דבר תורה קצר לשולחן השבת, פרשת "וארא"

3/01/2016 08:30
הספר "אוצר הפנינים" (הגדל)

'כדורי.נט' מגיש: פנינים לפרשת השבוע "וארא", מתוך הספר "אוצר הפנינים" על התנ"ך

 

"וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב באל שדי, ושמי ה' לא נודעתי להם" (ו, ג).

רש"י (לקמן): "לא אמרו לי מה שמך... וכשבא אברהם אבינו לקבור את שרה, לא מצא קבר עד שקנה בדמים מרובים".

ויבואר בהקדם הירושלמי במסכת קידושין, שאדם היודע שם המפורש, אסור לו ליהנות מאחרים.

וזהו ביאור הרש"י, "לא אמרו לי מה שמך", ואם תאמר שלא רצו לדעת אותו מפני שרצו ליהנות מאחרים, שהרי אדם היודע שם זה אסור לו ליהנות מאחרים, ע"ז עונה "וכשבא אברהם... עד שקנה בדמים מרובים", וא"כ הראת לדעת שלא נהנו מאחרים אפי' שלא ידעו את השם...

"וידבר משה לפני ה' לאמור, הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה" (ו, יב).

רש"י: "זה אחד מעשרה קל וחומר שבתורה". ויש להקשות, מה קל וחומר יש כאן, שבני ישראל לא שמעו אל משה, וקל וחומר פרעה. והרי בני ישראל לא שמעו מפני קוצר רוחם ועבודתם הקשה, כמפורש בפסוק, וטעם זה אינו שייך בפרעה, היושב על מי מנוחות.

ויבואר בהקדם דברי המדרש, שישראל שאלו את משה מה טעם הוקדם זמן גאולתם, לפני שהסתיימו ארבע מאות שנה, ומן הסתם ענה להם משה כמש"כ במדרש, שקושי השיעבוד הקדים את הגאולה, ועבודתם הקשה השלימה את השנים הנותרות להם, ולכן לא הוצרכו לעבוד ארבע מאות שנים בדיוק.

וזהו ביאור הפסוק שם, "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה", שישראל לא שמו לבם לדבריו שהוקדמה גאולתם, מפני קוצר רוח ועבודה קשה, מפני שלא נראה להם טעם זה.

וזהו ביאור הפסוק כאן, "הן בני ישראל לא שמעו אלי", מפני שטעם זה לא נכון בעיניהם, "ואיך ישמעני פרעה", כשאומר לו שהוקדמה גאולתם מטעם זה, שיהיה בעיניו לצנינים.  ועוד, "ואני ערל שפתיים" שנוסף לכך יש בי גם מום זה...

ועוד אפשר לבאר, בהקדים דברי המדרש, עה"פ לעיל "מקוצר רוח ומעבודה קשה", שפירוש "עבודה קשה" הוא עבודה זרה, שקשה לפרוש ממנה, ולכן לא שמעו ישראל לדברי משה.

ולפ"ז מובן, שהרי אם ישראל לא שמעו לדברי משה, מפני שעבדו עבודה זרה, שקשה לפרוש ממנה, קל וחומר פרעה שעשה עצמו אלוה והוא בעצמו עבודה זרה, שלא ישמע לדברי משה...

"ויצא משה ואהרן מעם פרעה, ויצעק משה אל ה' על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה" (ח, ח).

יש להקשות, מדוע במכת הצפרדעים נאמר "ויצעק משה", ובשאר המכות נאמר "ויעתר משה"?

ועוד יש להקשות, מדוע רק במכת הצפרדעים נאמר "על דבר הצפרדעים"?

ואפשר לבאר, בהקדים הגמ' במסכת ברכות (ל"א), שהמתפלל צריך להשמיע לאוזניו את מה שמוציא בשפתיו.

ועוד יש להקדים, המדרש בפרשת לך לך, עה"פ "על דבר שרי אשת אברהם", שפירושו - מפני דיבורה של שרה, שהיתה אומרת למלאך 'הך', והוא היכה את פרעה. ונמצא א"כ, שפירוש "על דבר" הוא: "מפני דיבורה".

וזהו ביאור הפסוק, "ויצעק משה אל ה'", ואם תקשה מדוע צעק, מה שאין כן בשאר המכות, ע"ז עונה "על דבר הצפרדעים", מפני דיבורם של הצפרדעים שהיו צועקים ברעש מחריש אזניים, ולא יכל להשמיע לאזניו כדין המתפלל, ולכן הוצרך לצעוק...

"כי אם אינך משלח את עמי... ומלאו בתי מצרים את הערוב, וגם האדמה אשר הם עליה" (ח, יז).

יבואר בהקדם המשנה במסכת כלאיים (פ"ח), שיש חיה רעה ושמה "ידעוני", ויוצא מטבורה חבל המחובר לארץ, שעל-ידו היא מתקיימת, ואי אפשר לצודה מפני שטורפת והורגת, אלא יורים חצים בחבל המחובר לטבורה עד שהחבל נקרע, ואז מתה החיה.

וזהו ביאור הפסוק, "ומלאו בתי מצרים את הערוב", ופרש"י, "כל מיני חיות רעות". ואם תקשה, כיצד באה אותה החיה המחוברת בטבורה לקרקע, ע"ז עונה "וגם האדמה אשר הם עליה" תיעקר ממקומה ותבוא עם החיות כדי להזיק את המצרים, וממילא תוכל גם אותה החיה לבוא עם שאר החיות ולהזיק את המצרים...

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
תגובות
1. 
יישר כח
משה (18/01/2015 15:46:42)

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |