דבר תורה קצר לשולחן השבת, פרשת "צו"

22/03/2015 06:20
הספר "אוצר הפנינים" (הגדל)
הספר "אוצר הפנינים"

'כדורי.נט' מגיש: פנינים לפרשת השבוע "צו", מתוך הספר "אוצר הפנינים" על התנ"ך

 

"צו את אהרן ואת בניו לאמור, זאת תורת העולה, היא העולה על מוקדה" (ו, ב).

 

רש"י: אין צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות, אמר ר' שמעון, וביותר צריך לזרז במקום שיש בו חסרון כיס".

 

ויש להקשות, מהו לשון "מיד ולדורות".

 

ועוד יש להקשות, מה חסרון כיס יש כאן?

 

ואפשר לבאר, בהקדים דברי המדרש על הפסוק כאן, "היא העולה - שהקריבו ישראל במדבר".

 

ועוד יש להקדים, שאמרו בגמרא, עולת ישראל במדבר לא היתה טעונה הפשט וניתוח ככל עולה.

 

ונמצא א"כ, שבאותה עולה שהיתה במדבר לא היה לכהנים חלק כלל, שהרי בשאר קרבנות יש להם חזה ושוק, ובעולה יש להם את העור, אבל כאן לא היה להם אפילו עור.

 

וזהו ביאור הרש"י, "אין צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות", וא"כ בא לזרז גם על עולה זו שהקריבו עתה, ולכן "אמר ר' שמעון, וביותר צריך לזרז במקום יש בו חסרון כיס", שהרי בשאר קרבנות אין חשש שיפגלו הכהנים, מפני שאם יפגלו, הרי שלא יקבלו את חלקם באותו קרבן, אבל בעולת המדבר שהוקרבה כליל ויש להם חסרון כיס, צריכים הכהנים זירוז יותר, שלא יפגלו חלילה...

 

ועוד אפשר לבאר, בהקדים הגמרא במסכת מנחות (ק"י), "אמר רק יצחק, מאי דכתיב זאת תורת החטאת, וזאת תורת האשם, כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת, וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם".

 

וזהו ביאור הרש"י, "אין צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות", מיד, כשבית המקדש קיים, ועני שאין ידו משגת להקריב קרבן, צריך ללמוד תורה תמורת הקרבן, ולדורות, כשבית המקדש חרב בעוונותינו, ילמדו כולם תורה ויתכפר להם. "אמר ר' שמעון, וביותר צריך לזרז במקום שיש בו חסרון כיס", בעני, שאין ידו משגת להקריב קרבן, וצריך לזרזו שלכל הפחות ילמד תורה חלף הקרבת הקרבן...

 

ועוד אפשר לבאר, בהקדים הגמרא הנ"ל, שכל העוסק בתורת חטאת ואשם, נחשב לו כאילו הקריבם ע"ג המזבח.

 

וזהו ביאור הפסוק, "צו את אהרן ואת בניו לאמור", שיאמרו לבני ישראל, "זאת תורת העולה היא העולה", שהלומד תורת עולה כאילו הקריב עולה, וע"ז פירש רש"י: "אמר ר' שמעון, וביותר צריך לזרז במקום שיש בו חסרון כיס", מפני שי מקום לחשוש שהכהנים לא ירצו ללמד דין זה לבני ישראל, שמא יפסיק העם להביא קרבנות, ורק ילמדו תורה, וא"כ יפסידו הכהנים את חלקם, ויהיה להם חסרון כיס, ועל כן צריך לזרזם...

 

ועוד אפשר לבאר, בהקדים הגמרא במסכת קידושין (ל"א), "גדול המצווה ועושה, ממי שאינו מצווה ועושה".

 

וביארו שם, שהמצווה ועושה יש לו יצר הרע ביותר, כדי להפריעו ממצוותיו, ובזמן שמתגבר על יצרו, שכרו גדול ממי שאינו מצווה, שאין לו יצר הרע שמפריע לו.

 

וזהו ביאור הרש"י, "אין צו אלא לשון זירוז", שצריך לזרז במקום שיש ציווי, מפני שיצר הרע מפריע יותר...

 

 "וכלי חרש אשר תבושל בו ישבר" (ו, כא).

 

רש"י: "לפי שהבליעה שבו נעשית נותר".

 

ויש להקשות, הרי אפשר לחכות מעת לעת עד שיפגם הטעם שנבלע בכלי, ויוכל להמשיך ולבשל בו, ומפני מה צריך לשבור כלי אשר בשלו בו קדשים?

 

ויבואר בהקדם המשנה במסכת אבות (פרק ה'), שלא הסריח בשר הקודש בבית המקדש מעולם.

 

ולפ"ז מובן, שהרי הנבלע בכלים לא הסריח גם הוא מעולם ולא נפגם טעמו, וגם אם ישאר מעת לעת לא יפגם טעמו, וא"כ נעשה נותר בבישולו השני ואין לו תקנה אלא שבירה...

 

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
תגובות
1. 
תודה רבה
לאה (2/04/2012 14:48:04)
2. 
ישר כח!
יוסי (2/04/2012 14:48:46)
3. 
אני כל שבוע מחדש נהנה מהוורטים כאן!
שמואל (2/04/2012 14:49:30)
4. 
קצר וקולע.. ממש כלבבי
אמנון (2/04/2012 14:50:05)
5. אסתי העליזה (3/04/2012 21:17:07)
6. 
מדהים כמו תמיד. יישר כח גדול!!
נ"מ (19/03/2013 11:41:29)

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |