"תוך הנחל" לפרשת פנחס ● כלי בית המקדש

6/07/2014 09:10
"תוך הנחל" לפרשת פנחס ● כלי בית המקדש (הגדל)
"תוך הנחל" לפרשת פנחס ● כלי בית המקדש

בליל שבת קודש פרשת פנחס ה'תשס"ט, מסר הצדיק מוהרא"ש שליט"א שיחה נפלאה, ע"פ דברי רבי נחמן מברסלב בליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' רע"ח, המדבר מן החליף של השוחט הגון ● מיהו הצדיק שלא מקנא בצדיקים אחרים? ● מה רמוז בסכינו של השוחט? ● זאת ועוד, בשיחה שלפניכם ● תוך הנחל - פרשת פנחס

 

פתח ואמר מוהרא"ש שליט"א, רביז"ל אומר, דע שעל חליף טוב יכולין לראות כל הכלים של הבית המקדש איזה פנים יש להם, וזה שכתוב כשאמר יצחק לעשו שיבדוק הסכין וישחוט יפה (בראשית כ"ז) "שא נא כליך", רמז על כלים של בית המקדש, שהם נראים על הסכין היפה, וכן איתא במדרש (בראשית פרשה ס"ה): שכליך רמז על כלים של בית המקדש, כמו שאמרו שם: 'כליך זה בבל', שנאמר: "ואת הכלים הביא בית אוצר אלהיו", נמצא שכליך מרמז על כלים של בית המקדש: "בקנאו את קנאתי" (במדבר כ"ה), בחינת הצדיק שאינו מקנא שום צדיק, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, רק אותו לבדו יתברך, עד כאן לשון רביז"ל.
 
והסביר מוהרא"ש שליט"א, כי הנה בוודאי זה גילוי נורא ועצום מאד, שיכולים לראות הכלים של הבית המקדש על הסכין של השוחט הגון, וכמו שהתלהב מוהרנ"ת ז"ל מאד בשמעו זאת, ואמר לרביז"ל, כמדומני שאין לכם לקנאות שום צדיק לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, וענה ואמר לו רביז"ל, כך כתוב בתורה (במדבר כ"ה) "בקנאו את קנאתי", זהו הצדיק שאינו מקנא שום צדיק אחר, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, אלא הקדוש ברוך הוא לבד, ולכן שני מאמרים אלו נדפסו ביחד, כי נאמרו ביחד, אבל צריכין להבין מה רביז"ל מלמד אותנו בדבר זה, ואיזה שייכות יש לסכין של שוחט הגון להכלים של הבית המקדש, ולמה מחמת זה כבר אין לצדיק לקנאות בשום צדיק אחר לא בעולם הזה ולא בעולם הבא.
 
אבל הענין מבואר על פי דברי רביז"ל (שיחות הר"ן סי' מ'), שכל הבריאה הוא ענין גלגל החוזר, שקורין דריידיל (סביבון), והכל חוזר חלילה ונתהפך, מאדם מלאך וממלאך אדם, ומראש רגל ומרגל ראש, וכן שאר כל הדברים שבעולם, כולם חוזרים חלילה ומתגלגלים ומתהפכים מזה לזה ומזה לזה, מעליון לתחתון ומתחתון לעליון, כי באמת בהשרש הכל אחד, כי יש נבדלים דהיינו מלאכים שהם נבדלים לגמרי מן החומר, ויש גלגלים שהם בחינת חומר, אבל חומרם זך מאד, ויש עולם השפל דהיינו זה העולם השפל שהוא חומר גמור, ואף על פי שבודאי כל אחד ואחד מאלו השלשה, הוא נלקח ממקום מיוחד, אף על פי כן בשרש הכל שם כולו חד, ועל כן כל העולם כולו הוא בחינת גלגל החוזר והכל חוזר ונתהפך, שעתה זה הדבר הוא בבחינה עליונה בבחינת ראש, ודבר אחר בבחינה שפלה בבחינת רגל, ואחר כך נתהפך וחוזר ונעשה מבחינת רגל בחינת ראש ומראש רגל, וכן נתהפך מאדם מלאך וממלאך אדם, כמו שמצינו שהשליכו מלאכים מן השמים אל עולם השפל ונכנסו בחומר גמור עד שהיו בעלי תאוות, וכן להיפוך שמצינו שנעשה מאדם מלאך, כי העולם הוא בחינת גלגל החוזר שקורין דריידיל והכל חוזר חלילה, כי באמת בהשרש כולו אחד.
 
וזהו סוד בנין בית המקדש, כי בבית המקדש נתגלה ביותר ענין "עליונים למטה ותחתונים למעלה", כי השם יתברך השרה שכינתו במשכן ובבית המקדש שזה בחינת עליונים למטה, וכן להיפך, כל ציורא דמשכנא הכל היה רשום למעלה, וזה בחינת תחתונים למעלה, שזה בחינת דריידיל, בחינת גלגל החוזר, שהכל חוזר ונתהפך, כי על פי חקירה הוא דבר רחוק מאד שהשם יתברך שהוא מרומם ומנושא למעלה מכל הרוחניות, יהיה מצמצם שכינתו בכלי המשכן, כי הן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך, ואף על פי כן הראה השם יתברך שהוא דוקא להיפך מדעתם, כי באמת השם יתברך השרה שכינתו במשכן, וכן להיפך, הוא דבר רחוק על פי חקירה שהאדם שהוא בריה שפלה יהיה לו כח לעשות רושם למעלה, או בהמה שפלה יהיו מקריבין אותה לקרבן שתעלה לריח ניחוח לנחת רוח לפניו יתברך שאמר ונעשה רצונו, ואיך שייך רצון אצלו יתברך? אבל באמת הראה השם יתברך להיפך מדעתם, כי באמת השם יתברך השרה שכינתו למטה במשכן ובבית המקדש, והבהמה עלתה לריח ניחוח, וזה בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה, בחינת גלגל החוזר בחינת דריידיל, עיין שם כל זה בשיחת רביז"ל.
 
נמצא שיוצא מדברי רביז"ל, שכל הבריאה היא באמת אחד, כי הכל בא ממנו יתברך, והכל חוזר אליו יתברך, ולכן גם בעולם העשייה, שיש בה ארבע מדריגות, דומם צומח חי מדבר, הכל באמת אחד, ומן דומם נעשה צומח, ומן צומח נעשה חי, ומן חי נעשה מדבר, כי כולם מקבלים תיקון ועלייה, על ידי החלק הגבוה ממנה, כי הדומם מוציא ומגדל את הצמחים ועל ידי זה מקבל תיקון ועלייה, אחר כך הצמחים נאכלים על ידי הבעלי חיים, ומקבלים תיקון ועלייה על ידיהם, ואחר כך הבעלי חיים נאכלים על ידי המדברים שהם בני אדם, ומקבלים תיקון ועלייה על ידיהם, נמצא שכולם מקבלים תיקון על ידי האדם שאוכל אכילתו בכשרות על פי דיני התורה, וכשמכוון באכילתו לעבוד את הקדוש ברוך הוא הרי הוא מעלה כל הבריאה אל השם יתברך.
 
והנה דבר זה היה נעשה בקביעות בבית המקדש, כי כל הכלים של הבית המקדש היו כלים גשמיים שבהם העלו דומם צומח חי ומדבר אל עבודת השם יתברך, קרקע המשכן והמזבח, וכן הכלים מזהב כסף ונחושת, וכן המלח של הקרבנות, היו חלקי הדומם שהעלו על ידי עבודת בית המקדש, הלחם והנסכים והשמן והקטורת על השולחן ועל המזבח ועל המנורה, היו חלקי הצומח שהעלו על ידי עבודת בית המקדש, והפרים והכבשים והעזים והעופות, היו חלקי החי שהעלו על ידי עבודת בית המקדש, והכל נעשה על ידי עבודת הכהן שהוא האדם המדבר, שעל ידי שחיטתו וסמיכתו וזריקתו והקרבתו וכו', העלו את חלקי המדבר אל עבודת השם יתברך, נמצא שעל ידי הכלים של הבית המקדש, נתגלה ביותר את סוד "גלגל החוזר" של הבריאה, כי שם בבית המקדש היה תמיד עוסקים בהעלאת גשמיות הבריאה אל עבודת השם יתברך.    

והנה העבודה היחידית שנשאר ביד האדם גם לאחר חורבן בית המקדש היא עבודת השחיטה, שהוא הדבר העיקרי שמכשיר את בעלי חיים לאכילת האדם, כי כך גזרה חכמתו יתברך שאסור לאכול שום בהמה וחיה טהורה אפילו של חולין, בלי שחיטה כהלכה, וצריכין ליזהר בכל חמשה פסולי שחיטה, שהייה דרסה חלודה הגרמה ועיקור, ולבדוק את הסכין כראוי, והשוחט צריך להיות ירא שמים, לדקדק מאד בכל הלכות שחיטיה, ולכוון להעלות נפש המגולגל בתוך הבעל חי (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' ל"ז), נמצא שעיקר כלי שמעלה את שלשה חלקי דומם צומח חי אל חלק המדבר, הוא הסכין של שחיטה, והסכין נחשב כמו כלי חשוב מכלי בית המקדש, כי עושה אותו פעולה של העלאת חלקי הבריאה אל עבודת השם יתברך כמו שאר כלי בית המקדש, ואם כן מובן מאד דברי רביז"ל, למה ראוי להתראות על חליף של שוחט הגון את הכלים של הבית המקדש, איזה פנים יש להם, כי הם ענין אחד ממש, כי כמו כל הכלים של בית המקדש היו מעלים את ד' חלקי הבריאה, דומם צומח חי מדבר אל השם יתברך, כמו כן עושה סכין של שחיטה גם היום, ולכן ראוי להתראות על הסכין של שוחט הגון, העושה מלאכתו בנאמנות ובקדושה כראוי, את כל הכלים של הבית המקדש, כי הם ענין אחד ממש, והבן.
 
והנה על פי זה מובן מאד המוזכר בשולחן ערוך (אורח חיים סי' תקנ"א סעיף ט') שמראש חודש אב ואילך מצניעים הסכין של שחיטה, עיין שם, כי בימים אלו שנחרבה בית המקדש, והופסקו הכלים של הבית המקדש מלעשות פעולתם, גם ראוי לנו לעשות זכר לזה, ולהצניע "הסכין של שחיטה", שהיא בדוגמאת הכלים של בית המקדש, שהרי ראוי להתראות עליה את כל הכלים איזה פנים יש להם, והבן.
 
והנה על פי זה יובן מאד את ההמשך של השיחה בין רביז"ל למוהרנ"ת ז"ל, בענין הצדיק שאינו מקנא שום צדיק אחר לא בעולם הזה ולא בעולם הבא אלא את הקדוש ברוך הוא לבד, ואמר רביז"ל שכן כתיב בתורה (במדבר כ"ה), בקנאו את קנאתי, שזהו הצדיק שאינו מקנא שום צדיק לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, כי מיד שאדם בא על אמתת השגה זאת, שכל הבריאה כולה אחד, ומדומם נעשה צומח, ומצומח נעשה חי, ומחי נעשה מדבר, מאדם מלאך וממלאך אדם וגו', וכל הבריאה היא "דריידיל" וגלגל החוזר, הרי אין שייך מושג של קנאה כלל, כי הלא הכל אחד, והכל חוזר אל השם יתברך, ואין מה לקנאות אלא השם יתברך לבד כביכול, כי מתי שייך קנאה, כשמסתכלים על כל דבר בפני עצמו, ומפרידים בין אחד לשני, אזי דבר זה מקנא בדבר שני, ואדם זה רוצה להיות כאדם זה, כי אינו שמח במה שיש לו, אבל כשיודע שהכל אחד, ולבסוף יחזרו כולם אל שורשם שהוא השם יתברך, אזי נתבטל כל המושג של קנאה לגמרי, ולכן כששמע מוהרנ"ת ז"ל גילוי זאת מפי רביז"ל, שיכולים לראות על הסכין של שחיטה את כלי בית המקדש, שהוא ענין העלאת כל הגשמיות והבהמיות אל עבודת השם יתברך, אזי נתלהב מאד וענה ואמר, שבוודאי אין לרביז"ל לקנאות שום צדיק לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, רק את השם יתברך לבד, כי הרגיש בדברי רביז"ל איך שכל הבריאה הוא רק אור אין סוף ברוך הוא, ואין שייך מושג של קנאה כלל, ועל זה ענה ואמר לו רביז"ל, שכך כתיב בפסוק "בקנאו את קנאתי", זהו הצדיק שאינו מקנא שום צדיק אחר לא בעולם הזה ולא בעולם הבא רק את השם יתברך לבד, כי אל השגה זאת הגיע פנחס הצדיק אז בקנאו על מעשה זמרי, שביטל את עצמו מכל וכל, ולא התפעל כלל מכל התועבות שנעשו אז, ואפילו ממה שרצו שבט שמעון להרגו, רק לבש קנאת ה' צבאות והרג נשיא שבט שבישראל, כדי להראות שתכלית הבריאה רק לקשר הכל אל שורש הבריאה שהוא השם יתברך, ובלי זה אין חיים כלל, ולכן מובא בזוהר (פנחס רט"ו.) שפרחה נשמתו של פנחס אז, ונתלבש בו נשמת אליהו, כי על ידי קנאתו נשלם תכלית הבריאה, ומאדם נעשה מלאך וממלאך נעשה אדם, כי פנחס זה אליהו, הרי מאדם נעשה מלאך, ואליהו זה פנחס, הרי ממלאך נעשה אדם, ואליהו יבא לבשר את הגאולה, ויעלה כל הבריאה אל שורשה ותכליתה, ואז כל הבריות יקנאו רק אותו יתברך לבד, נמצא שכל הדברים קשורים זה בזה, והשם יתברך יזכינו להגיע את הדביקות האמיתי בו יתברך, ולעלות ולהכלל בו יתברך לגמרי מעתה ועד עולם אמן ואמן.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
תגובות
1. 
מדהים! תודה רבה
שלמה (15/07/2012 00:18:12)
2. 
דברים מאלפים, ישר כח עצום
מלכי (15/07/2012 00:18:40)
3. אליהו (15/07/2012 00:19:28)
4. 
שנזכה.
חננאל (15/07/2012 00:19:51)

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

"תוך הנחל" לפרשת משפטים ● בין אדם לחבירו
"תוך הנחל" לפרשת בשלח ● טהרת המחשבה
"תוך הנחל" לפרשת שמיני ● כיסופים
"תוך הנחל" לפרשת ויקרא ● פעולת הצדיק
"תוך הנחל" לפרשת וארא ● תורה שבעל פה
"תוך הנחל" לפרשת ויחי ● הכל לטובה
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |