רעיון לפרשת השבוע "שלח"

9/06/2015 08:25
רעיון לפרשת השבוע "שלח" (הגדל)

"שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן" האם ניתן להסתפק בלהיות "אדם טוב" גם מבלי לקיים מצוות? למה צריך מצוות בעולמנו? הרב ערן שצמן מגיש: רעיון לפרשת השבוע "שלח"

 

"שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"

אֶרֶץ כְּנַעַן – זהו הגוף החומרי אליו יורדת הנשמה לחיים בעולם החומר, לצורך ההתמודדות עם פיתויי העולם הזה, העמידה בניסיונות וקיום המצוות. העבודה בעולם החומר היא בבחירה החופשית, כדי שלבסוף תקבל הנשמה את שכרה בעולם הבא – ובזכות העבודה שעשתה לא תחוש בבושה של מתנת חינם.

 

העמים היושבים באֶרֶץ כְּנַעַן – אלו כוחות היצר הרע ותאוות הגוף החומרי - כוחות התנגדות שיש לגבור עליהם, ואותם צריך לכבוש, כחלק מהעבודה וממסע התיקון – "אֵיזֶהוּ גִבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ" (אבות ד, א)

 

המרגלים - הם כוחות בנפש האדם, אשר רואים בעבודת המצוות עול ואינם מבינים לשם מה היא נחוצה. הם רואים במציאות הרוחנית של חיי המדבר דרך חלופית להתקיים בעולם, ואינם רואים נחיצות במצוות כיבוש הארץ – אינם רוצים בכיבוש הגוף החומרי ותאוותיו, ובועטים בדרך חיים של קיום תורה ומצוות.

 

"וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה, לָתוּר אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב, וַעֲלִיתֶם, אֶת-הָהָר. וּרְאִיתֶם אֶת-הָאָרֶץ, מַה-הִוא"

 

אדם בא לעולם ולומד להכיר את עצמו (לָתוּר אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן), את מערכת הכוחות הפנימיים הפועלים בו, תאוות נפשו הבהמית, ואת ההשלכות למעשיו.

אין באדם תכונה או יכולת, אשר היא טובה או רעה במהותה, אלה הכול תלוי בדרך שיבחר האדם לראות את העולם, ובשימוש שיעשה בכישורים שניתנו לו – לתקן לטובה או חלילה לקלקל לרעה (אדם חזק יכול להיות שוטר, או יכול להיות עבריין – בידו הבחירה).

ללא הדרכה מתאימה, האדם לא יצליח להבין מתוך עצמו את מנגנוני היצר והתאווה שבו. במידה ולא יעצור ללמוד ולחקור את מערכת הכוחות הפועלים בו ולשם מה נוצרו, סביר שייכנע בקלות לנפשו הבהמית וליצרו הרע, וכל עניינו בעולם יהיה מרדף מתמיד אחר השגה של עוד ועוד חומר, בניסיון לספק את תאוותיו עד לבלי גבול.

אנשים רבים מדי מחפשים לכאורה חיי "הפקרות" קלים ונוחים, ומנסים לייצר לעצמם אושר הבא בעיקר ממילוי החסרים בחייהם (אוכל, מין, עישון, אלכוהול, כבוד, רכילות...), וכן מנסים ללא הרף לאסוף חוויות לשבירת שיגרת חייהם (חופשות, סרטים, בילויים, תחביבים...).

"אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא" –

 

במידה ולא ילמד האדם לשלוט במערכת יצריו, וכל עניינו יהיה מילוי תאוותיו, סופו שיגיע אל גבול יכולותיו, ולא יוכל עוד למלא את החסר ולרגש את יצריו.

בנקודה זו, כשגופו החומרי ידרוש עוד, ולא יהיה ביכולתו להשיג ולספק, הוא יאבד את החיות וימאס חייו.

 

זהו מנגנון אושר בעייתי, המביא את האדם לידי הרס עצמי - אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ.

 

תכלית חיים של אכילה, שתייה, התרבות, בילוי ולבסוף מות - היא תכלית חיים בהמית בסיסית, ואינה מתאימה ליכולות הגבוהות איתן נברא האדם. על כן אדם שיש בו תבונה יחפש אחר מנגנוני אושר גבוהים יותר בחייו - אושר הבא ממקור רוחני גבוהה.

 

"וְאֶת-הָעָם, הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ--הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה, הַמְעַט הוּא אִם-רָב" -

 

המרגלים נדרשו לחקור את האויב, לבחון מה כוחו של היצר הרע, האם הוא חזק ויכול להכניע את האדם בקלות, או האם יש אולי דרכים וכלים לגבור עליו ולהתקדם.

 

" אֶפֶס כִּי-עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ" -

 

כל שנתבקשו המרגלים היה לחקור את הארץ ולשוב עם המידע בלבד, אולם הם חזרו גם עם דעה מגובשת - שלא ניתן לכבוש אותה.


הם נשלחו ללמוד ולחקור את המקום בו יוכלו להגיע אל התיקון, ואל הגאולה – אבל בחרו לשוב עם מסר שכולו לשון הרע ודיבה על הארץ הקדושה.

 

"וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם"

 

בדיוק באופן זה יש כאלו הרואים בתורת ישראל ובמצוות עול קשה, ועל כן הם בוחרים להשמיצם, ולקבוע כי אין בהם כל טעם, ולהוציא בכך שם רע על הקב"ה ותורתו הקדושה.

המרגלים העדיפו לברוח מהקושי, לשמר את המציאות הניסית במדבר, להמשיך לקבל בחינם אוכל מהקב"ה, ולחיות מבלי להתמודד עם בעיות קיומיות.

המרגלים הם כמו אותן הנשמות הרוצות להישאר תחת כס הכבוד ולא לרדת אל מסלול התיקון בעולם החומר – להמשיך לקבל השפעה מן הקב"ה בחינם, ולעסוק ברוחניות לשמה, ללא צורך להתמודד עם מערכת חזקה של יצרי הגוף החומרי.

"וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם"

 

כך דרכו של היצר הרע - להראות לאדם את עצמו כענק, שאינו ניתן להכנעה, במטרה להפיל את רוחו ולייאש אותו מלנסות.

יש כאלו שאתגרים מדרבנים אותם, אולם יש רבים שאתגר חדש משתק אותם, והם רואים קושי ענק בכל משימה, ובכל עניין הדורש מהם שינוי באורך חייהם.

 

"וַיַּהַס כָּלֵב אֶת-הָעָם, אֶל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר, עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ--כִּי-יָכוֹל נוּכַל, לָהּ"

 

לעומת המרגלים יש גם באדם גם כוחות נפש אחרים – כאלו המבינים כי עליה רוחנית אמיתית אפשרית רק לאחר התמודדות בעולם החומר, ועמידה בניסיונות - "עָלֹה נַעֲלֶה".

 

אִם-חָפֵץ בָּנוּ ה' -וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל-הָאָרֶץ הַזֹּאת, וּנְתָנָהּ לָנוּ: אֶרֶץ, אֲשֶׁר-הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. –

ללא כוח התנגדת לא יהיה תיקון, ולא ניתן יהיה להגיע אל השלמות – ועל כן ניתנו לאדם הכלים והכוחות לגבור על יצרו.

אם בחר הקב"ה להוריד את הנשמה אל העולם הזה, ולתת לה להתמודד בו אל מול תאוות ויצרים, אז סמוך ובטוח שיצייד אותה ביכולת, וכן בספר ההדרכה, שיורה לה איך להצליח במשימה, ואיך להפוך את החיים בעולם הזה לחיי "זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ".

האדם צריך לבחור בדרך חדשה, אם חפץ באמת לצאת מהמעגל הבהמי, לגבור על יצרו ולגלות את האמת, אשר לשמה בא לעולם. עליו לקבל על עצמו את הוראות ההפעלה לגופו, כפי שמובאות בתורה הקדושה.

רק בכוח התורה, ובקיום המצוות, ניתן לגבור על היצר. ורק מי שיבחר ללכת בדרך זו, יזכה מהרה להכיר גם את הנפש האלוקית שבו, ואת רצונותיה הגבוהים.

התורה מלמדת את האדם כיצד לחיות את חייו באיזון, ולהשביע את שני חלקיו הפנימיים – את הנפש הבהמית הגשמית, ואת הנפש האלוקית הרוחנית.

כאשר אדם חי באמונה שלימה כי הקב"ה הביא אותו אל העולם לטובתו, ועל כן הוא מקיים את מצוותיו ויוצק רוחניות לכל פעולה חומרית שעושה, הוא מצליח בכך לגבור בקלות על כל קושי, ולחיות חיי שבע, בטחון, שמחה ואושר.

 

האם האדם קובע איך לנווט במסלול חייו? או שאולי המסלול כבר נקע מראש?

 

"אִם-חָפֵץ בָּנוּ ה' וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל-הָאָרֶץ הַזֹּאת, וּנְתָנָהּ לָנוּ: אֶרֶץ, אֲשֶׁר-הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" -

הקב"ה מתכנן עבור האדם לכתחילה מסלול חיים טוב ובטוח ("זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ"), והאדם מתחיל לנווט בו במהלך מסע חייו.

לכל אדם בעולם הזה מתוכנן מסלול התיקון האישי שלו, ובהתאם יחווה האדם מצבי חיים וניסיונות, אשר הקושי הגלום בהם תוכנן במיוחד עבורו, ובמיוחד לשם פיתוח אישיותו הייחודית.

כל קושי וניסיון שממתינים לאדם, זו מבחינתו פרשת דרכים, המאלצת אותו לבחור, והאדם מקבל את אפשרות הבחירה החופשית.

במידה ויבחר האדם להתעלות מעל הקשיים ולתקן, יוכל לעלות בדרגה רוחנית ולהתקדם במסע חייו אל עבר חוויות רוחניות גבוהות יותר, אולם במידה ויבחר להיכשל, וידבק בנפשו הבהמית וברצונו לקבל לעצמו תחילה – אז יאלץ לקבל סידרה חדשה של מצבי חיים, וקשיים גדולים ומכאיבים יותר, במטרה שיתעורר לתיקון ולתשובה.

בניווט באמצעות מכשיר ה GPS – ממליץ המכשיר לנהג מהי הדרך הקצרה והבטוחה ביותר אל היעד. אדם המנווט עפ"י מכשיר GPS במקום שאינו מכיר, לא ייקח את הסיכון, ויקיים את הוראותיו במדייק, גם אם האינטואיציה הפנימית שבו תחשוב שאולי והמכשיר טועה.

האדם יודע כי מכשיר ה GPS רואה את התמונה כולה, מכיר את נקודת המוצא ונקודת היעד ואת כל הפניות והדרכים האפשריות, בעוד שהוא מוגבל ורואה רק את נקודת המציאות באמצע הדרך, אשר בה הוא מצוי כעת.

כך גם הקב"ה רואה את המסלול כולו ונותן לאדם הוראות מסע בהתאם – באמצעות התורה והמצוות ממליץ לאדם לקבל החלטות ולנוע נכון בדרך הקצרה והבטוחה ביותר במסע חייו, וכך מעמיד לרשותו את הידע לאן עליו לפנות, בכל פעם שיגיע לצומת החלטות בחייו.

בניווט עם מכשיר ה GPS יש לאדם בחירה חופשית. האדם רשאי לחשוב שמכשיר ה-GPS טועה, לבטוח בעצמו, ולהחליט לפנות לדרך צדדית גם בניגוד להוראות המכשיר. כשלא נשמע האדם להוראות, היחיד שיישא בתוצאות החלטותיו הוא האדם בעצמו, וכמובן שלא יוכל להאשים את מכשיר ה GPS בסיבוך שאליו נכנס.

כך גם בעניין קיום התורה והמצוות – הקב"ה נתן אותם לאדם כדי שיורו לו כיצד לנווט במסלול החיים, אולם האדם יכול בבחירה חופשית לא לשמוע להם, ולהביא עצמו אל מבואות סתומים.

"וַתִּשָּׂא, כָּל-הָעֵדָה, וַיִּתְּנוּ, אֶת-קוֹלָם; וַיִּבְכּוּ הָעָם, בַּלַּיְלָה הַהוּא."

הקב"ה רצה להכניס את בני ישראל מיידת אל ארץ ישראל ולתת להם את מסלול התיקון המקורי שתוכנן עבורם – אשר ראשיתו ביציאת מצריים וסופו בגאולה השלימה על אדמת ארץ ישראל.

"וַיֹּאמְרוּ, אִישׁ אֶל-אָחִיו: נִתְּנָה רֹאשׁ, וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה."

עם ישראל סטה מן הדרך ובניגוד להוראות הניווט של הקב"ה, להיכנס לא"י, בחר לנסות לפנות לנתיב נסיעה חדש - וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה.

כאשר מחליט האדם לפנות לדרך משלו יעשה מכשיר ה GPS פעולה המכונה - "חישוב מסלול מחדש".

המכשיר ינסה תחילה להשיבו אל הדרך המקורית, בכך שיחפש תיקון מיידי לטעות שעשה האדם, אך במידה והסטייה מן הדרך גדולה מדי לתיקון - יציע המכשיר לאדם מסלול חדש אל היעד.

"פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם הַמִּדְבָּר--דֶּרֶךְ יַם-סוּף "

המסלול החדש כבר לא יהיה המסלול המקורי הקצר והנוח ביותר – זו תהיה דרך חלופית מורכבת וארוכה יותר, ויתכן גם בכבישים צרים ויותר מסוכנים (וּבְנֵיכֶם יִהְיוּ רֹעִים בַּמִּדְבָּר, אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְנָשְׂאוּ, אֶת-זְנוּתֵיכֶם--עַד-תֹּם פִּגְרֵיכֶם, בַּמִּדְבָּר).

" ... תִּשְׂאוּ אֶת-עֲוֹצנֹתֵיכֶם, אַרְבָּעִים שָׁנָה; וִידַעְתֶּם, אֶת-תְּנוּאָתִי."

בכייתם של ישראל באותו הלילה (וְלָמָה ה' מֵבִיא אֹתָנוּ אֶל-הָאָרֶץ הַזֹּאת, לִנְפֹּל בַּחֶרֶב...), שכביכול אין הקב"ה מסוגל להכניסם לארץ ושסופם למות בידי עמי כנען, הוכיחה כי הם אינם בוטחים בקב"ה, וכי הם
עדיין אינם מוכנים לגאולה.

גישתם זו "אילצה" את הקב"ה לשנות את תוכנית המסע המקורית ולעשות לבני ישראל "חישוב מסלול מחדש". היה צורך לשלוח אותם אל מסלול חיים חדש של 40 שנה נוספות במדבר, ולתת להם סדרת ניסיונות חדשים, והזדמנויות רבות יותר כדי שיתקנו את עצמם – וכדי שבניהם יוכלו לשוב אל הדרך.

"וּפִגְרֵיכֶם, אַתֶּם--יִפְּלוּ, בַּמִּדְבָּר הַזֶּה"

אדם שמקלקל וסוטה מדרך ה', ואינו מקיים תורה ומצוות, מקבל מהקב"ה חישוב של מסלול חיים חדש. הקב"ה מזמן לו מכלול של מצבי חיים והזדמנויות לתקן ולשוב אליו. כאמור יש לאדם תמיד בחירה חופשית, על כן במידה ויבחר לקלקל שוב ושוב יתכן ולבסוף, כבר לא יוכל עוד לתקן, יגיע במסע למבוי סתום - ושם
יהיה סופו.

"כִּי כָל-הָאֲנָשִׁים, הָרֹאִים אֶת-כְּבֹדִי וְאֶת-אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם, וּבַמִּדְבָּר; וַיְנַסּוּ אֹתִי, זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים, וְלֹא שָׁמְעוּ, בְּקוֹלִי." 

אדם נבון חייב להתפקח בזמן ולקרוא את הסימנים והאותות ששולח לו הקב"ה, להפסיק לנסות את הקב"ה ולקבוע כי כל הרעות הבאות עליו הן יד ה"מקרה".

רק במידה ויראה האדם כי מטעות לטעות דרכו נהיית קשה יותר ויותר, יתכן ויתעורר בזמן לתשובה, ויקשיב להוראות הניווט האמיתיות הנשלחות אליו.

"וְעַבְדִּי כָלֵב, עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ, וַיְמַלֵּא, אַחֲרָי--וַהֲבִיאֹתִיו, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-בָּא שָׁמָּה."

האמת, שהפתרון הוא די פשוט – צריך להישמע לרצונו של הקב"ה ולנווט במסע החיים בהתאם להוראותיו (וַיְמַלֵּא, אַחֲרָי).

כל עוד האדם חי הוא יכול לעשות תשובה - לעולם לא מאוחר – ומרגע שיכניע את נפשו הבהמית, ויוותר על תאוותיו המקולקלות, יוכל לשוב אל המסלול הקל והבטוח, ולחלץ עצמו מן הדרך המקולקלת אליה פנה.

אדם השב מרצונו אל דרך האמת, לא רק שינצל מן הדין, אלה גם ישמח לגלות מהרה כי בדרכו של מלך מלכי המלכים החיים נעשים לפתע פשוטים יותר, ברורים, שמחים ומענגים בהרבה יותר.
 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
תגובות
1. 
הציור מאד לא מדויק
משה (15/06/2014 19:10:46)

אולי תרצה לקרוא גם:

רעיון לפרשת השבוע "אַחֲרֵי מוֹת"
רעיון לפרשת השבוע "מַסְעֵי"
רעיון לפרשת השבוע "בְּהַעֲלֹתְךָ"
רעיון לפרשת השבוע "נָשֹׂא"
רעיון לפרשת השבוע "קְדֹשִׁים"
רעיון לפרשת השבוע "מְּצֹרָע"
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |