תרומות
בקשות ברכות ופדיון נפש

עגלת קניות

עגלת הקניות שלך ריקה.

כניסה לחברים רשומים

 

הבבא סאלי בישר: "הילד יחיה"

2/02/2014 14:20:05
הבבא סאלי בישר: "הילד יחיה" (הגדל)

האמונה התמימה של מזל אברג'ל עמדה לה בשעותיה הקשות ביותר ● כשקוצר הנשימה של תינוקה הקט הותיר את הרופא אובד עצות, היא החליטה לפנות לבבא סאלי ● הרופא היה בהלם כשחזרה מבית החולים עם תינוק בריא

 

סיפורי מופת רבים נשמעים אודות פעליו של המקובל האלוקי רבי ישראל אבוחצירא זצ"ל, אשר התפרסם בזכות פשטות הליכותיו, צניעותו ונשמתו המיוחדת שהאצילה מטובה ומחכמתה על כל המשחרים לפתחו.

אבל סיפורה של מזל אברג'ל, 57, גרושה ואם לארבעה מבאר שבע, הוא בכל זאת סיפור מיוחד. הוא ממחיש בצורה המדויקת ביותר, את כוחה המדהים של האמונה התמימה בה' ובשליחו - הבבא סאלי הקדוש זיע"א. עוד משחר ילדותה האמינה מזל, אשר גדלה והתחנכה בבית המלא אמונה בכוחם של הצדיקים עליהם שמעה מפי הוריה, ותמיד, בכל מצב אליו נקלעה בחייה, הרימה עיניה לשמים והתפללה לה' במילים שלה, כפי שחונכה.

מזל התחתנה בשנת 1979 בהיותה בת 22. בשנת 1981 נולד בנה השני, אייל שמעון. מיום שנולד, סבל אייל מבעיות קשות של קוצר נשימה. בתחילה סברו הרופאים כי מדובר באסטמה, אולם לאחר בדיקות חוזרות ונשנות, הסתבר שזו הייתה אי ספיקת חמצן למוח, דבר שבא לידי ביטוי במצוקת נשימה, כיחלון, אי שקט ורעשים בעת הנשימה. בשל מצבו של אייל שמעון, הוצרכה מזל להחזיק רופא פרטי, אשר בעבורו שילמה ממיטב כספה, למען רפואת בנה. יום אחד, הכחיל התינוק עד לאובדן נשימה והובהל על ידי רופאו הפרטי לטיפול נמרץ ילדים. במשך חמישה ימים רצופים קיבל אייל, דרך אינפוזיה מיוחדת שחוברה לראשו, תרופות מתרופות שונות, אך שום תרופה לא היטיבה עימו. אחרי חמישה ימים מיום האשפוז, הזעיק הרופא את מזל אל חדרו והודיע לה כי בכוונתו לנסות 'עוד תרופה אחת וזהו'. אם התרופה הזו לא תעזור, אמר לה, כדאי שתכין את עצמה לגרוע מכל.

אך לא אישה כמזל תאמר נואש. גם במצב הזה, שבו כביכול עמד להתרחש הדבר שכל אם חוששת מפניו, גייסה מזל, באומץ לב ובתושייה שאין כדוגמתם, את כוחות האמונה החזקים שלה, והרימה מיד טלפון לסבתא רוחמה. סבתא רוחמה היא שכנתה של מזל ב-20 השנים האחרונות ונפטרה לפני ארבעה חודשים ע"ה). בעלה של רוחמה שטרית היה, לפי דבריה של מזל, החברותא (חבר ללימוד משותף) של הבבא סאלי באלג'יר, ומכיוון שכך, התקבלה סבתא רוחמה בביתו של הבבא סאלי, בכל עת שחפצה בכך.

"בכיתי לסבתא רוחמה בטלפון ובישרתי לה את בשורות האיוב. סבתא רוחמה ניסתה להרגיע אותי אך אמרתי לה שהדבר היחיד שירגיע אותי הוא שניסע יחד לבבא סאלי, שיברך את הילד. היא הסכימה. מיהרתי לנתק את התינוק שלי מהאינפוזיה שהייתה מחוברת לראשו והוצאתי אותו בעריסת בית החולים, אל המסדרון".

• מה שאומר שהברחת את תינוקך מבית החולים. לא פחדת? היא נשאלת בראיון ל'הידברות'.

"כמובן שפחדתי, מאוד. אבל במצבו הקריטי של אייל שמעון, כבר הרגשתי שאין לי מה להפסיד ושאם לא אעשה את זה עכשיו, לא יהיה לי זמן אחר". לאחות שפגשה אותה במסדרון ושאלה לאן היא הולכת, השיבה מזל כי היא יוצאת לטיול קטן בחוץ, להתאוורר עם הילד. האחות הסכימה ומזל ראתה בזה סימן משמים. כעת, הייתה בטוחה שה' יעזור לה ויפלס את דרכה לחניון בו חנה רכבה, בבטחה. מבית החולים נסעה מזל לביתה של סבתא רוחמה, ולאחר שאספה אותה המשיכה בנהיגה לנתיבות. "כל הדרך מבאר שבע לנתיבות בכיתי והתפללתי לה' שיעזור לי ויציל את הילד שלי", היא מספרת.

 

"כשהגענו לבית הרב, היו המון אנשים שחיכו בחוץ, אך סבתא רוחמה ניגשה לגבאי ואמרה לו שיגיד לבבא סאלי שרוחמה שטרית נמצאת כאן וצריכה ברכה דחופה. בהוראת הרב, הגבאי הכניס אותנו פנימה, ללא שהיות נוספות. רוחמה אחזה את התינוק בידיה ונכנסה ראשונה בעוד אני נגררת אחריה בבושה. הייתה זו הפעם הראשונה בחיים שראיתי את הבבא סאלי במלוא הדרו. הוא ישב בישיבה מזרחית על גבי מחצלת שנפרשה על הרצפה, כולו לבוש לבן וראשו שמוט מעט למטה. באותו הזמן הרב היה כבר בשנות התשעים שלו ולא שמע כל כך טוב. הגבאי רכן אליו, הרים קולו ואמר לו שרוחמה שטרית נמצאת כאן. רוחמה הושיטה לרב את אייל שמעון שלי, שהיה אפאתי ובקושי השמיע קול מאז המחלה, וביקשה ממנו בהתרגשות שיברך את הילד הזה, כי הוא גוסס ועומד למות. מרוב יראת הכבוד שחשתי כלפי הרב במעמד הזה, לא הפסקתי לבכות. לעולם לא אוכל לשכוח את הרגע הזה. הרב אחז את הבן שלי בשתי ידיו, מלמל דבר מה, מרח עליו נוזל שקוף שנראה כמו ערק או מים, הניף אותו גבוה בשתי ידיו ואמר לנו: 'קחו אותו ואל תדאגו. הוא יחיה'.

"באותו הרגע ממש התרחש נס גלוי לנגד עיננו. הבן שלי, שכבר שלושה חודשים היה רדום ואדיש למתרחש סביבו, התעורר פתאום והשמיע קולות שמחה. מרוב בעתה, מצאתי עצמי צועקת בקולי קולות: 'הבן שלי מלאך, הבן שלי מלאך'. לא יודעת מאיפה זה בא לי, המשפט הזה".

• ומה קרה לאחר מכן?

"חזרתי לבית החולים והנחתי את הילד בעריסתו, כאילו כלום לא קרה. כשהאחות נכנסה לבדוק אותו וראתה שהאינפוזיה שלו מנותקת ובכל זאת צבעו נורמאלי ולא כחול, היא נחרדה והחלה בסדרת בדיקות מקיפה. הבדיקות אישרו את מה שראתה במו עיניה: הילד כבר לא היה אפאתי. עיניו היו פקוחות והוא הזיז את רגליו בקדחתנות, דבר שלא קרה לפני כן. מרוב בהלה היא הזעיקה בדחיפות את הרופא, שהגיעה במרוצה לבית החולים כאשר שמע את החדשות מפיה, ולא הסתפק בתוצאות הבדיקות שערכה, אלא פתח בסדרת בדיקות משלו כדי להיות בטוח במה ששמע. משנוכח לדעת שהאחות צדקה באבחנתה ושהילד שלי בריא, דרש שאספר מה עשיתי לו, אך לא יכולתי לדבר. הייתי עדיין בהלם מכל מה שקרה וידעתי שאם אספר את האמת, הוא לא יאמין לי. הרופא צעק עליי ובשלב מסוים אף נאלץ לסטור על פניי, משום שההלם בו הייתי שרויה לא אפשר לי לפתוח את פי ולדבר".

• מהיכן את שואבת את האמונה שלך?

"אצלנו בבית לא הייתה מציאות כזו של לא להאמין", מספרת מזל "גדלתי בבית עם אחד עשר אחים והוריי אמנם היו אנשים קשי יום, אך גם בתקופות הקשות יותר שעברו בארץ, חינכו אותנו תמיד לשמוח ולהודות על מה שיש לנו. אבי זכרונו לברכה היה אדם אופטימי מאוד ותמיד לימד אותנו שלא משנה באיזה מצב אנו נמצאים, תמיד צריך להגיד תודה לאל. 'אף פעם אל תגידי אין לי, תשמחי על מה שיש'. על הפשטות והתמימות הזו גדלנו. לא הכרנו משהו אחר. השמחה והאחדות שהיו לאמא ולאבא, פיצו על כל הניסיונות הקשים שהיו בבית, וגרמו לנו הילדים, לכבד אותם מאוד".

בהיותה בת 60, חלתה אמה של מזל במחלת שחמת הכבד."לא היה רופא בארץ שאמי לא ביקרה אצלו", נזכרת מזל בצער. "לטובי הרופאים הגעתי איתה. אלפי שקלים הוצאתי בניסיון לרפא אותה ולהצילה מהמחלה, אך לצערי הרב זה לא עזר ובחודש ניסן, היא נפטרה". כתוצאה מהקשר המיוחד עם אמה שאבד לה באחת, לקתה מזל בדיכאון והחלה מאבדת ממשקלה, עד שהגיעה למשקל 46 קילוגרמים בלבד. בנקודה זו החל החיפוש הרוחני שלה לצבור תאוצה והיא מצאה עצמה נוסעת מצדיק לצדיק כדי להתברך מפיו.

"כשאמי נפטרה חשתי שעולמי חרב עלי", ממשיכה מזל לספר. "במשך שנה שלימה לא יכולתי להפסיק לבכות עליה. הפנמתי את כל הצער שהיה לי על מותה עד שכבר לא יכולתי יותר להתמודד לבדי. בעלי אז, כשראה איך אני דועכת לנגד עיניו, הגיע איתי בפעם הראשונה לרב יורם אברג'יל מנתיבות, אף על פי שבאותה תקופה היה חילוני ולא ממש האמין ברבנים. ניגשתי לרב, בכיתי נורא ואמרתי לו שאני מרגישה שאני עומדת להשתגע ושאין לי כוחות להחזיק מעמד בניסיון הזה. הרב ניחם אותי ואמר לי שדווקא מתוך הייאוש הכי גדול צומחת התקווה הכי גדולה, וכי בחודש ניסן אפקד בבן. גם אני וגם בעלי לא הבנו כיצד ילד נוסף, אחרי שלושת הילדים שכבר יש לנו, עשוי לשפר את הרגשתי. אך כפי שצפה הרב, כך היה. לאחר חודשיים מהביקור אצלו, נכנסתי להריון, ובחודש ניסן נולד בננו הרביעי. ישראל הקטן, הביא שמחה ונחמה רבה לחיי. הוא נקרא על שמו של הבבא סאלי הקדוש זיע"א, כי זו הייתה הדרך שלי להכיר לו טובה ולהודות לו על כך שהציל את בני היקר ממוות".

לדאבון לב המשפחה, כעבור שלוש שנים בלבד מפטירת אשתו, ניגש אביה של מזל לבית החולים, לצורך ניתוח עקירת ציפורן ברגל, אך הניתוח הסתבך: עקירת הציפורן גרמה לחסימת זרימת הדם ברגלו של האב, וזמן קצר לאחר מכן נפטר, כמו אשתו, בחודש ניסן.

• ומה שלום התינוק הקטן היום?

"ברוך ה' כיום, הוא כבר בן 32. מאז ברכתו של הבבא סאלי, המחלה נעלמה כלא הייתה, ואייל שמעון גדל כילד בריא לחלוטין. הוא שירת בצבא כנהג בחיל שריון ולאחר שירותו הצבאי החל לעסוק במוזיקה והיה חלק מהרכב שיצר מוזיקה אלקטרונית. במסגרת ההרכב, השתתף בתחרות בינלאומית ועשה רמיקס לסינגל של הזמר אברהם טל 'אורות', שנכנס לאלבום רמיקסים מיוחד של הזמר. כיום הוא עוסק לפרנסתו בצילום ובד בבד שוקד על הפקת אלבום הבכורה שלו, שיכיל ברובו ככולו, חומר מקורי שהוא כותב, עם מקצת פיוטים מהמקורות".

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
תגובות
1. חיים מילר (3/02/2014 06:23:53)
2. יעקב (3/02/2014 22:32:01)

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

לכל אדם יש סיפור
"בברכת האילנות פעלתי עבורכם בשמיים שיהיו לכם בן ובת"
דן כנר: "הקשר שלי לתנ"ך החל מילדות"
הילולת המקובל האלוקי רבי יצחק כדורי זצוק"ל
העיר העתיקה מתעוררת לתחיה
כוחם של התהילים
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |