זצ"ל בעת משאו בכינוס תלמידיו לרגל מלאות שישים שנה ליסוד ישיבת "חכמי לובלין", "בפועל נוסדה הישיבה בשנת תש"ז אך בכח - במחשבה בשנת תש"ו, כשעדיין גרתי בירושלים עיה"ק הגיע אלי שליח מצווה מהחזון איש זי"ע ועכ"י (ככה"נ רבי יעקב הלפרין. מ"ו) שקורא לי לזכות ולבוא לזכרון מאיר שנתייסד על שם מורי ורבי מלובלין זי"ע לקבל עלי את עול הרבנות בזכרון מאיר והסביבה, ואת עסק הרבצת התורה במסגרת ישיבת חכמי לובלין". יצוין כי רבנות זו של הגר"ש זצ"ל היא היחידה אותה מינה החזון איש זי"ע בארץ ישראל. מיני אז לא משה ידו של הגר"ש זצ"ל מתחת ידו של בעל החזו"א.

לאחר פטירתו, הורה אף מרן החזו"א זי"ע, כי הגר"ש זצ"ל הוא זה שיהיה אחראי על חלוקת צוואתו. לימים, בעקבות סיפור שנתפרסם לאחר פטירת מרן החזו"א זיע"א שאמר, כי לחזו"א לא היה ש"ס והיה לומד מהש"ס של אנשים אחרים, כותב הגר"ש זצ"ל במכתב כי סיפור זה הוא שקר מוחלט, וכי הוא, הגר"ש זצ"ל, היה זה שחילק את ספריו של החזו"א ואכן היה לו למרן החזו"א ש"ס פרטי.

את תפקיד רבנותו כמרא דאתרא קיבלו וכיבדו כל תושבי שכונת 'זכרון מאיר' ואף מחוצה לה, ליטאים כחסידים, פולנים כיוצאי הונגריה, אשר היו משחרים לפתחו לשמוע דבר ה' זו הלכה, הן בענייני איסור והיתר והן בהלכות טומאה וטהרה ובכל מקצועות התורה.

יצוין עוד לדוגמא כי לישיבת פוניבז' השוכנת בתחום הגיאוגרפי של שכונת 'זכרון מאיר' היה לגר"ש זצ"ל קשר מיוחד ואיתן, דבר זה התבטא כשבכל מאורע שהתקיים בישיבה, היה הגר"ש זצ"ל לראשון הדוברים מדין מרא דאתרא. קשרים מיוחדים נודעו לו עם ראשי הישיבה וכן עם תלמידיה אשר היו באים לשמוע את שיעוריו בהלכה ובאגדה. זכורים לכל ביקוריו של האבי עזרי זיע"א במעונו של הגר"ש זצ"ל בכל חג ומועד, כמו כן היה נוהג בעל האבי עזרי זיע"א בכל ערב פסח לעלות לביתו של הגר"ש זצ"ל למכור את חמצו אצל הגר"ש זצ"ל כדין מרא דאתרא.

מלבד משרתו הרמה של הגר"ש זצ"ל כמרא דאתרא על כל המשתמע מכך, כיהן הגר"ש זצ"ל כראש ישיבה במתכונת מלאה, תוך מסירת שיעורים ושיחות והעמדת תלמידים לתורה ותעודה. כשבין בוגרי הישיבה נודעים הגר"מ הלברשטאם זצ"ל חבר בד"צ העדה החרדית הגרמ"ש קליין דיין בבית דינו של הגר"ש זצ"ל ורבה של שכונת אור החיים הגרש"א שטרן ועוד.

יצוין כי במכון "מעיינות הלוי" ישנה ספריית קלטות ובה למעלה מחמשת אלפים משיעוריו של הגר"ש זצ"ל שנמסרו לציבור הרחב שומעי לקחו ולתלמידי הישיבה.

נישואיו השניים

בעש"ק כ' טבת תשנ"ו נסתלקה לבית עולמו רעייתו הרבנית מרת רבקה ע"ה. הגר"ש זצ"ל היה שבור עד למאוד בעקבות פטירת רעייתו אשר היתה עזר כנגדו בכל מפעל הרבצת התורה וההוראה. מסופר כי בעת שהגיע הגה"ק המקובל רבי חיים משה מנדל זצוק"ל, אשר לו היה קשר מיוחד עם הגר"ש זצ"ל, לביקור תנחומים אצל הגר"ש זצ"ל, פנה למשמשיו באומרו "עוד מעט הוא התחתן", וחזר על כך שוב. ואכן לא עברו ימים ארוכים והגר"ש זצ"ל בא בקשרי השידוכין עם הרבנית הצדקנית מרת חנה יוטא תבלחט"א בת הגה"צ רבי אהרן דוד הכהן קהאן זצ"ל ואחות כ"ק האדמו"ר רבי אברהם יצחק מתולדות אהרן זצוק"ל. כשכעת נעשה הגר"ש לדודם של האדמורי"ם לבית תולדות אברהם יצחק ותולדות אהרן שליט"א.

קהילות "שבט הלוי"

במשך כל השנים, במקביל להתפתחות הישיבה התפתחה לה קהילת "שבט הלוי" כשמו של ספרו של הגר"ש זצ"ל, בה התקבצו תלמידי וחסידיו של הגר"ש זצ"ל תחת הנהגתו, כשלקהילה זו מלבד מרכזה בעיר בני ברק ישנם סניפים רבים ברחבי הארץ והעולם, כשכולם עומדים תחת מנהיגותו והדרכתו. קהילות כאלה קיימות בירושלים בשכונת גבעת משה שם היה נוהג הגר"ש זצ"ל לשהות כמידי שנה מספר שבועות, וכמו כן באשדוד, באלעד, במודיעין עילית, בביתר עילית, בבית שמש ובארצות הברית. כשהמוסדות כוללים בעיקר בתי כנסת וכוללי אברכים. כשאת ילדיהם שולחים תלמידיו בדרך כלל למוסדות כלל חסידיים.

בבני ברק מחנכים בני הקהילה את ילדיהם בתלמוד תורה "חוג חת"ם סופר" בעיר, אשר נוסד ועמד במשך שנים רבות תחת הנהגתו של הרב ברנפלד, שהיה חבר בבית דינו של הגר"ש זצ"ל, וכיום עומד תחת נשיאותו והכוונתו של הגר"ש זצ"ל, כשהגר"ש זצ"ל נוהג לפקוד את הת"ת באירועים ובהזדמנויות שונות.

בהנהגת הכלל

אהדה רבה זכה הגר"ש בכל חלקי הציבור החרדי והדתי כולו, דעותיו והשקפת עולמו התקבלו אצל כל בני היהדות החרדית כולם. דברים שנשא הגר"ש זצ"ל בכינוס התלמידים בשנת תשס"ז נותנים טעם לדברים האמורים, באותו הכינוס פרס הגר"ש זצ"ל את משנתו והנהגתו בהרבצת ובהנחלת התורה לרבים באומרו: "מעולם לא חילקתי בין קהילה לקהילה או בין מדינה למדינה, כי אם לומדים תורה לשמה, שוב אין לחלק בין סגנון לימוד התורה בין אשכנז לפולין וליטא וכיו"ב, כפי שמורגל בפי הבריות, כי הרי תורה לשמה הוא מטבע העובר בכל הארצות".

דברים מיוחדים אלו המסבירים את דרכו של הגר"ש זצ"ל בהרבצת התורה לכל רבדי הציבור החרדי כולו, מבטאת את אהדה הרבה לה זכה הגר"ש מכלל הציבור החרדי כולו, אהדה זו אשר חצתה מגזרים, ליטאים חסידים בני עדות המזרח כשאף בחוגי הדתי לאומי התקבל הגר"ש זצ"ל כפוסק בכל קנה מידה.

אמנם הגר"ש זצ"ל לא התערב מעולם בענייני הבחירות לכנסת ולא הביע את דעתו על כך, וכמו כן ביתר השאלות הנוגעות לעניינים, עובדה זו הקנתה לגר"ש זצ"ל מעמד של כבוד, תוך השפעה מרובה אף בקרב חוגי סאטמאר והעדה החרדית. אך הגר"ש זצ"ל לדרכו מעולם לא השתייך לחוגים אלו באופן רשמי, כפי אשר לא ראה עצמו משויך לכל חוג מסוים אחר.

יצויין שכשהיו נושאים אשר נגעו לשמירת צביונו של הציבור החרדי בארה"ק הן בענין גזרת גיוס בחורי הישיבות, חיטוטי שכבי, גזירת ניתוחי מתים, עניין הגיורים כהלכתם ועוד, נודע הגר"ש זצ"ל כלוחם מלחמות ה' ברמה, והביע את דעתו בפומבי, וכשעמדו על הפרק עניינים אלו השתתף הגר"ש זצ"ל בעצרות מחאה שהתקיימו הן ע"י חוגי העדה החרדית והן ע"י אגודת ישראל וכדו' ושם היה בראש הדוברים.

יצויין כי הגר"ש זצ"ל כיהן אף כנשיא ועד הישיבות, וכיו"ר ועדת הרבנים של בית הרפואה מעייני הישועה, כשהגר"ש זצ"ל קובע את צורת אופיו וניהולו הרוחני של בית החולים כפי דעת התורה וההלכה. כמו כן כיהן כנשיא ועד הרבנים לענייני צדקה וקופת העיר.

ספרי שבט הלוי

הגר"ש זצ"ל נודע כפוסק הגדול ביותר בקרב הציבור החסידי ויוצאי הונגריה בפרט. גם גדולי ישראל ופוסקי הדור נועצו והתחשבו בדעתו.

לאור זאת נתחבר ספר השו"ת, שו"ת שבט הלוי, המונה למעלה מעשרה חלקים אשר אוצרים בתוכם את כל מכתבי הגר"ש זצ"ל בהלכה, אשר נשלחו לכל שומעי לקחו ושואליו ברחבי הארץ והעולם ובהם פסקים אשר הרעישו את העולם בהופעתם. יצוין עוד כי כל הספרים מדברי תורתו יצאו תחת שם זה "שבט הלוי".

בשנת תשנ"ט הוקם על ידי תלמידיו מכון "מעיינות הלוי", המופקד על ההוצאה לאור של דברי תורתו. המכון הוציא את שיעוריו מן השנים תשנ"ח - תשס"א וכן את "שבט הלוי - מפתחות" על שו"ת שבט הלוי ו"שבט הלוי - חנוכה".

מתוך סדרת הספרים "שבט הלוי על התורה", בהוצאת המכון, יצא בשנת תשע"ד החלק הראשון על חומש בראשית.

בשנת תשע"ב החלו חברי המכון להוציא לאור את שיעוריו העיוניים בסוגיות הש"ס בסדרת ספרים הקרויה גם היא "חידושי שבט הלוי" - על הש"ס.

ספרי "תורת הלוי" על הלכות סת"ם ושמיטה מתורתו, יוצאים לאור על ידי הרב שלמה יצחק שטרן, בן תלמידו הגרש"א שטרן.

ספרו "שיעורי שבט הלוי" מבוסס על סיכומי שיעורים שמסר בהלכות נידה אותו ערך וסידר לדפוס הגר"מ גרוס גאב"ד חניכי הישיבות בני ברק אשר נודע כתלמידו המובהק של הגר"ש זצ"ל.

בניו וצאצאיו

זכה הגר"ש זצ"ל שנתקיים בו בחיי חיותו המאמר "כל מי שהוא תלמיד חכם ובנו תלמיד חכם ובן בנו תלמיד חכם מובטח לו שאין תורה פוסקת מזרעו לעולם שנאמר לא ימושו מפיך ומפי זרעך וכו". כשרובם המכריע של בניו ורבים מנכדיו מכהנים במשרות תורניות נכבדות בהרבצת תורה ודרכי ההוראה לאלפי ישראל, ובכך ממשיכים את השושלת המפוארת לתפארת הדורות.

בכור בניו הינו הגאון רבי חיים מאיר הלוי וואזנר אשר כיהן לצידו כר"מ בישיבת חכמי לובלין, עד עזיבתו לכהן פאר כרב קהל חסידי סאטמאר בלונדון. כשבשנת תשס"ט עלה חזרה לארה"ק להתגורר לצד אביו הגר"ש זצ"ל לעמוד לימינו בהנהגת הישיבה וקהילות שבט הלוי בארה"ק.

וכן בניו הנוספים הגאון רבי יוסף צבי, הגאון רבי משה יהודה, הגאון רבי בן ציון וואזנר המכהן כרבה של קהילת שבט הלוי בבית שמש, הגאון רבי אברהם אליהו וואזנר - המכהן כרבה של קהילת שבט הלוי במודיעין עילית, הגאון רבי מרדכי אלימלך וואזנר - מכהן כרבה של קהילת שבט הלוי בבורו פארק שבברוקלין. חתנו הגאון רבי אברהם יעקב איצקוביץ, מכהן כרבה של קהילת שבט הלוי בירושלים.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

דרעי מדבר: ''אלי ישי הרס את מה שהרב עובדיה בנה''
יוסי מזרחי: "אמנון יצחק סילף את דבריי"
הראשון לציון הגר"י יוסף בארגנטינה
חסר לך דולר של הרבי בארנק?
אל תזרוק!
ברוך דיין האמת: הגאון רבי אליהו עצור
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |