תרומות
בקשות ברכות ופדיון נפש

עגלת קניות

עגלת הקניות שלך ריקה.

כניסה לחברים רשומים

 

מסע חייו של טוביה

27/09/2013 10:10
צילום: ynet (הגדל)

טוביה מן הוא צעיר חרדי הלוקה בתסמונת אספרגר ● הוא היה מאוד סגור והתקשה ליצור קשר עם הסביבה, אך הכישרון שהפגין בשיעורי אמנות, משך אותו למסע ארוך, שבסופו הפך לסופר סת"ם ● מסע מפרך בכוח הרצון

טוביה מן, צעיר חרדי הלוקה באספרגר, היה מאוד סגור והתקשה ליצור קשר עם הסביבה, אך הכישרון שהפגין בשיעורי אמנות, משך אותו למסע ארוך, שבסופו הפך לסופר סת"ם. "הוא הפך לחלק מאיתנו", אומר המורה שלו ואחד משותפיו למשרד. "הוא כותב טוב, הוא נפתח פה חברתית ונראה כמו בחור חדש"

עד כה, כתב טוביה מן שלוש מגילות אסתר. כעת, הוא בעיצומו של הדבר האמיתי – כתיבת ספר תורה מראשיתו ועד סופו. מה שעשוי להיות טריוויאלי עבור בחור בגילו, הוא לא מובן מאליו עבור מן (26) הלוקה בתסמונת אספרגר, והוא תוצאה של מסע מפרך בן חמש שנים.
 
"לקח הרבה זמן לפתוח אותו לחברה", מספר אלירן גונן, המדריך של מן בהוסטל השייך ל"עלי שיח", עמותה חרדית לטיפול בבעלי צרכים מיוחדים. "הוא היה מאוד סגור, מאוד חשאי. הוא לא שיתף פעולה עם שום פעילות בהוסטל, ולא יצר קשרים עם אף אחד מהבחורים האחרים. מה שאת רואה היום הוא קצה של תהליך מאוד ארוך עם הרבה נפילות שהיו לאורך הדרך".
 
שעתיים וחצי ביום
 
"דברי עם טוביה", אומרת אמא שלו בשיחה לynet, ומעבירה לידיו את הטלפון. עד לפני זמן לא רב, הייתה שיחת טלפון משימה כמעט בלתי אפשרית עבור בנה. ביחוד כשמדובר בשיחה עם זרים. לדבריו, ההחלטה להיות סופר סת"ם, התגבשה בעידודה של אחת ממנהלות "עלי שיח". "גברת מילר אמרה שכדאי לנסות", הוא מספר.

"התחלתי עוד לפני כן אצל סופר אחד, וכל שבוע הייתי מתאמן על כמה אותיות. זה לקח שנה כמעט. אחרי זה הייתי צריך לדעת לכתוב על קלף מילים שלמות ושורות, אז למדתי אצל עוד מישהו ואחר כך גם אצל ישראל, שלימד אותי איך כותבים כמו סופר ממש".
 
● רצית להיות סופר?
 
"לי לא היה אכפת. ראיתי שאני יודע לכתוב. וזה הרבה יותר קל לי מדברים אחרים. אני מאוד אוהב לדייק בדברים, כשאני יושב עם עצמי וצריך להתרכז ולדייק. עכשיו אני כותב ספר תורה, אני בפרשת ויגש. זה יקח לי הרבה זמן, אחרים כותבים יותר מהר. אני כותב רק שעתיים וחצי ביום. 'עלי שיח' רוצים שאני אכתוב אותו להם".
 
● ומה אתה רוצה?
 
"כתבתי כבר שלוש מגילות, מכרתי שתיים ואחת שמרתי. אני רוצה שישלמו לי כמו שמשלמים לכל סופר סת"ם. עכשיו משלמים לי לפי חודש ולא לפי ספר, אני רוצה שבסוף ישלמו על הספר, כמו שמשלמים לכל סופר".
 
● יש הבדל בין לכתוב ספר תורה ובין כתיבת מזוזות?
 
"מזוזות יותר קשה, צריך כסדרן (חייבות להיכתב בסדר כרונולוגי אחיד ומלא ללא תיקונים מאוחרים או הגהות – ט"פ). ספר תורה ומגילה אפשר לכתוב, ואם יש טעות - לתקן בסוף. במזוזות, גם הכתיבה עצמה היא באותיות יותר קטנות, זה קשה יותר".
 
ברבות הזמן, הפך מן לבקיא גם בצורות הכתיבה השונות של המגילות וספרי התורה. "יש כתיבה של חסידים של האר"י, יש אשכנזים - בית יוסף ויש עוד צורה אחרת של ספרדים. אני לא יודע לכתוב את כולם. אבל היום אני יודע לזהות ביניהן" .
 
שורה בשמונה דקות
 
נקודת האור הראשונה במסעו של מן אל כתיבת הסת"ם, הייתה היכולות המרשימות שהפגין בשיעור אומנות המתקיים בהוסטל.

הכישרון הזה הוא שסלל את הדרך למחשבה, שאולי, יצליח לעבור את המשוכות שבדרך.
 
הציפיות היו נמוכות, והוריו שכרו סופר סת"ם שילמד את מן את צורת כתיבת האותיות. בשעות הפנאי שלו, הוא התאמן בחדרו בכתיבת אותיות, ועם הזמן, החל לכתוב גם פסוקים, אך החשש שלו מפני כתיבה רצופה לא פג - לפחות לא עד בואו של ישראל כהן- המנטור של טוביה.
 
"הוא כתב מאוד לאט", משחזר כהן את ההתחלה המהוססת. "שורה לקחה לו עשרים דקות, חצי שעה. לאט-לאט לימדתי אותו איך לבנות את האותיות בצורה יותר מהירה, והיום הוא כותב שורה בשמונה דקות, בשבילו זה התקדמות ענקית".
 
כהן, ששימש כמתנדב השירות הלאומי ב"עלי שיח", לקח את מן תחת חסותו כפרויקט אישי. "כל יום הייתי לומד איתו את הכתיבה עצמה ואז הלכות, שזה חלק חשוב ביותר. בלי זה, אי אפשר באמת לכתוב".
 
"הוא חייב להיות בקיא, יש כל מיני כללים ופרטים. בעיקר בכל מה שנוגע לכתיבת השם המפורש. אם סוטים מהכללים, אז המגילה או התפילין הופכים פסולים לשימוש. טוביה היה תלמיד רציני, הוא רשם הכול במחברת וזכר היטב".

מן המשיך לבוא אל מקום העבודה של כהן, גם לאחר שתמו ימי השירות שלו בעמותה. גם היום, מדי בוקר, הוא צועד אל המשרד של ישראל, שבו עובדים עוד שלושה שותפים למקצוע. "ברור שמכאן ואילך זה כבר וולנטרי לחלוטין, הוא פשוט הפך לחלק מאיתנו. הוא כותב טוב, הוא נפתח פה חברתית מאוד. וזה נראה כמו בחור חדש. 
 
"אני יודע איזה דרך ארוכה הוא עשה ומאיפה הוא התחיל. היום הוא מגיע מחויך ודברן בבוקר, מכין לעצמו שוקו, מרגיש פה בבית", אומר כהן. "היום הוא עובד שעתיים וחצי כל יום, בהתחלה גם שעה של עבודה רציפה הייתה קשה לו. אני מקווה שעם עבודה נכונה הוא יגיע גם לשלוש וארבע שעות עבודה ביום על הספר תורה, בהדרגה כמובן".
 
השושלת נמשכת
 
אביו של טוביה, יוסף מן, סופר סת"ם בעצמו, מקשיב כל העת לשיחה המתנהלת עם בנו.

"פעם ראשונה שאני שומע אותו מסביר את העבודה שלו, זה מיוחד בשבילי. הוא תמיד רצה את זה כילד, אבל חששנו לטפח את השאיפה הזו, חשבנו שאולי היא תהיה קשה מדי עבורו".

יוסף מן מבקש לתקן טעות נפוצה. "אנשים חושבים שכתיבת סת"ם היא סוג של קליגרפיה, וזה ממש לא נכון. היא דורשת המון דיוק וריכוז. הכתיבה נעשית רק בנוצה, כלי שדורש מיומנות, צריך גם לדעת איך לבחור נוצה מתאימה, ואיך להשחיז אותה".

"גם כתיבה על קלף קשה הרבה יותר מכתיבה על נייר. ומעל הכול נדרשת יראת שמים. עניין האמון פה הוא מאוד גדול, וצריך שהכול יעשה על פי הכוונות הנכונות והכללים. לא ידענו אם טוביה יוכל לעמוד בזה, אנחנו עדין מתרגשים בשבילו שהוא מצליח".

כמדיניות, משתדל אביו של מן לעמוד מן הצד ולתת לבנו להסתדר לגמרי בעצמו. "אני רוצה לתת לו את העצמאות, לתת לו תחושה שהוא יכול לעשות דברים לבד, לאפשר לו לבטא את הקשיים ולהתמודד איתם. רק אם אני רואה שיש צורך בהסבר או בסיוע, אני נכנס לתמונה".
 
גם טוביה מעיד כי כתיבה עצמה אינה קלה. "עכשיו שאני כותב ספר תורה החברים בדירה מאוד גאים בי. אני לא רוצה לאכזב אותם אז אני מתאמץ עוד. אנחנו חברים טובים, הם שמחים מאוד שאני כותב. אני עובד עם ישראל, אבל הוא עובד על שלו ואני על שלי. יש עוד חבר'ה שכותבים וכלם טובים. ומספרים קצת בדיחות לפעמים, אני אוהב את זה".

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

לכל אדם יש סיפור
"בברכת האילנות פעלתי עבורכם בשמיים שיהיו לכם בן ובת"
דן כנר: "הקשר שלי לתנ"ך החל מילדות"
הילולת המקובל האלוקי רבי יצחק כדורי זצוק"ל
העיר העתיקה מתעוררת לתחיה
כוחם של התהילים
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |