דבר תורה קצר לשולחן השבת, פרשת "ויגש"

13/12/2015 09:10
הספר "אוצר הפנינים" (הגדל)
הספר "אוצר הפנינים"

'כדורי.נט' מגיש: פנינים לפרשת השבוע "ויגש", מתוך הספר "אוצר הפנינים" על התנ"ך

"ויגש אליו יהודה... ואל יחר אפך בעבדך, כי כמוך כפרעה" (מד, יח).

מדרש: "מה פרעה טובע בים, אף אתה טובע בים". ולא מובן.

ואפשר לבאר, בהקדים הגמ' במסכת נדרים (כ"ב), "כל הכועס משתכח תלמודו".

ועוד יש להקדים, המשנה במסכת אבות (פ"ג), "כל השוכח דבר אחד ממשנתו חייב מיתה".

ועוד יש להקדים, הגמ' במסכת כתובות (ל'), שאע"פ שבטלו ארבע מיתות בית דין, דינם לא בטל, וכל אדם מקבל את ענשו כראוי לו, גם בזמן הזה. והחייב חנק טובע בים, ובכך מתקיים ענשו, וכן בשאר מיתות.

וזהו ביאור המדרש, "מה פרעה טובע בים אף אתה טובע בים", שאם תכעס ישתכח תלמודך ותתחייב מיתה, כדיך השוכח תלמודו, וסתם מיתה היא בחנק, ולכן תטבע בים כפרעה...

"ויאמר יוסף אל אחיו, אני יוסף, העוד אבי חי? ולא יכלו אחיו לענות אותו, כי נבהלו מפניו" (מה, ג).

אפשר לבאר, בהקדים המדרש בפרשת וישב, עה"פ "כי בן זקונים הוא לו", שפני יוסף היו דומים לפני יעקב.

 

ונמצא א"כ, שהיו האחים צריכים להכיר מיד את יוסף, מפני שפניו דומים לפני אביהם.

ועוד יש להקדים, שאמרו בגמ', גזירה על המת שישתכח מן הלב.

וזהו ביאור הפס', "ויאמר יוסף... העוד אבי חי?", שאמר יוסף, הרי פני דומים לפני אבי, ואם אינכם מכירים אותי, משמע שאבינו מת ולכן אינכם זוכרים את צורתו. "ולא יכלו אחיו לענות אותו, כי נבהלו מפניו", כשנתנו אל ליבם לראות את פניו, הרגישו פתאום שבאמת דומים פניו לפני אביהם, ועל כן נבהלו "מפניו" ולא יכלו לענות אותו...

 

"והנה עיניכם רואות ועיני אחי בנימין, כי פי המדבר אליכם" (מה, יב).

רש"י: "כי פי המדבר אליכם, ברוח הקודש".

ויש להקשות, מה סימן הוא זה אם מלך מצרים שיודע את כל השפות, יודע גם את לשון הקודש?

ויבואר בהקדם הגמרא במסכת חולין (צ"ו), שעיוור מכיר באשתו על-ידי 'טביעות עינא דקלא', שמכיר ויודע את קולה ועל ידי כך יודע הוא שאשתו היא ולא אחרת.

ונמצא א"כ, שיכלו האחים להכיר את יוסף ע"י קולו, אלא שלא הכירוהו מאחר שדיבר בשפה אחרת ומבטאו היה שונה.

וזהו ביאור הרש"י, "כי פי המדבר אליכם - בלשון הקודש", ועתה תוכלו להכירני ע"י טביעות עינא דקלא, שהרי בזו הלשון הייתי רגיל לדבר עמכם...

"וישלח את אחיו וילכו, ויאמר אליהם אל תרגזו בדרך" (מה, כא).

רש"י: "אל תתעסקו בדבר הלכה".

ויש להקשות, מדוע יעקב לא הזהירם על כך, אם אכן אסור להתעסק בדרך בדבר הלכה?

ועוד יש להקשות, מנין ליוסף שיעקב לא ציוום כן בלכתם אליו?

ויבואר בהקדם הגמרא במסכת קידושין (ל'), "לעולם ישלש אדם שנותיו, שליש במקרא שליש במשנה ושליש בתלמוד". ופרש"י, יומיים מקרא, יומיים משנה, ויומיים תלמוד. ותוס' פירשו, שליש במקרא ושליש במשנה וכו' בכל יום, שמא ימות היום ולא יספיק להשלים החסר.

ולפ"ז מובן, שיעקב סבר שיוסף מת, וא"כ נתבטלה ההבטחה שהבטיח לו ה' שלא ימותו בניו בחייו, ולכן לא ציווה את בניו שלא יתעסקו בהלכה, מפני שחשש שמא ימותו ולא יספיקו להשלים החסר. אבל יוסף שידע שההבטחה בעינה עומדת, ולא מת אף אחד מבני יעקב, ציוה להם שלא להתעסק בדבר הלכה, כדי שלא ירגזו בדרך, וכשיגיעו לביתם יוכלו להשלים החסר ואין חשש שימותו חס ושלום...

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
תגובות
1. 
פשוט נפלא!
יהודי (10/12/2013 11:50:15)

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |