תרומות
בקשות ברכות ופדיון נפש

עגלת קניות

עגלת הקניות שלך ריקה.

כניסה לחברים רשומים

 

נשים לומדות תורה

8/06/2015 14:25
נשים לומדות תורה (הגדל)

מה מביא נשים לעזוב את הבית ועיסוקי העולם המטביעים ולצלול אל נבכי ומכמני תורתנו הקדושה? ● מנהלות המדרשיות ברחבי הארץ, הגב' אוריאלה ריבקין מכפר חב"ד, הגב' חנה רות שוקרון ממגדל העמק והגב' רבקה איריס סגל מאלעד ממחישות איך מגיעים ממדרש למדרשה ● "כה תאמר לבית יעקב"

שלוש נשים המפעילות מדרשות נשים, רבות פעלים והראויות לתארים נכבדים, התארחו באתר 'נשי ובנות חב"ד' ע"י רוחלה רמתי. השיחה איתן רוממה אותי באופן אישי ואני בטוחה שגם את תוכלי לשאוב עוצמות וכוחות מהקריאה, לפועלך. להגשים את הדבר שתמיד חלמת עליו ולא ידעת מאיפה להתחיל.

ישנם מקומות נפלאים נוספים אך בחרנו רק שלושה, אולי כי המספר שלוש מאד משמעותי בחודש השלישי…

ללמוד — מבראשית

רבקה איריס: "לפני 20 שנה בדיוק, שבתי מארה"ב שם חזרתי בתשובה, והתגוררתי בפתח–תקוה. חוץ משיעורי תניא לא היו שיעורים ולשיעורי הלכה הלכתי לחוגים אחרים. משעברנו לשומרון נסעתי ל'אור חיה' שם זכיתי לשפע ומגוון רחב של שיעורים. היום ב"ה, המצב שונה יש שפע רב של שיעורים משלנו כמעט בכל אתר ואתר".

אוריאלה: "עכשיו נשים יודעות הרבה יותר מלפני 20 שנה. הרבי אמר כבר לפני שנים רבות שנשים חייבות באהבת ויראת ה' ולשם כך עליהן ללמוד חסידות. עם השנים נשים יותר מודעות ולומדות יותר ברצינות".

חנה רות: "ההבדל עצום! לפני 20 שנה רוב הנשים לא חשבו על מציאות של מדרשה לנשים בכלל ובפרט במגדל העמק. כשעברנו מירושלים למגדל העמק. היו חסרים לי מאד שיעורי "אור חיה" והחלטתי להרים את הכפפה ולפתוח מדרשה בעיר. נשים צחקו עליי ואמרו: 'את חושבת שפה זה ירושלים? זה בטח לא ילך…' היום הרבה מאד נשים לא מוותרות על השיעורים וגם כשהיו קשיים וחשבתי להפסיק, הן לא נותנות… היום יש כל כך הרבה שיעורים ב"ה, נשים מקבלות ידע שלא היה באמתחתן. ההסתכלות על החיים השתנתה אצלן, כל מציאותן מוארת ושמחה הרבה יותר".

מהו היקף פעילותכן במדרשה?

חנה רות: "התחלתי לפני 17 שנה, ההתחלה הייתה צנועה ועם הרבה השקעה ומחשבה המדרשה צמחה למה שהיא כיום. השיעורים החלו בביתי, הבאתי רב אחד ואחר כך רב נוסף כשביניהם אני משלבת שיעורי אפיה ובישול. בסוף היום התכבדנו והתוועדנו על מעשה ידינו, הייתה אוירה נפלאה ועלו המון רעיונות יצירתיים כדי למשוך נשים נוספות. בני משפחתי נידבו את מעשרותיהם והיינו קונים תכשיטים וכדומה ועורכים הגרלות בין המשתתפות.

שני השיעורים שהיו כבר במגדל העמק היו שיעורי ערב חשבתי שזה על חשבון הבית ולכן השיעורים אצלי היו בבוקר. במשך הזמן, ה"עסק" עבר מביתי לבית הכנסת.

'אור מנחם וחיה' כך נקראת כיום המדרשה שרבות הם התהפוכות והשינויים שחלו בה. היא עברה ממקום למקום, כל מקום וסיפור ההשגחה שהביא אותנו לשם. לפני 3 שנים חברה טובה מאד, ד"ר שירה לאה קניה אברהמסון הסתלקה. היא הייתה בין השאר, אחת הבודקות ההלכתיות הראשונות וממנה למדתי גם אני (בהקשר אליה יש לי סיפור מיוחד: חלמתי על דוד המלך שאומר לי 'תביאי לי את שירה' כשהתעוררתי התקשרתי אליה והיא התפעלה מהעיתוי המדויק וסיפרה שזה כמה שנים היא מקפידה לקרוא שלושה ספרי תהילים מדי יום בתקופה מסוימת בקיץ לשמירת עם ישראל ולגאולה, אולם משפחתה גדלה והיא אינה מצליחה לעמוד בקצב ורצתה להפסיק ולעשות התרת נדרים. מהחלום היא הבינה שדוד המלך רוצה את התהילים שלה. התגייסנו לעזור לה. לאחר שנפטרה נותר לנו להשלים גם את התהילים שהיא הייתה אומרת לבדה. נשמח מאד שנשים תצטרפנה למתנה שאנו מעניקות לדוד המלך).

סמוך לפטירתה נאלצנו נאלצנו לעזוב את המקום בו הייתה המדרשה אז. חשבתי לעצור את הפעילות, אך הרבנית שנור וחברות נוספות לחצו עליי לבל אעשה זאת ועודדו אותי להמשיך. אמרתי להן שאיני הולכת לחפש מקום, תמיד המקומות הגיעו וכך יהיה גם עכשיו. הנס אכן קרה ובשיעור פנתה אליי חברה ואמרה שיש מקום, היא דיברה עם גבאי בית הכנסת 'יוסף מלכה' (ע"ש הצדיק הרב יוסף מלכה ע"ה שנפטר לפני כ–50 שנה בגיל 100 והיה מרבה לעזור לנמצאים במצוקה, גם לאחר פטירתו היה מתגלה לנשים בחלום והן היו עולות לציונו ונושעות במצטרך להן. גם הישועה שלנו הגיעה על ידי בית הכנסת שלו). עברנו למשכננו החדש שם קיבל אותנו הגבאי בסבר פנים יפות ועד היום אנו נהנות מיחסו הנדיב והמסייע. כרגע הוא במצב בריאותי לא טוב ולכן מי שיכולה, שתתפלל עבורו: עזר מכלוף בן אסתר לרפו"ש.

כיום המדרשה פועלת בימים ב' וד' בבוקר, המרצים הינם: הרב פבזנר — תניא, הרב זאיאנץ — חסידות מבוארת, הרב דוברוסקין — פרשת שבוע ופרקי אבות. ישנן גם כמה רבניות המגיעות ומכניסות הלכות, עניני דיומא, אגרות קודש וסיפורי אמונה ומכניסות המון חיות במדרשה. לפעמים יש מרצה אורח, בעיקר באירועים מיוחדים שאז גם כמות המשתתפות רבה.

רבקה איריס: "כשהגעתי לאלעד לפני 11 שנה היו שם 30–40 משפחות. קהילה מבוססת יחסית לחמשת המשפחות איתן גרנו בשומרון. למרבה הפתעתי כמעט לא היו שם שיעורים. לצערי, היה לי קשה להמשיך ולנסוע לירושלים ולכן חשבתי, מדוע שלא אביא את המרצים לכאן? וכך מתוך החוסר והצורך נולדה המדרשה. התחלנו עם שיעורים, אירועים בתאריכים חשובים עד שהפעילות התפתחה למה שהיא כיום — מדרשה השוכנת בבית כנסת חב"ד (— יש יתרון למקום ציבורי, נשים מרגישות בנוח להגיע ולהתכבד…).

קהילת אנ"ש באלעד עשירה ב"ה בכוחות טובים ואיכותיים ולכן המרצים הקבועים הם משלנו. הרב אבינועם אהרוני — לאור החסידות, הרב בצלאל ליפסקר — תניא, הרב נתנאל לב — שיחות קודש. המדרשה פועלת בקביעות בערבי שני ובשבתות הקיץ בהן אנו לומדות פרקי אבות יחד, בערבי ר"ח מושקעים והתוועדויות בימי דפגרא. הגרעין הקבוע של המשתתפות נע בין 20 ל–25 נשים וכמובן שבאירועים מיוחדים מגיעות יותר. בשיעורים של פרקי אבות מספר המשתתפות תלוי במיקום השיעור — מכיוון שהשיעור נודד בין בתי הנשים. כולן רוצות וחפצות לזכות ולארח את השיעור שהוא בעצם חוויה מיוחדת במינה.

אנו משתדלות שהשיעורים יהיו חווייתיים ותמיד ערניות לצורכי המשתתפות וזוהי הסיבה שמדי פעם אנו מפרסמות על סדנאות שונות שמועברות על–ידי מרצים מבחוץ כמו: זוגיות, חינוך, העצמה אישית, כלכלת בית ועוד".

אוריאלה: "בזמנו הרבי זצ"ל דיבר על הקמת "חכמות נשים" (כמו שיש כולל "תפארת זקנים") עבור נשים מבוגרות בכפר חב"ד שתשבנה ותלמדנה. זה התחיל עם כמה שיעורים שיזמו יהודית ליסון ע"ה, שרה גופין, חנה קסלמן ובלומה צפתמן — שנסעו יחד ב"טנדר המבצעים" ויזמו שיעורי נשים במבנה בו שוכנת כיום "לטיפה" — אליו הגיעו אף נשים בכיסאות גלגלים. בהמשך למדו מעט בבית אגו"ח–770 עם הרב מרדכי אשכנזי ע"ה ויבדלט"א הרב ישבעם סגל והרב יצחק גינזבורג. לפני 20 שנה התמסדה המדרשה למה שהינה כיום, מסגרת קבועה ויציבה במקום מרכזי: צמוד לטיפת חלב. מייסדת המדרשה הייתה מוסיא זלמנוב ע"ה (ראי מסגרת), ולאחריה הייתה אחראית ציפורה הבר שתחי', ב–5 שנים האחרונות מנהלות את המדרשה, מוסיא פלדמן ואני. נכנסתי למשהו מוכן וקבוע, יש טוב בקביעות. המדרשה פועלת יום בשבוע, בימי שני בבוקר. אנו זוכות להשתתף ב–4 שיעורים קבועים, רציניים ואיכותיים החל מ–10:30 ועד 13:30 — 3 שעות  סך–הכל. התוכנית קבועה כבר שנים רבות: 2 שיעורים עם הרב גופין — תניא ותפילה כולל עניני דיומא, אחריו מוסר הרב חיים לוי–יצחק גינזבורג חזרה על ה"דבר מלכות" של השנים נ"א נ"ב — עניני משיח וגאולה. למרות שהוא חוזר על אותן שיחות הן נראות כל פעם כחדשות. אחריו יש שיעור הלכה עם הרב בנימין כהן, רב מורה הוראה. המותאם לעונות השנה ולזמן וכל אישה שואלת שאלות הנוגעות לה, זה שיעור חשוב והרבה נשים מגיעות להלכות. כל השיעורים קבועים וטובים ולפעמים יש מחליף. לכל השיעורים מגיעות כ–40 נשים".

"הפיצי הלאה וקחי חלק בהפצת המעיינות"

מי קהל היעד שלך? ואיך את מפרסמת?

רבקה איריס: "הציבור מגוון: דתי לאומי, ספרדיות, כלל חסידי וכמובן חב"דניקיות. אנו זוכות באלעד לאחדות נפלאה בין כל משפחות אנ"ש, 'משיחיסטים' וכאלה שלא. רואים איך שהאחדות משפיעה על נשים מקהילות נוספות לרצות להתקרב ולהגיע.

הרבי כתב לי ששליחות חיי זו הפצת המעיינות ולכן, אני מפרסמת בכל אופן אפשרי, ברשתות החברתיות, בדואר האלקטרוני, דרך קבוצת sms, פליירים, ובאירועים יותר מיוחדים גם בעיתון ובאמצעות מודעות. כל הדרכים יעילות, ולכל אחת יתרון משלה. אני מנצלת את כולן וכך זה חודר. הסיסמא שלנו במדרשה 'הפיצי הלאה וקחי חלק בהפצת המעיינות' כך שהמסרים והפרסומים עוברים גם מפה לאוזן וחברות נוספות מסייעות".

אוריאלה: "רוב הנשים מגיעות מכפר–חב"ד. בזמנו היו מגיעות בעיקר מבוגרות והיום יש גם הרבה צעירות. לא צריך כבר לפרסם אלא אם כן יש משהו מיוחד".

חנה רות: "נשים חב"דיות מגיעות, בעיקר בחופשת לידה אז אנו מקבלות אותן ואת תינוקיהן בשמחה. אגב, המקום מאד נעים כך שהתינוקות בדרך כלל מאד רגועים. מקורבות רבות מגיעות וגם נשים שאינן דתיות – אותן אני פוגשת במהלך מבצע נש"ק ומזמינה. ואכן תוך מס' מפגשים הן מתחילות להתחזק ולשמור.

יש נשים קבועות ויש שאינן. יש כאלה שאינן מוותרות על השיעורים במדרשה בכל מצב. רוב הנשים ממגדל העמק, אך יש נשים שמגיעות גם מחוץ לעיר, מכפר יהושע, יוקנעם, נצרת עילית ומקומות נוספים. נשים מגיעות שואבות כוחות ומוטיבציה וחוזרות למקומן ומאירות שם. במשך השנים נפתחו מדרשות נוספות במקומות שונים בזכות ההשפעה המבורכת של המדרשה. כמובן שאני מאד שמחה מכל התפתחות מבורכת בכל מקום שהוא.

היו שנים ששמתי מודעות בבתי כנסיות, כיום הפרסום נעשה בדרך כלל באופן אישי, טלפונים, הזמנות אישיות ברחוב, בסופר ובמבצע נש"ק, המשתתפות מפרסמות הלאה. המדרשה מוכרת ולפני אירועים מיוחדים אנו מפרסמות יותר במודעות וכו' האמת היא שלא מזמן הרבי כתב לנו לפרסם כך שכנראה יש מה להוסיף בזה".

איך מסתדרים עם העלויות?

אוריאלה: "אצלנו הכניסה חופשית כי הכול מסובסד על ידי ועד הכפר ובהזדמנות זו אשמח להכיר להם על כך טובה. תחושת המשתתפות והמרצים טובה כשאנו יודעות שכולם מתוגמלים כראוי".

רבקה איריס: "המרצים הקבועים עובדים בהתנדבות, מרצים ומפעילות מבחוץ משולמים. מעבר לזה יש את עלויות הכיבוד והפרסומים. בשיעורים הרגילים איני גובה מהמשתתפות כלל. קופת צדקה מונחת על השולחן ומי שמעוניינת תורמת. התשלום באירועים מיוחדים הוא סמלי. אנו מתקיימות מתרומות ומעשרות".

חנה רות: "אין לנו תקציב וסיוע מאף גוף רשמי. אני מזמינה נשים בלי קשר לתשלום ובמהלך השיעורים מציעה להן להשתתף בסכום סמלי. מי שרוצה משלמת, אף פעם לא מנעתי מאשה להשתתף בגלל שאין באפשרותה לשלם. אי לכך ובהתאם לזאת אנו מתקיימים בניסים ונפלאות. רואים במוחש איך שהרבי וה' בוחרים מי יעזור. מדהים להיווכח בהשגחה הפרטית שמלווה אותנו. מי שמארגנת זוכה לראות זאת. נשים יודעות שכשהן צריכות סייעתא דשמיא בכל נושא שלא יהיה, הדבר היעיל ביותר זה לתרום כיבוד או כסף לטובת השיעורים. סיפור קטן להמחשה: אישה חד הורית ומחוסרת עבודה שהייתה במצוקה, הגיעה יום אחד למדרשה והוציאה מכיסה שטר של 50 שקלים שאלו היו פרוטותיה האחרונות ואמרה שזו השתתפות בכיבוד לע"נ סבתה שיום זה היה היארצייט שלה. כעבור כמה דקות הטלפון שלה צלצל והזמינו אותה לראיון עבודה, הראיון הצליח והיא התקבלה וכעבור זמן לא רב היא התחתנה בשעה טובה ומוצלחת".

מדרשה למופת

ספרי לנו בבקשה, סיפור מיוחד שארע בזכות שיעורי המדרשה:

חנה רות: אני חיה על ניסים וסיפורים לא חסרים אך זמן לספר אין כל כך, נשים מתלוננות שקשה מאד לתפוס אותי, היום התבטלה לי נסיעה ובדיוק התקשרת, כך ששוב אני רואה את ההשגחה הפרטית ורצון ה' שהנסים שהוא עושה יתפרסמו.

כמה שיותר מפרסמים, כך מכינים את העולם להתגלות. הדבר דומה לאדם שהיה בחושך במשך מספר שנים וכאשר הוא יוצא פתאום לאור הוא עלול להתעוור ה' ירחם. זו הסיבה שלאחר שעורכים לעיוור ניתוח בעיניים מכסים לו אותן בהרבה תחבושות ומסירים אותן בהדרגה במשך מספר שבועות כדי להרגיל את העין לאור באיטיות. כך גם בדורנו שמתקרבים לגאולה הקב"ה ברוב רחמיו מרגיל אותנו בהדרגה לאור הגאולה, נס ועוד נס… לכן חשוב לפרסם את הניסים!

אחת הנשים חוותה נס מדהים בזכות השיעורים, הייתה לה ילדה אחת ושאר הנולדים נפטרו כמה שעות בלבד לאחר שנולדו. כשהגיעה דיברתי בהתלהבות על ה"אגרות קודש", היא כתבה והרבי זצ"ל כתב לה להשתתף בשיעורים. מאז תמיד הייתה מגיעה ראשונה ויוצאת אחרונה ומשתדלת לעזור. נולד לה בן אחד ביום שני והבן השני נולד ביום רביעי (בדיוק בימי המדרשה), אחר–כך נולדו ילדים נוספים, ב"ה.

בו' תשרי אחד, עשיתי מבצע "אהבת ישראל" לנשים עקרות, כל אחת קיבלה על עצמה לחלק 3 ערכות נש"ק. דיווחנו לרבי והוספנו עקרות נוספות וכעבור שנה בי"ט כסלו חגגנו את הולדתם של כל הילדים שנולדו לנשים שהיו ברשימה חוץ מאישה אחת — גיורת שבמקום לרשום לרבי בת שרה היא רשמה משהו אחר… והאישה שבשבילה התחלנו את המבצע ילדה שלישיה בחודש חשון!

אחת המשתתפות שעזרה כאן רבות הייתה צריכה לעבור ניתוח בשתי ידיה. ברכנו אותה והתפללנו עליה ומועד הניתוח הגיע ודחו אותו. שמחתי ואמרתי לה כיון שנדחה ידחה והיא לא הייתה כל כך אופטימית. במועד הבא היא כבר שכבה עם החלוק במיטה ורופא הגיע ובדק וביטל את הצורך בניתוח באופן סופי. ראינו איך שהידיים שסייעו לפעילות המדרשה ניצלו בנס.

באופן קבוע, בסוף כל שיעור אנו פותחות אגרות קודש ומקריאות בקול, כולן יוצאות בהתפעלות איך שהדברים שהרבי כתב תואמים בדיוק את הנלמד בשיעור. יום אחד הרבי כתב רפו"ש לאימא של הילדים שהכול יסתדר וכו', קראתי את המכתב למרות שלא הבנתי כלל איך הוא קשור לשיעור, כעבור כמה ימים נודע לי שאחת הנשים מאושפזת, הלכתי לבקרה והיא סיפרה לי שכשיצאה מאותו שיעור החלה להרגיש מאד לא טוב, הגיעה לבית רפואה גילו לה נמק והיא ידעה שהכול יסתדר בזכות הברכה של הרבי שקלעה בול למצבה, ואכן היא זכתה לרפואה שלמה וחזרה לילדיה, מניין פלוס, בריאה ושלמה ב"ה.

פתחתי בביתי מוקד להדלקת נרות שבת לילדות לע"נ הרבנית חיה מושקא וסוליקה הקדושה שמסרה נפשה על צניעותה וגם כאן ראינו מופת אולם היריעה קצרה".

אוריאלה: "יתכן שישנם סיפורים אך לי הם לא ידועים, עצם הדבר שהכניסו אותי לארגון מחייב אותי לבוא תמיד ובכך אני יוצאת נשכרת. המדרשה מאפשרת לנשים להיפגש ולהדק את הקשר החברתי וזאת למרות שהשיעורים רציניים ומסיבים, כמעט ללא הפסקות".

רבקה איריס: "ישנם אינספור סיפורים על נשים שהתקרבו והשגחות פרטיות מופלאות דרך אגרות הקודש. נשים רבות רוצות לכתוב לרבי ואני מזמינה אותן לכתוב לפני או אחרי שיעור, הן נחשפות  למדרשה ובדרך–כלל ממשיכות להגיע. במשך מספר שנים הגיע אלינו באופן קבוע הרב רוטנשטיין שעשה באלעד מהפכה של ממש. הוא דיבר לכולן ומכל העיר הגיעו לשמוע אותו. בהקשר לשיעוריו אספר סיפור שבעיניי הוא מדהים!

ערב אחד התבטל שיעור כלשהו בעיר ואשה אחת שכנראה בער לה לצאת נתקלה בפרסום של שיעורו של הרב רוטנשטיין, אז למרות שהיא הייתה 'מתנגדית' רצינית לפאות ולחובשות הפאות, היא החליטה לשים נפשה בכפה וללכת לשמוע. היא הגיעה ופשוט 'נדלקה' הן מהמגוון הרחב של הנשים שגדשו את בית הכנסת והן מהשיעור עצמו שריתק אותה וממש דיבר אליה, לזוגיות שלה וכו'.

באותו לילה היא 'ישנה על זה' ולמחרת קיבלה החלטה להמשיך ולהגיע. בעקבות זאת, בתהליך של שנה בערך, השתנו חייה לטובה באופן מדהים. הזוגיות שלה השתפרה פלאים, היא החלה לחבוש פאה ולמרבה ההפתעה בעלה לא התנגד למרות שעבור משפחתו זה היה קשה מאד. את ההחלטה על הפאה היא קיבלה על–עצמה בשבת כ"ב שבט שבו היא השתתפה ובמוצאי–שבת–קודש נערכה הגרלה על כרטיס טיסה לרבי זצ"ל בו היא זכתה. כיום חלק מילדיה לומדים במוסדות חב"ד והיא כבר מעבירה שיעורים בחסידות לבני משפחתה. סיפור מדהים שכבר הצמיח פירות ופרי פירות".

אילו עצות וטיפים תתני למי שרוצה להקים מדרשה?

רבקה: "צריך רצון חזק. צריך לפנות לכך זמן, זה דורש המון התעסקות ומחשבה. אצלי זה ה'בייבי' שלי. חשוב לשתף נשים נוספות בעשיה, זה מקל על העניין. מעבר לשיעורים כדאי להרבות בהתוועדויות ותוכניות נוספות קלילות יותר, מה שגורם לאינטראקציה חברתית. בתור מאמנת אישית אני רואה חשיבות רבה לעצם המפגש והשיחה הקלילה בין הנשים שפשוט מבריאה ומחזקת. אצלנו המדרשה הפכה למעין מועדון חברות. כדאי להוסיף שיעורי בוקר למרות שזה יותר מורכב מכיוון שהנשים והמרצים עובדים. 'חשוב להיות קשוב' לדעת לקבל הארות והערות בשמחה ובהבנה (הביקורת בונה ולכן לא ארגיש מסכנה למרות שאת הכול אני עושה בהתנדבות…). כשאת עושה משהוא תעשי אותו טוב! והעיקר שנעשה נחת–רוח לבורא עולם".

חנה רות: בראש ובראשונה יש לכתוב לרבי ולבקש ברכה, לראות מה הרבי עונה ומבקש ומהם ההוראות שבאגרות הקודש. להשתדל לפתח ולטפח את רגש השמחה והביטחון שהכל יצליח. חשוב לדעת שהקב"ה והרבי בוחרים את מי שיתרום ומי שיגיע. לא להתייאש, לדעת שדברים גדולים נבנים בהדרגה. וכל המתעסק בצורכי ציבור באמונה רואה השגחה פרטית ומופלאה.

להיות יצירתית לגבי תוספות מעניינות שעשויות למשוך את הנשים. אם זה שיעורי בישול ואפיה, הפרשות חלה, הגרלות וכד'. חשוב גם, לתעד ולתייק בקלסרים לפי נושאים את החומרים שאנו מעבירות למשתתפות ופרסומים שאנו עושות כדי שדפים חשובים לא ילכו לאיבוד ונוכל לעשות בהם שימוש חוזר לאחר מספר שנים. צריך לחשוב בגדול ולשמור על קביעות גם אם מגיע רק אישה אחת, לא לוותר ולהמשיך ואם העסק קורס לדעת תמיד להתחיל מחדש.

האוכל הוא גורם משמעותי להרבה נשים להגיע. אני מאד אוהבת לפנק באוכל ואני ערנית לדרישות השעה, אם פעם היה בעיקר חטיפים ומזונות לאחרונה אנו הולכות על כיבוד בריא יותר, ירקות פירות וכו' כמובן שתמיד יש שתיה קרה וחמה. מעבר לאוכל חשוב מאד להעניק תשומת לב ואמפטיה למשתתפות, הרגישות והפינוק שאנו משתדלות להעניק נותנות להן כוח לפנק בבית. הייתה תקופה שהייתי מחלקת בגדים.. כמו–כן מאד חשוב לברך ולא להפסיק לברך את המשתתפות ואת הזקוקים לברכה, רפואה וכד' רואים איך שהברכות פועלים ישועות! כמובן אחרי כל נס שמתרחש אנו עורכות סעודת הודיה ולא פוסחות על התוועדויות בימי הולדת של המשתתפות.

עלינו לזכור שלימוד תורה וחסידות הם אלו שמזמינים את השכינה ומקרבים את הגאולה, אז שנזכה לזה במהרה!

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

"בברכת האילנות פעלתי עבורכם בשמיים שיהיו לכם בן ובת"
דן כנר: "הקשר שלי לתנ"ך החל מילדות"
הילולת המקובל האלוקי רבי יצחק כדורי זצוק"ל
העיר העתיקה מתעוררת לתחיה
כוחם של התהילים
בדרום קוריאה הבינו את זה מזמן
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |