תרומות
בקשות ברכות ופדיון נפש

עגלת קניות

עגלת הקניות שלך ריקה.

כניסה לחברים רשומים

 

הגרב"צ פלמן זצ"ל

19/02/2015 08:10
צילום: כיכר השבת (הגדל)
צילום: כיכר השבת

עולם התורה וההוראה התעטף באבל כבד, עם היוודע הבשורה המרה על הסתלקותו של הגאון רבי שלום בן ציון פלמן זצ"ל, רב בית הכנסת 'משכן יחיאל - נחלת משה' בבני ברק ומחבר סדרת ספרי "שלמי תודה", מגדולי מורי ההוראה בדורנו ● גאון בתורה ובעמלה, מרביץ תורה והוראה לעדרים במסירות עצומה, צדיק חסיד ועניו מופלג

 

הגאון רבי שלום בן ציון פלמן זצ"ל נולד בעיר תל אביב ביום כ"ה סיון תרצ"ה, לאביו הגאון רבי שמואל זצ"ל רב ביהכ"נ "היכל מאיר" בתל אביב, מדמויות ההוד של רבני העיר ת"א ולאמו הרבנית רחל ע"ה. בבית הוריו הדגולים ספג הגאון זצ"ל מילדותו אהבת תורה יוקדת ויראת שמיים טהורה, כשהוא זוכה לראות מושגים בעמל התורה ובהתבטלות לחכמים.

בילדותו למד בתלמוד תורה החרדי הראשון בתל אביב "הסתדרות החרדים", ולאחר מכן המשיך בת"ת "יסודי התורה". משחר נעוריו ניכרו בו כישרונות מבורכים ויראת שמיים מופלגת, כשכל סובביו מכירים בגדלות נפשו וצופים לו גדולות ונצורות.

כאשר היה ילד כמהה נפשו להסתופף בצלם של גדולי התורה, והיה נוסע מפעם לפעם למעונו של החזון איש זיע"א בבני ברק, שם היה שואל את השאלות שהתעוררו לו. בפעם הראשונה שהגיע לחזון איש זי"ע שאל אם אפשר לישון עם ציצית בלילה ונענה שמותר.

בגיל י"ב שנים ביקר במעונו של האדמו"ר רבי אהרון מבעלז זיע"א, ולאחר שהסתגר עמו מספר דקות בחדר, אמר רבי אהרון זצ"ל לאביו כי על פניו ניכרת קדושתו והוא עוד יגדל לאילנא רברבא.

מה ביקשה האמא מהמשגיח זצ"ל?

בבחרותו היה רבי בן ציון זצ"ל בימי בין הזמנים מדריך נוער מטעם תנועת 'צא"י'. באחד מימי בין הזמנים הגיע כהרגלו למרן החזון איש זי"ע עם הנערים, בכדי שישמעו דברי חיזוק והתעוררות. באותו ביקור פנה אליו החזון איש וביקש ממנו לעבור ללמוד בישיבת פוניבז'.

בעקבות כך הגיע לגר"ד פוברסקי זצ"ל עם אמו הרבנית ע"ה שהייתה מיוצאי ברנוביץ' והכירה את משפחתו של הגר"ד זצ"ל, וכך נכנס לקנות את משנת לימודו בהיכלה של ישיבת פוניבז' שנים ספורות לאחר הקמתה, שם תפס את מקומו במהרה כאחד מחשובי ובחירי התלמידים בישיבה והתגלה בעוצם שקידתו וגדלותו בתורה וביראה. בשנים אלו זכה להתקרב ולהתחבב ביותר על רבותיו: המשגיח האור יחזקאל זי"ע, האבי עזרי זי"ע, הגר"ש רוזובסקי זי"ע והגר"ד פוברסקי זי"ע.

בעמלו הגדול בתורה, היה מנצל כל רגע פנוי לתורה והיה מתייגע יום וליל בהתמדה נוראה. פעם סיפר כי בזמן קיץ אחד שהיה חום גדול וכבד, היו הבחורים יוצאים באמצע הסדר בכדי ללגום כוס מים, ומכורח המצב הוצרך גם הוא לצאת ולהפסיק באמצע הסדר, ובעקבות כך קיבל על עצמו כי בכל פעם לפני שיצא מבית המדרש באמצע הסדר ילמד משנה אחת. בסיום אותו זמן קיץ סיים הגאון זצ"ל סדר משניות שלם, אותן למד באותן דקות.

בתקופת לימודיו בישיבה היה נוהג לישון בלילות במשך כארבע שעות בלבד. מדאגה לבריאותו הלכה אמו הרבנית ע"ה למשגיח הגר"י לווישטיין זצ"ל כשהיא מבקשת ממנו לדאוג לבנה שינוח יותר. המשגיח זצ"ל אמר לה כי לאחר שבנה נמצא בישיבה אל לה לדאוג, כי מופקד הוא בידי רבני הישיבה.

פעם עלה למעונו הרב מבריסק זיע"א בכדי להציע את ספקותיו, ומרן הגרי"ז האיר לו פנים. לאחר שחזר לישיבה פנה אליו הרב שך וסיפר לו כי יש לו 'דרישת שלום' מהגרי"ז.

בהגיעו לפרקו בחודש אב תשי"ח נשא לאשה את רעייתו הרבנית שרה פייגא שתחי', בת הגה"ח רבי חיים אברהם יצחק רוטשטיין זצ"ל, מחשובי רבני ירושלים. לאחר נישואיו המשיך לשקוד על תלמודו בהיכל כולל האברכים בישיבת פוניבז' כשהוא מוסיף שקידה על שקידתו ורבים ממתינים לשטוח בפניו את שאלות בעומקן של סוגיות ובכל דבר הלכה.

מעניק לתלמידים 'גישמאק' בהלכה

כאשר אביו רבי שמואל זצ"ל נחלש, התבקש הגאון זצ"ל למלאות את מקומו במסירת השיעור בביהכ"נ "היכל מאיר" בתל אביב, ומאז במשך י"ב שנים החל הגאון זצ"ל למסור את השיעור מידי שבת בשעות אחה"צ, כאשר לאחר מנחה גדולה הוא צועד רגלית מבני ברק לתל אביב במסירות נפש, בכל מצב בימי החורף ובימי הקיץ. במסירותו העצומה למסירת השיעור שחלילה לא ייפסק, הייתה לו סייעתא דשמיא מיוחדת ובמשך כל השנים לא ירדו גשמים אפילו פעם אחת בשעה שהיה צועד לעבר מסירת השיעור ויהי הדבר לפלא. כאשר רצו חברי בית הכנסת לשלם לו על טרחתו המרובה, סירב לקבל ולו אגורה שחוקה.

במשך עשרות שנים שימש כדיין בבית הדין בבני ברק, שם דן את ישראל באמונה.

ברבות השנים פנה אליו הרב שך בבקשה שיחל למסור שיעורי הלכה לאברכים ובני תורה, וינחיל הוראה והלכה בדקדוק לבני הישיבות. בעקבות כך החל רבי בן ציון זצ"ל למסור שיעורים תמידין כסדרם, כאשר מאות אברכים ובני תורה מסלתה ומשמנה של העיר בני ברק, החלו לנהור לשיעוריו המרתקים והבהירים.

בשיעוריו סלל את הדרך הבהירה של מסירת שיעורי ההלכה למעשה בדורנו, כאשר יסודיות וצורת מסירת השיעורים, בשילוב השאלות האקטואליות תוך כדי ליבון עמוק של שורשי הסוגיות, היוו מורה דרך ודוגמה לרבני קהילות, יושבי על מדין ומרביצי התורה בכל אתר.

שיעור קבוע ומפורסם מסר עשרות שנים מידי מוצאי שבת קודש, בהשתתפות מאות אברכים ובחורים מישיבת פוניבז', ביניהם רבים שכיהנו בהמשך כמרביצי תורה והלכה וכדיינים ומורי הוראה בקהילות ישראל. שיעור זה היווה בעצם את הבסיס והיסוד לסדרת הספרים "שלמי תודה" שהוציא לאור.

משתתפי השיעור ציינו ל'בחדרי חרדים' כי את ה'גישמאק' בהלכה הם זכו לקבל מהגאון זצ"ל. מידי שבוע בסיום השיעור היה הגאון זצ"ל נושא דברים על פרשת השבוע, כשהוא שוזר בדבריו דברי השקפה אקטואליים ודברי חיזוק באמונה וביטחון.

במשך כארבעים שנה, עד יומו האחרון, כיהן כראש הכולל בבית הכנסת ליוצאי משהד, הסמוך לבית הכנסת הגדול בבני ברק. במסירותו העצומה היה שוקד על תלמודו ביגיעה עצומה מידי יום ביומו, כשהוא מרעיף על האברכים טללי תחייה מתורתו ומשנתו. מידי יום היה נמצא בסדר א' ובסדר ב' בהיכל הכולל, מבלי לוותר בשום אופן על הסדרים הקבועים עד השבוע האחרון לחייו. באורו הגדול הפך רבים מחברי הכולל לבני תורה בכל ישותם, כשהוא דואג כל העת לעלייתם ברוחניות כאב לבנים.

הקושיא לא נתנה לו מנוח

סדרת הספרים שחיבר, "שלמי תודה", המפורסמים לשם ולתהילה בכותל המזרח של היכלי התורה, הפכו לנכסי צאן ברזל בהיכלי התורה וההוראה, ועוררו רעש גדול בצאתם לאור עולם כשהם מתקבלים במהרה בכל בית ישראל. הספרים שהיו שווים לכל נפש, ערוכים בטוב טעם ודעת ונגישים לציבור הלומדים בשפה ברורה ובהירה, האירו את עיני הלומדים. כאשר בכל הנושאים עמל רבי בן ציון זצ"ל לפשט את הדברים, כך שכל לומד ומעיין בספרו יבין בפשיטות את הבעיה ופתרונה. והכל ערך ועמל על פי פסקי רבותיו הגדולים כשהוא מוסיף ללקוט ולבאר בטוב טעם ודעת, בסברות ישרות ומבוססות על פסקי גדולי האחרונים לאמיתה של תורה.

ספריו שהפכו לספרי יסוד ונכסי צאן ברזל בארון הספרים התורני, עלו על שולחן גדולי ישראל בכל אתר ואתר העוסקים בכל עניין מענייני המועדים, וזכו לאהדה רבה ולהצלחה חסרת תקדים לאור בהירותם וגאונותם. הספרים הפכו לספרי יסוד בקרב תלמידי החכמים ובני התורה המדקדקים מקהילות ועדות שונות.

לפני כעשרים וחמש שנה, כאשר הוקם ביהכ"נ "משכן יחיאל - נחלת משה" ברחוב הרב מלצר בבני ברק, הפציר בו הרב שך זצ"ל לכהן כרבו של בית המדרש וקהילת "נחלת משה", ולשם כך אף הגיע אליו לביתו כשהוא שוהה בביתו במשך כשעה ומחצה, ולאחר מכן הביע הגאון זצ"ל את הסכמתו לקחת על עצמו את עול רבנות הקהילה במסירות ובאמונה.

הנהיג את הקהילה ביד רמה ונקשר לכל בני הקהילה בעבותות אהבה, כשהוא דואג להם כל העת וחרד על הצלחתם. קשר אישי היה לו עם כל אחד ואחד ואף ילדי הקהילה חשו באהבתו הגדולה כלפיהם. כל ילד וילד בטרם הגיעו למצוות, היה מגיע לביתו, כשהוא מרעיף עליו אהבה גדולה ומאריך להסביר לו בטוב טעם את עולם המצוות שהולך הוא לקבל על עצמו, כשהוא מבהיר לו כי מעתה הוא חייל של הקב"ה והכובע וחליפה שלגופו הינם המדים של צבא ד'. כמו כן הוא היה מחזק את הילדים באהבת תורה יוקדת ומידות טובות.

הקפיד להשתתף בכל שמחות בני הקהילה. בניצול הזמן האדיר שלו, הוא ידע לנצל כל רגע ורגע להרבות בתורה ובעמלה. מידי שב"ק לאחר תפילת מוסף היה מוסר שיעור במשך כעשר דקות. בשיעורים אלו הספיק לסיים יחד עם חברי השיעור את ד' חלקי השולחן ערוך וספרי חפץ חיים.

דרשות "שבת הגדול" שנשא היו מפורסמות, והמונים היו נוהרים לשמוע את הדרשה מידי שבת הגדול כשהמשא היה נמסר בענייני דיומא בבהירות ההלכה.

עשרות שנים היה קשור בכל נפשו לרבו המובהק הרב של זצ"ל. הקפיד לכתוב את שיעוריו וחלקים נרחבים מרשימותיו הודפסו לימים ב'שיעורי רבינו אבי עזרי' על הש"ס. פעם בסעודה שלישית התעוררה לו קושיא חזקה שטרדה את מנוחתו ולא נתנה לו להמשיך בסעודה, ובעקבות כך מיהר לברך ברכהמ"ז ולסור למעונו. לאחר שהציע את הקושיא, התפעל הרב שך מאד מהקושיא ולאחר מכן כתב עליה מערכה גדולה שנכנסה לספר "אבי עזרי", כשהקושיא מובאת בשם 'אחד מהתלמידים'.

מלבד היותו שלם בתורה ובעמלה, קנה לו שלימות גם במידות שבין אדם לחברו כשהוא מסמל דמות מופת בחסד ובמאור פנים לכל אדם ואדם. היה "חכם להיטיב", ואת כל פקחותו ושנינותו המופלגת, רתם כדי להבין את רגשות הזולת, ולתת עצה ומענה לבעיות וקשיים שבאו אל פתחו.

מידי יום היה קם משנתו בשעה ארבע לפנות בוקר ומתחיל בלימודו בהתמדה גדולה. על קביעות זו שמר מכל משמר ואף בימי בין הזמנים הקפיד על סדר לימודו הקבוע לפנות בוקר. פעם ניגש אליו בנו בליל יום הכיפורים ושאל אותו מדוע לומד שולחן ערוך 'יורה דעה', ואמר לו הגאון זצ"ל כי הוא ממשיך בסדר לימודו הקבוע אף ביום קדוש זה.

מתפללים בנחלת משה מספרים על יראתו הגדולה שהייתה מוחשית ונדירה. כבר מגיל ט"ו שנים קיבל על עצמו לא לדבר לשון הרע. כאשר היו שואלים אותו פרטים מסוימים על אנשים, היה נזעק: "אתם רוצים להכשיל אותי בלשה"ר?" פעם ראה מישהו מבני המשפחה שעובר על מלאכת 'בורר' בשבת, ובחרדתו הגדולה החל לרעוד בכל גופו ברעד בלתי נשלט.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

"בברכת האילנות פעלתי עבורכם בשמיים שיהיו לכם בן ובת"
דן כנר: "הקשר שלי לתנ"ך החל מילדות"
הילולת המקובל האלוקי רבי יצחק כדורי זצוק"ל
העיר העתיקה מתעוררת לתחיה
כוחם של התהילים
בדרום קוריאה הבינו את זה מזמן
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |