דבר תורה קצר לשולחן השבת, פרשת "בשלח"

5/02/2017 09:35
הספר "אוצר הפנינים" (הגדל)
הספר "אוצר הפנינים"

'כדורי.נט' מגיש: פנינים לפרשת השבוע "בשלח", מתוך הספר "אוצר הפנינים" על התנ"ך

 

"ויהי בשלח פרעה את העם" (יג, יז).

יש להקשות, מדוע נסמכה פרשה זו לפרשה הקודמת, שנאמר בסופה "והיה לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך".

ואפשר לבאר, בהקדים הגמ' במסכת גיטין (ל"ח), עבד שברח מרבו ורבו מתייאש ממנו חייב בתפילין.

ועוד יש להקדים, שאמרו במדרש, ויהי בשלח פרעה, מי צעק ווי? פרעה צעק ווי על שברחו ישראל מאצלו.

וזהו ביאור הפסוק, "והיה לאות על ידך", ואם תקשה כיצד מצווה ה' לישראל על התפילין, והרי עבדים הם לפרעה, ועבד אסור בתפילין? ע"ז עונה, "ויהי בשלח פרעה", שפרעה צעק ווי, והתייאש מישראל, וממילא הותרו ישראל בהנחת תפילין...

"ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" (יד, יד).

יבואר בהקדם דברי המדרש, שבכל יום עושה הקב"ה מלחמה עם השטן, שהשטן אומר לו 'ישראל גנבים הם', והקב"ה משיבו 'לך אצל אומות העולם ותמצא גנבים פי כמה וכמה'. וכן בשאר העבירות.

ונמצא א"כ, שאם ישראל מדברים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות שיחת חולין האסורה, והשטן מקטרג, אין לקב"ה מה להשיבו, שהרי אצל אומות העולם לא שייך דבר זה, וגם בבית תפלתם אינם מדברים.

וזהו ביאור הפסוק, "ה' ילחם לכם" עם השטן, ויסתום פי המקטרג, אבל לכל הפחות "ואתם תחרישון" בבית הכנסת, ואל תדברו שיחת חולין, מפני שעל זה אין מה לענות לשטן המקטרג...

"ויט משה את ידו... ויבקעו המים" (יד, כא).

מדרש (עה"פ בתהילים "הים ראה וינוס, הירדן יסוב לאחור"): "הים ראה וינוס, מה ראה, ברייתא דבי רבי ישמעאל ראה". ולא מובן.

ויבואר בהקדם הגמרא במסכת סנהדרין (ע"ג), תניא, רבי ישמעאל אומר, חובה על האדם להציל את הנרדף מיד הרודף, אפי' אם מפני זה יהרג הרודף.

וזהו ביאור המדרש, "ברייתא דבי רבי ישמעאל ראה", שצריך להציל הנרדף מיד הרודף בכל מקרה, ולכן הציל את ישראל מיד המצרים שרדפו אחריהם, אע"פ שאלו ואלו עובדי עבודה זרה ואין הפרש ביניהם...

ועוד אפשר לבאר, בהקדים דברי הברייתא, "רבי ישמעאל אומר, בשלוש עשרה מידות התורה נדרשת, מקל וחומר, מגזירה שווה", וכו'.

וזהו ביאור המדרש, "ברייתא דבי רבי ישמעאל ראה", שיש דין קל וחומר, ולכן נשא קל וחומר, אם הירדן עתיד לסוב לאחור, מפני יהושע שהוא תלמידו של משה, קל וחומר שצריך אני להיקרע מפני משה רבינו. ולכן נס מפניו...

ולפ"ז מבואר הפסוק בתהילים (קי"ד), "הים ראה וינוס, הירדן יסוב לאחור".

שיש להקשות, מדוע נאמר "יסוב" בלשון עתיד ולא בלשון עבר?

ולפי דברינו מבואר, שהביאור שם "הים ראה וינוס", ומה ראה? "הירדן יסוב לאחור" לעתיד לבוא, מפני יהושע, ועשה קל וחומר בעצמו ונקרע מפני משה...

"ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה, והמים להם חומה מימינם ומשמאלם" (יד, כב).

יבואר בהקדם דברי המדרש, שבקריעת ים סוף נחלק הים לשנים עשר שבילים, וכל שבט עבר בשביל אחד.

וזהו ביאור הפסוק, "ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה", שתיבת "הים" אמצעה י', ותיבת "ביבשה" אמצעה ב', ויחדיו הם י"ב שבילים שבתוכם עברו בני ישראל בתוך הים...

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |