רעיון לפרשת השבוע "האזינו"

2/09/2013 14:15
רעיון לפרשת השבוע "האזינו" (הגדל)

האם יכול אדם לשנות את מעשיו מהעבר? ● איך יכול כל יהודי, להיכנס למכונת הזמן, ולשנות את הסרט של חייו? ● הקב"ה ברא את עולמו כך שלדומם ולחי, לא ניתנה זכות הבחירה – הבריאה כולה פועלת עפ"י תוכנית, שהוגדרה לה מראש במדויק, ומתנהלת באיזון מופתי מדהים ● הרב ערן שצמן מגיש: רעיון לפרשת "האזינו"

 

"יַעֲלוּ הָרִים, יֵרְדוּ בְקָעוֹת, אֶל מְקוֹם, זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם. גְּבוּל שַׂמְתָּ, בַּל יַעֲבֹרוּן" (תהילים קד) - עבור הדומם טבע הקב"ה חוקים וגבולות נוקשים ובלתי משתנים (טבע - מלשון שהוטבעו בו חוקים), כדוגמת הגרביטציה (כוח המשיכה), יום ולילה, עונות השנה, וכן לכול חומר תכונות ידועות וקבועות מראש (למשל: המים ירתחו תמיד ב 100 מעלות ויקפאו ב 0 מעלות) - כל תורות המדע הפיזיקה, הכימיה, האסטרונומיה, ודומיהן מבוססות על עקרונות אלו (סִיבָּה וּמְסוֹבֵב).

עבור החי, טבע הקב"ה מראש בכל היצורים כולם את אופיים ואופן התנהגותם, כך שיודע כול יצור מרגע שנולד - מה עליו לעשות, איך לנהוג, איכן מזונו, ומאיזו סכנה לברוח. גם מבלי שילמד מהוריו, ארנב לא ינסה לטרוף יצורים קטנים ממנו, ואריה לא ינסה לאכול עלים מן העץ – כל יצור יודע את תפקידו במערכת האקולוגית, וגם אם ירעב לא ישנה את התנהגותו.

לעומת החי והדומם, את האדם ברא הקב"ה באופן שונה בתכלית עפ"י מערכת חוקים שונה. בעוד שלחי ולדומם אין את היכולת לפעול בהיפוך לרצונו של הבורא – לאדם ניתנה הבחירה החופשית, כך שיכול, אם ירצה, להזיק לעצמו, וגם לפעול בעולם, בניגוד מוחלט לרצונו של הקב"ה.

"בא ליטמא פותחין לו. בא ליטהר מסייעים אותו..." (תלמוד בבלי, שבת קד.). אומר על כך הרמב"ן - "מבטיחך שתשוב אליו בכל לבבך והוא יעזור אותך".

ע"פ עקרון "הבחירה החופשית", יכול האדם לקלקל, להיכנע ליצרו, ולעשות מעשים מכוערים, שהם הפך רצון ה' יתברך – "פותחין לו": אומנם לא מסייעים לו משמיים לחטוא, אך גם לא עוצרים אותו - נותנים לו פתח להצליח בכוחות עצמו לבצע את העבירה - שמים לפניו את כל התנאים כדי שיוכל לקלקל, אם ירצה (לכול קלקול יש כמובן גם תג מחיר, והאדם לבסוף ישלם על מעשיו).

מנגד אם יבחר לתקן "מסייעים אותו" משמיים, כי אדם אינו יכול בכוחות עצמו לגבור על יצרו הרע, אך אם ירצה לתקן בכל לבו, ולטהר עצמו מחטאיו – נותן לו הקב"ה כוח מיוחד, להצליח במשימה ולנצח את יצרו.

חוק נוסף שטבע הקב"ה בבריאה - "אֶת הַנַּעֲשֶׂה אֵין לְהָשִׁיב". דבר שהתרחש בעבר, אינו יכול להתבטל, לא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו מרגע שהתרחש: כוס שנשברה לא תשוב להיות שלימה, חלב שנשפך לא ישוב לקנקן, יום שעבר לא ישוב... "בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן, וְאָמַר לוֹ, רְאֵה מַעֲשַׂי כַּמָּה נָאִים וּמְשֻׁבָּחִין הֵן, וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי, תֵּן דַּעְתְּךָ שֶׁלֹא תְקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי, שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְתַקֵּן אַחֲרֶיךָ ..." (מדרש רבה - קהלת רבה-פרשה ז).

"תֵּן דַּעְתְּךָ שֶׁלֹא תְקַלְקֵל" - הקב"ה ברא את העולם כולו לכבודו של האדם – ולימדו חוק, לפיו הטבע אינו משנה טבעו, אולם לאדם לבדו כן נתן הקב"ה את הכוח לקלקל בבריאה, ולפעול, אם יחפץ, גם בניגוד לרצונו.

"שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְתַקֵּן אַחֲרֶיךָ" - וכן לימד הקב"ה את האדם את החוק הנוסף – שבמידה ויקלקל, לא יוכל המצב לשוב לתיקונו מעצמו.

"וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ, כְּשֶׁהָיָה; וְהָרוּחַ תָּשׁוּב, אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ" (קוהלת יב) - אדם עשוי שני חלקים: גוף חומרי שעשוי מן הֶעָפָר, ונשמה רוחנית שהיא ניצוץ מהקב"ה עצמו.

הנשמה הורדה לעולם הזה, והולבשה בגוף החומרי כדי להשלים בו את תיקונה, לממש בו נתינה ולקיים בו את המצוות החומריות, שאינה יכולה לעשות בעולם הרוחני. אולם עולם החומר אינו מקומה הטבעי של הנשמה, והיא שואפת בכל עת לשוב אל העולם הרוחני העליון – ואכן ביום המוות תשוב אל בוראה (וְהָרוּחַ תָּשׁוּב).

אדם אינו צריך להמתין ליום המוות, הוא יכול לעזור לנשמתו, בכך שעושה תְּשׁוּבָה כבר בחייו, ובכך שב אל בוראו, בעודו בעולם הזה.

"אֵין דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה" - הַתְּשׁוּבָה היא בחירה חופשית, השיבה אל הקב"ה – ואפשר לשוב רק למקום שכבר היית בו בעבר, ואכן הַתְּשׁוּבָה, היא השיבה אל אותו מקום טהור ונקי, המקום שהייתה בו הנשמה, לפני שירדה לעולם וקלקלה בו.

"זדונותיו נהפכים לזכויות" - על כן קבע הקב"ה חוק מיוחד לאדם, הסותר את חוקי הטבע - ובמידה ויעשה האדם תְּשׁוּבָה, ויתקן את קלקוליו, יוכל להשיב את העבר, ולשנותו כלא היה. כאשר מרגיש האדם עד כמה מעשיו הרחיקו אותו מבוראו, את הכאב והצער שגרם לו החטא, עד כמה נמוך ירד, וכמה סבל גרם לנשמתו הזועקת - אז, כשירצה לשוב ולתקן באמת, יינתן לו הכוח משמים לעשות את הַתְּשׁוּבָה.

"כִּי אָדָם, אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא" (קהלת ז) - לעתים צריך האדם ליפול נמוך, כדי לעלות גבוה יותר, והקב"ה מאפשר לשבים אליו, אלו הרוצים לתקן באמת, לשנות את עברם – לערוך את סרט חייהם מחדש, ולהוציא ממנו את אותם קטעים שקלקלו במעשיהם, ובמקומם לשתול קטעים חדשים, המחלפים את העבירות בזכויות, כביכול וקיימו מצוות באותה העת.

הַתְּשׁוּבָה אינה חייבת להיות מהלך דרמטי של שינויי החיים מקצה אל קצה, הַתְּשׁוּבָה היא אוסף של מעשים בודדים, לעתים קטנים ויומיים, שבכוחו של כל יהודי לעשותם, וביחד כל אחד מהם מתקן נקודה מסוימת בנשמתו. כאשר אדם עושה את מעשי הַתְּשׁוּבָה מאהבה לקב"ה, ומכיר בכך שהזעזוע מהחטאים שעשה, הוא שהביא אותו לידי ההתעוררות, אז יוכלו זדונותיו להיהפך לו לזכויות - שהרי מתוכם זכה לבסוף לתקן.

למשל: אדם שנכנס למסעדה לא כשרה, הזמין סטייק, וגילה לאחר מכן לתדהמתו שאכל בטעות בשר חזיר. מתוך גודל הזעזוע החליט לקבל על עצמו שלעולם לא יאכל עוד במקום ללא תעודת כשרות. יצא מכך שבזכות אכילת בשר החזיר, עשה תְּשׁוּבָה בעניין זה, והביא עצמו להתעלות הרוחנית גבוה יותר - על כן אותה אכילת חזיר תהפוך לו בבוא היום לזכות, כביכול וקיים מצווה באותה האכילה.

וְהָרָשָׁע כִּי יָשׁוּב מִכָּל חַטֹּאתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, וְשָׁמַר אֶת כָּל חֻקוֹתַי, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, חָיֹה יִחְיֶה לֹא יָמוּת. כָּל פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, לֹא יִזָּכְרוּ לוֹ, בְּצִדְקָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה" (יחזקאל י"ח, כא כג). על ידי מעשי צדקה, תפילה וקיום מצוות התורה, בונה האדם לעצמו בחזרה את עולם העונג הרוחני שאיבד, ומאפשר לנשמתו לשוב ולהתענג גם בעולם הזה. חוקי הַתְּשׁוּבָה נותנים לאדם בעצמו את הכוח לשנות את מסע חייו ואת גורלו, ובמו ידיו למחוק חלקים מעברו, כאילו ומעולם לא התרחשו.

ראש השנה ויום הכיפורים בפתח, וחייב כול יהודי לעשות תְּשׁוּבָה, אפילו לשנות במשהו קטן בחייו, ולהראות לקב"ה, כי יש בו את הנכונות לתקן, ולשוב אליו מאהבה: "יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ" (ישעיהו נ"ה). כי הקב"ה רחום וחנון ומרבה לסלוח לשבים אליו, וכל רצונו להטיב לבניו, עם ישראל.

וסיכם זאת הרמב"ם בתמציתיות נפלאה: וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא עֲזִיבַת הַחֵטְא לְגַמְרֵי, וִדּוּי וַחֲרָטָה עַל הֶעָבָר, וְקַבָּלָה טוֹבָה לֶעָתִיד שֶׁלֹּא יַחְזֹר לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, וְיִשְׁתַּדֵּל בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה כְּכָל שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ ..." (רמב"ם, מהלכות תשובה).

שנה טובה ומתוקה לכולם, ושנזכה במהרה למשיח צדקנו, ולגאולה האמיתית והשלימה.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

אולי תרצה לקרוא גם:

רעיון לפרשת השבוע "אַחֲרֵי מוֹת"
רעיון לפרשת השבוע "מַסְעֵי"
רעיון לפרשת השבוע "בְּהַעֲלֹתְךָ"
רעיון לפרשת השבוע "נָשֹׂא"
רעיון לפרשת השבוע "קְדֹשִׁים"
רעיון לפרשת השבוע "מְּצֹרָע"
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |