תרומות
בקשות ברכות ופדיון נפש

עגלת קניות

עגלת הקניות שלך ריקה.

כניסה לחברים רשומים

 

הגר"ד לאו: "הרבנות איננה חותמת גומי"

3/06/2015 18:10
הרב לאו. צילום: קוקר (הגדל)
הרב לאו. צילום: קוקר

אל תתבלבלו: מאחורי החזות הנעימה של הגר"ד לאו עומד רב ראשי נחוש, המחולל מספר רפורמות מהפכניות במערכת הכשרות, מתעמת עם היועץ המשפטי לממשלה ולא נכנע ללחצים תקשורתיים מצד גופים פשרניים ● בשיחה נוקבת מדבר הרה"ר הגר"ד לאו על הניסיונות לחבל במעמד ובסמכויות הרבנות הראשית

 

השקט השורר בלשכתו של הרב הראשי הגר"ד לאו עלול להטעות. גם הדמות הנחמדה ומאירת הפנים של הדייר המרכזי אולי תורמת לכך, אבל לא צריך להתבלבל. מאחורי שולחן העץ הכבד שבבית יהב נמצא אדם נחוש שלא מהסס לצאת למאבקים ורפורמות מרחיקות לכת, גם מול גופים חזקים ומתוקשרים. החל מהיועץ המשפטי לממשלה וכלה באחרון יבואני האטריות. סדר שיהיה כאן, הוא אומר ומתכוון לכל מילה.

בימים אלה ניצב הרב לאו במרכזן של כמה סערות, כשהבולטת בהן היא דרישת גופים מסוימים לאשר תעודות כשרות חדשות, 'אלטרנטיביות', שלא זקוקות לאישור הרבנות הראשית. הדרישה שמגיעה דווקא מחוגים 'דתיים' קונה לה שביתה אצל גורמים המעוניינים להחליש את מעמדה של הרבנות הראשית. בשיחה מקיפה עם 'כל ישראל' לא מוותר הרב לאו על הדיבור הרך והמלוטש אבל מציג עמדות ברורות.

מדוע לא לפתוח את נושא ההשגחה לתחרות השוק, דבר שאולי יוזיל את העלויות וישפר את השירות?

"אם כך, אני שואל מדוע לא לעשות זאת גם בתחומים אחרים, למשל, ברצוני לפתוח בית מרקחת לממכר רעל, מדוע לא להעמיד זאת לתחרות ומי שמעוניין יקנה? עבור אדם שומר תורה ומצוות המקפיד על כשרות זה אותו דבר. מדוע אתה לא מציע את הרעיון גם לעיריות. כל אדם יוכל לפתוח לעצמו מרפסת ולכתוב על עצמו שהוא מהנדס ולתת אישור בניה. מדוע את זה מבינים? כי מדובר בחיי אדם. למה כאן בכשרות פתאום כולם חושבים שהם מבינים הכל? מה עם ללמוד ולדעת על חומרי הגלם? זה לא עניין של תחרות אלא אחריות על כלל ישראל.

"צריך לזכור, שאם רב עיר חותם על אלף תעודות כשרות או על תעודה אחת – המשכורת שלו היא אותה משכורת. אין כאן שום נגיעה אישית או כספית, אלא אחריות. מחובתנו לדאוג שלא תהיה הטעייה של הציבור. אנשים שלא בקיאים עלולים להתרשם מתעודה יפה ומרשימה ולחשוב שהמוצרים אכן כשרים מבלי לדעת מי באמת עומד מאחורי זה. היכן האחריות שלנו כלפי הציבור?

"אני זוכר כרב העיר מודיעין, התבקשתי להגיע למעדניה מסוימת שביקשה תעודת כשרות. הגעתי עם המשגיח ובעלת העסק אומרת לי: תראה, אני לא כל כך צריכה אתכם כי יש לנו כבר תעודת כשרות, אבל בכל זאת שיהיה. היא מראה לי תעודת כשרות צבעונית ומרשימה הנתונה בתוך מסגרת. היא שילמה על התעודה 1,000 ₪ בסך הכל ויש לה כעת הכשר לששה חודשים. אני מברר אם המשגיח של אותה תעודה הגיע לכאן והיא עונה לי, לא, אני הלכתי אליו והוא נתן לי את התעודה. אני נכנס למעדניה, רואה שם בשרי, חלבי, דגים. מישהו בדק את התנור? מישהו עשה את ההפרדה? צריך להבין שלא מדובר בגופי כשרות אלא בגופי הטעיה".

מה מטרתם האמיתית של הארגונים הללו?

"כספית. קח את הדוגמה של מודיעין. כמה עלה לו להדפיס את התעודה? והוא קיבל תמורת 1,000 שקלים".

אין בזה מגמה יותר נרחבת להחליש את האחיזה של הרבנות הראשית?

"בהחלט יכול להיות שכן. אלו שמטרתם כספית חוברים לאחרים המבקשים לנגח את הרבנות. אותם צדקנים, אני לא רואה אותם יוצאים נגד העיריות המאשרות הוספות בניה, או נגד תאגיד המים המאשר את סוג המים. בכל התחומים הם שותקים ורק בתחומי יהדות הם מנסים לערער. אנשים חושבים שבגלל הידע המועט שלהם בהלכה הם מבינים יותר, או שבגלל ש'התורה של כולם' אז מותר להם להחליט. נכון, התורה של כולם ויש לנו את המושג של 'כוח דהתירא עדיף', אבל בדור שלנו, רב צריך לדעת לומר גם את המילה 'לא".

הרבנות זה לא רק כשרות

כאמור, במאבק הזה פוגש הרב לאו, כמעט חזיתית את המשפטן הבכיר ביותר במערכת השלטונית – היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין. האחרון, הצטרף בחדווה לא מוסתרת לרעיון הכשרות האלטרנטיבית, ואם לא די בזה, סרב לבקשת הרב לאו לקבל ייצוג מעו"ד חיצוני בדיון בבג"צ. נוצר מצב אבסורדי שהיוהמ"ש המחזיק בדעה המנוגדת לרבנות הראשית הוא זה שאמור להגן על עמדת הרבנות ולא מאפשר לרבנות לשכור עו"ד חיצוני. בסופו של דבר, בית המשפט חייב את ויינשטיין להפנות גם את היוהמ"ש של הרבנות הראשית שיציג את עמדת הרבנות.

מה המניעים של ויינשטיין בסיפור?

"לדעתי, היועץ המשפטי שגה כאן. מה הם מניעיו, צריכים לשאול אותו. אני לא חושב שיש כאן משהו שנעשה בזדון חלילה, אבל זו שגיאה חמורה. ביקשתי ממנו שיתן לנו לייצג אותנו בעמדה שלנו. מה עוד שאני לא רואה שיש כאן חוק הלכתי אלא חוק צרכני. חוק שבא לעזור לאנשים העלולים לטעות, ובנושא הזה אני מצפה מאנשים המדברים על 'זכויות אדם' שהם יקפצו ראשונים וידרשו שלא להטעות ולרמות את הצרכנים".

ויינשטיין לא הסתפק בסירוב אלא השתמש בנימוק מעט לעגני כלפי הרבנות. "בית המשפט לא ישמע מנגינות מתווים שונים, משל היו אלה 'שטיבלך' של נוסחים שונים". נעלבתם מהניסוח?

"אני חושב שזו נקודה שהמדינה צריכה לתת את הדעת על הפרט הזה, שאם הגוף המוסמך בנושאי כשרות שזה הרבנות אומר את דעתו והיועץ המשפטי אומר דעה אחרת, אז אולי הגוף המוסמך אמור להביע את הדעה ולא היועץ המשפטי?".

אתה חש שהלגיטימציה של הרבנות עומדת כל העת למבחן? אתה מרגיש שאתה נלחם על המוסד הזה?

"לצערי, קיימת תפיסה שהרבנות תתעסק רק בכשרות, בחתונות או בקביעת מזוזות. אבל אם אנחנו מוגדרים כמדינה יהודית צריכים להיות מודעים להגדרה הזו. ולכן בכנס של לשכת עורכי הדין, במעמד שרת המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה, מפכ"ל המשטרה והלשכה, אמרתי שבחוק הרבנות הראשית כתוב שהיא תהיה גוף שנותן חוות דעת לשואלים אותה. אמרתי שם, שאני מצפה ממשלת ישראל שתשאל אותנו בנושאים שונים. הלא בכל הצעת חוק העולה על שולחן הממשלה שואלים את עמדתם של המשרדים הרלוונטיים הקשורים להצעה. הגיע הזמן שמדינת ישראל תשאל גם את הרבנות הראשית מה דעת היהדות בנושאים שונים.

"אתן לך דוגמא: לפני 5 שנים סיפר לי ח"כ בגאווה שהוא חתם על הצעת חוק שילדים מאומצים יוכלו לרשת את ההורים המאמצים בדיוק כמו ילדים רגילים. אמרתי לו, אני מבין את הרצון שלך, אבל התורה אומרת אחרת וקובעת שאם הנפטר לא השאיר צוואה יש כללים ברורים למי הולך הממון. זו הצעת חוק נגד התורה, אמרתי לו, לפחות תהיה מודע לזה. אותו ח"כ אמר לי שכלל לא ידע על כך ומשך את חתימתו מההצעה. אני מבקש שהממשלה תפנה גם היא בכל נושא משמעותי כדי לשמוע את עמדת היהדות ואז תחליט. אני מקווה שנצליח להביא את הרבנות למעמד שהוא לא רק גורם בנושאים הלכתיים מצומצמים אלא גוף משמעותי".

מנסים לתפוס כותרת

המגמות לכרסום מוסד הרבנות הראשות נמשכות כל העת, בעיקר ע"י גופים פשרנים מסוכנים, שמנסים לפרוץ פרצות בחומר הגיור, הנישואין ועוד, וכל זאת בדרכים עוקפות, תוך שימוש ציני באהדת התקשורת המובטחת להם כמעט אוטומטית. הסוגיה המונחת כעת לפתחם של הרבנים הראשיים היא חידוש הכושר לרבה של אפרת, הרב שלמה ריסקין, שהגיע לגיל 75. מכיוונם של עדת תומכיו נשמעים קולות וברקים ואיומים אם הכושר לא יחודש. ברבנות הראשית לא נבהלים ולא ממהרים לתת תשובה, בשל עמדותיו הבעייתיות של המבקש בנושאי גיור ועוד.

מה עמדתך בנושא חידוש הכושר לרב ריסקין?

"יש גורמים המעוניינים לנגח את הרבנות ומשתמשים בנושא הזה. אני לא חושב שהם עוזרים לו בכך. לעצם העניין, מדובר בתהליך טבעי ביותר. המחוקק קבע כי הרבנות הראשית תבחן אם להאריך את הכושר של רב בהגיעו לגיל 75. הרבנות איננה חותמת גומי. המציאות היא שבשנתיים האחרונות הוארך תוקפו של הרב אריה שטרן בלבד בירושלים, כי הוא נבחר חודש קודם וחברי המועצה הבינו שהוא לא נבחר לחודש בלבד.

"המקרה השני שהגיע הוא הרב ריסקין, וחברי המועצה אמרו, רגע, יש לנו שאלות לשאול אותו. בחוק רבני עיר מופיע, שבכל עיר רב העיר חותם שהוא מציית לרבנות הראשית ופועל על פי הנחיותיה. לכן גם בנושא הרב ריסקין, כמו שבבחירתו הוא אמור היה לחתום גם כאשר מדובר בהארכה שלו, רוצים לשוחח עמו. המשפט הראשון שאמר הגר"א יוסף בנושא היה: 'אני מתנגד, הרב ריסקין היה צריך להיות כאן', והסכמנו עמו ואמרנו שבישיבה הבאה נזמין אותו. הנושא הזה לא יידון בעיתונות אלא בפניו, איתו, במועצת הרבנות הראשית. אני חייב לקיים 'שמוע בין אחיכם'. לא יעלה על הדעת שאני ידון אדם שלא בפניו.

"יש גורמים המנסים להפוך את הנושא לכותרות בעיתון, והם צריכים לשאול את עצמם האם מדינת ישראל צריכה רבנויות בהן איש הישר בעיניו יעשה או אולי לבוא ולהתאחד תחת קורת גג אחת. אני חושב שהדבר הנכון הוא, כפי שלמדנו מדורי דורות לנסות למצוא גורם מחבר. ודווקא אלה שמנסים להתחבר לקהלים שונים הגיע הזמן שיתחברו גם לרבנים".

הסיפור הלא יגיע לבג"צ שלא בדיוק אוהד את הרבנות הראשית…

"הדברים ייעשו בצורה הראויה והנכונה, ואולי יתברר שחלק מהדברים הם שמועות ואולי לא. אני זוכר כאשר נכנסתי לתפקידי כרב העיר מודיעין קיבלתי מכתב לחתום שאני מקבל על עצמי את הוראות הרבנות הראשית וכך עשיתי".

נתק בין המשגיח למושגח

כמי שמופקד על תחום הכשרות, מוביל הרב לאו בתקופה האחרונה רפורמות מהפכניות בתחום השחיטה בחו"ל וכן בתחום ייבוא המזון. מדובר בתקנות לא פשוטות, בוודאי מצד בעלי העניין שהוגרלו במשך שנים לצורת עבודה אחרת. אבל הרב לאו לא משאיר שטח אפור אחד. סדר שיהיה כאן, כבר אמרנו?

"חלק מהדברים שחשבתי שנכונים לבצע ויוסיפו לקידוש שם שמים, זה לקבוע בכל מחלקה קריטריונים ברורים – דבר שלא היה קיים. המציאות הייתה עד היום, שכל פקיד יכול לעשות היישר בעיניו. הוא יכול להיות ירא שמים אבל זה לא נכון שההחלטה תהיה בידיו. ואז הושבנו צוותים של יהודים ת"ח ובעלי מקצוע ובנינו קריטריונים הן בנושא, לוודא שהמוצרים המגיעים מחו"ל הם אכן כשרים. בנינו קריטריונים לגבי שחיטת חו"ל וכך בכל מחלקה ומחלקה. אני מקווה בס"ד להנהיג כללים שקופים וישרים, גלויים על פני השטח ושווים לכולם".

מה טיבה של ההגרלה בנושא צוות השוחטים היוצא לחו"ל?

"בתחום הזה ראינו שיש כמה דברים מוזרים, חיבורים בין ראשי צוות ליבואנים כאשר אין לנו יכולת פיקוח על הדבר. בארץ אני מנסה לנתק זיקה בין המשגיח לבין המושגח. בארץ יש לי גם מפקח שנמצא מעליו. אני שולח צוות למשך 4-5 חודשים לחו"ל ואין לי בעצם שום פיקוח עליהם. לכן אמרתי שאנחנו נבחר באופן אקראי את שני האישים הבולטים בצוות, קרי ראש צוות ובודק חוץ, והם ביחד עם היבואן ירכיבו את יתר הצוות.

"המערכת האקראית תהיה למעשה תכנת מחשב מיוחדת שתכיל בתוכה פרמטרים שונים. בברזיל למשל יכול לשחוט רק מי שיש לו רישיון עבודה. התוכנה הזו תציין מלכתחילה שלמפעל הקיים בברזיל מגיע רק אדם שיש לו אפשרות, או למפעל בן 5 קומות לא יגיע אדם המתקשה בהליכה. בינתיים תכנת המחשב עדין לא נוצרה ולכן בג"צ חייב אותנו לערוך הגרלה עבור שלושת המקצועות הללו והיתר ייבחרו ביחד. ואם מישהו ממש לא מסתדר עם ההרכב שלו הרשות בידיו לפנות לוועדת ערר אשר תבדק את הנושא. באופן הזה הצוות נבנה בצורה נכונה ושקופה.

מה בעניין השינוי המקיף שהנהגת במוצרי היבוא?

"עד היום, לא היו כללים ברורים ושקופים לעניין מיהם גופי הכשרות שיכולים לייבא לארץ מזון. כשאין כללים ברורים, זה פתח לבעיות ולטענות ולחוסר שוויון. משום כך, הקמנו ועדה של חברי מועצת הרבנות הראשית, יחד עם גורמי המקצוע והיועץ המשפטי וניסחנו יחד סדרת כללים ברורה.

"בנינו שאלון המיועד לכל גוף כשרות המגיע מחו"ל, שם אני שואל אותו: מי הרב הפוסק שלך? אני רוצה לוודא שהוא רב פעיל ולא רק מופיע על הבלאנק. מי האיש שלך העוסק הכשרות? האם הוא בקי בנושאים? הוא יודע למשל מה זה אימולסיפאייר, כי מי שלא יודע לענות על השאלה הזו פירושו של דבר שאיננו מבין בכשרות. אשאל אותו: אתה נכנס למלון, על מה אתה מסתכל? מה אתה בודק? כך אני בוחן את הידע שלו בכשרות.

"באופן הזה, כל גוף שיעמוד בתנאים הללו שהצבנו, נאשר את מוצריו להגיע לארץ עם דו"ח מפורט כיצד הוא נוצר. למשל, אם יש חומר גלם שמגיע מאינדונזיה, מתי המשגיח היה שם לאחרונה? הלא הוא איננו חי שם במדינה מוסלמית. וכן על זה הדרך".

השוחטים לא ממש מקבלים את ההנחיות החדשות הללו ואפילו פתחו בשביתה?

"השוחטים לא פתחו בשביתה. יש יבואנים שניסו להחזיר את הגלגל אחורה כדי לבחור בעצמם את אנשי הצוות, אבל אני חושב שכל מי שהכשרות יקרה בעיניו רק מברך על העובדה שאנחנו עומדים איתן בנושא, והמציאות היא שגם הבג"צ אישר ואמר שעשינו את הדבר הנכון ביותר. לנתק קשר משגיח-מושגח. לא היבואן בעל הכסף יבחר לעצמו את הצוות שלוקח אותו אליו, ואני לא אומר על סימני השאלה שעלו לי פה ושם מקשרים שראיתי בין יבואנים לאנשי צוות.

"אגב, אם בד"צ מסויים רוצה לבחור את דווקא צוות מסוים – אני מכבד בהחלט והם לא יצטרכו הגרלה, אבל אני מוסיף להם מפקח בדרגה של ראש צוות והמפקח הזה יהיה שם במקום ויפקח. כמו שכאן בארץ, יכול להיות משגיח מצוין אבל אבוי למערכת כשרות שאין מפקח מעל המשגיח ואין מנהל מחלקה מעל המפקח – כך גם כאן. אם אני שולח אנשים לחו"ל, לקצה העולם, אני שולח עימם מפקח. ואני יכול לומר לך שהבד"צים הרציניים קיבלו זאת בהערכה רבה".

לפרוץ לתחומים נוספים

מעבר לענייני כשרות, סדר יומו של הרב לאו משובץ באין ספור דרשות והופעות בכל רחבי הארץ. שם מול קהלים שונים ומגווים. מתלמידי ישיבה משופשפים ועד צעירים מנותקים. בעזרת החן המיוחד שלו, הוא מוצא את השפה המתאימה לכל חוג המאהיבה את שם שמים עליהם. את המטלה זו הכרוכה בכיתות רגלים אין סופי הוא רואה כחלק אינטגרלי של כל רב בישראל, המיוחד רב ראשי.

"תפקידו המרכזי של כל רב, בראש ובראשונה, הוא ללמד תורה לכלל ישראל, על גווניו השונים. הקב"ה סייע בי והופעתי כבר בתיכון בנהלל בפני למעלה מאלף בני נוער. בעקבות ההופעה שם התבקשתי להגיע גם לקיבוץ מזרע הידוע… מאידך, אני מגיע גם לכוללים ולישיבות למסור שיעורי תורה. ב"ה הרבנות הראשית, ואני כולל בכך גם את עמיתי הגר"י יוסף, מכתתים רגליים בכל הארץ וברוך ה' רואים סיעתא דישמיא. הציבור רוצה לשמוע תורה".

כעת נכנס לתפקידו שר דתות חדש, זה דבר שמעניק כח נוסף לרבנות הראשית?

"בוודאי. יש תחומים נוספים בשירותי דת שבהם הרבנות טרם אמרה בהם מילה. למשל, הייתי רוצה הכשרה ומבחנים לעובדי עירובין, הכשרה ומבחנים לעובדי מקוואות, בלניות ובלנים, הכשרה ומבחנים לעובדי חברא קדישא – הם כבר התחילו לעשות זאת. אלו דברים שכיום לא נמצאים תחת הרבנות הראשית וכיום כל רב יכול להכשיר את מי שרוצה.

"גם תחום סופרי הסת"ם פרוץ. תפסנו לפני שנה בקריית גת מדפסת לייזר שמדפיסה מזוזות על קלף ונראות מדויקות שגם מגיהים מוסמכים לא הצליחו לזהות את הזיוף. מצאתי חוק מתשל"ד – 'חוק הונאה בסת"ם' עליו חתומים נשיא המדינה אפרים קציר, ראה"מ יצחק רבין ושר הדתות יצחק רפאל. שלושתם מזמן כבר לא איתנו. החוק אומר שהרבנות הראשית מופקדת לוודא שאדם לא יוכל לכתוב את המילה 'כשר' על ס"ת או תפילין ומזוזות מבלי שזה גוף שהוסמך על ידי הרבנות הראשית. זה נושא פרוץ ויש שם רמאויות בצורה איומה. אני ארצה שיהיו מבחנים לסת"ם ומצד שני לקחת אחריות על הנושא.

"אין ספק ששר הדתות החדש והמשרד לענייני דת יכולים לסייע. ברגע שהוא למשל יודיע שרק מי שבעל תעודה יכול להתקבל לעבודה ומי שכבר עובד יצטרך גם הוא לעבור את המבחנים הללו, אז כל עובדי שירותי הדת שציינתי יכנסו לעבודה בצורה מסודרת. ישבתי עם שר הדתות הנכנס, הרב דוד אזולאי, שאני מכיר אותו לא מהיום, הוא היה ח"כ יעיל וענייני גם בתפקידו הקודם ואני בטוח שכך יהיה גם כאן, ואני מאמין שביחד, מתוך רצון לקדש שם שמים נצליח לעשות זאת".

לסיום, מה המוטו שלכם כרב ראשי בכהונה הזו?

"כשנכנסתי לרבנות אמרתי, ריבונו של עולם, אני מבקש ממך דבר אחד: אני רוצה להאהיב שם שמים על הבריות וחס ושלום לא להיכשל בדבר הלכה. הבקשה המיוחדת שלי ממך, רבש"ע היא להצליח לחבר ביניהם".

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
תגובות
1. 
אני אוהב את הרב לאו
צדיק נסתר (4/06/2015 16:37:53)

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

"בברכת האילנות פעלתי עבורכם בשמיים שיהיו לכם בן ובת"
דן כנר: "הקשר שלי לתנ"ך החל מילדות"
הילולת המקובל האלוקי רבי יצחק כדורי זצוק"ל
העיר העתיקה מתעוררת לתחיה
כוחם של התהילים
בדרום קוריאה הבינו את זה מזמן
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |