"תוך הנחל" לפרשת מקץ ● היכל הנגינה

14/12/2014 07:45
"תוך הנחל" לפרשת מקץ ● היכל הנגינה (הגדל)

בליל שבת קודש פרשת מקץ שבת חנוכה ה'תשס"ט, מסר הצדיק מוהרא"ש שליט"א שיחה נפלאה, ע"פ דברי רבי נחמן מברסלב בליקוטי מוהר"ן חלק ב' סי' ס"ג המדבר מכח הנגינה ● מה ניתן לפעול עם ניגון? ● מהו סוד "פרק שירה"? ● זאת ועוד, בשיחה שלפניכם ● תוך הנחל - פרשת מקץ

 

פתח ואמר מוהרא"ש שליט"א, רביז"ל אומר, דע, כי יעקב אבינו, כששלח את בניו-עשרת השבטים ליוסף, שלח עמהם ניגון של ארץ-ישראל, וזה סוד: "קחו מזמרת הארץ בכליכם" וכו' (בראשית מ"ג), בחינת זמר וניגון, ששלח על-ידם ליוסף, וכמו שפירש רש"י: "מזמרת"- 'לשון זמר' וכו', כי דע, כי כל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם, כי כל בהמה ובהמה יש לה עשב מיוחד, שהיא צריכה לאכלו, גם אינו רועה תמיד במקום אחד, ולפי העשבים והמקום שרועה שם, כן יש לו ניגון בחינת פרק שירה, ומשירת העשבים נעשה ניגון של הרועה, וזה סוד מה שכתוב (שם ד): "ותלד עדה את יבל, הוא היה אבי ישב אהל ומקנה ושם אחיו יובל, הוא היה אבי כל תופש כנור ועוגב", כי תיכף כשהיה בעולם רועה מקנה, היה תיכף כלי-זמר כנ"ל, ועל-כן דוד המלך, עליו השלום, שהיה "יודע נגן" (שמואל-א ט"ז), על-כן היה רועה (שם) כנ"ל (גם מצינו באבות העולם כולם, שהיו רועי מקנה, וזה בחינת (ישעיה כ"ד): "מכנף הארץ זמירות שמענו", היינו שזמירות ונגונים יוצאים מכנף הארץ, כי על-ידי העשבים הגדלים בארץ נעשה ניגון כנ"ל, ועל-ידי שהרועה יודע הנגון, על-ידי-זה הוא נותן כח בהעשבים, ואזי יש לבהמות לאכול, וזה בחינת (שיר-השירים ב) "הנצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע", היינו שהנצנים גדלים בארץ על-ידי הזמר והנגון השיך להם כנ"ל, נמצא שעל-ידי הזמר והנגון שהרועה יודע, הוא נותן כח בעשבים, ויש מרעה לבהמות, גם הניגון הוא טובה להרועה בעצמו, כי מחמת שהרועה הוא תמיד בין בהמות, היה אפשר שימשיכו ויורידו את הרועה מבחינת רוח האדם לרוח הבהמיות, עד שירעה הרועה את עצמו, בבחינת (בראשית ל"ז): "וילכו לרעות את צאן אביהם" וכו', ופירש רש"י: 'שהלכו לרעות את עצמן', ועל- ידי הניגון ניצול מזה, כי הניגון הוא התבררות הרוח, שמבררין רוח האדם מן רוח הבהמה, בבחינת (קהלת ג): "מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה, ורוח הבהמה הירדת היא למטה", כי זהו עיקר הניגון, ללקט ולברר הרוח טובה, ועל-כן על-ידי הניגון נצול מרוח הבהמיות, כי נתברר רוח האדם מרוח הבהמה על-ידי הנגון כנ"ל.

ויש חילוקים רבים בנגינה, כי יש ניגון שלם, ויש ניגון שהוא בכמה בבות, ויכולים לחלקו לבבות וענינים: ודע, שהמלך יש לו כל הניגון כלו בשלמות, אבל השרים אין להם רק איזה חלק בניגון, כל אחד לפי מקומו, ועל-כן אמר דניאל לנבוכדנצר (דניאל ד): "אנת הוא אילנא וכו' ומזון לכלא בה", כי נבוכדנצר שהיה מלך ויש לו כל הניגון, על-ידו נמשך כל המזון, כי המזון נמשך על-ידי הנגון כנ"ל ועל-כן יעקב אבינו, אף שלא היה יודע אז שהוא יוסף, רק כפי מה שסיפרו לו השבטים הנהגותיו של יוסף, שלח לו ניגון השיך לשר כמותו, כפי מה ששמע מבניו דרכיו והנהגותיו, כי יעקב רצה לפעול אצלו על-ידי הניגון מה שהיה צריך, על-כן שלח לו אותו הניגון של ארץ-ישראל וזהו שאמר לבניו: "קחו מזמרת הארץ בכליכם", הינו שיקחו בחינת הנגון הנ"ל, שהוא בחינת 'זמרת הארץ' כנ"ל, בכלים שלהם, "והורידו לאיש מנחה, מעט צרי ומעט דבש, נכאת ולט, בטנים ושקדים"- הם בחינת משקולות ומדות הנגון, כי הנגון נעשה מגדולי הארץ כנ"ל, עד כאן לשון רביז"ל.
 
והסביר מוהרא"ש שליט"א, כי הנה רביז"ל מגלה בתורה זו את גודל כח הנגינה, ואיך שיש לה כח להרים ולהגביה מח האדם ולדבקו בהשם יתברך, וכמובא בשיחת רביז"ל (שיחות הר"ן סי' רע"ג), שטוב לאדם להרגיל את עצמו, שיוכל להחיות את עצמו עם איזה ניגון, כי ניגון הוא דבר גדול וגבוה מאד מאד, ויש לו כח גדול לעורר ולהמשיך את לב האדם להשם יתברך, ואפילו מי שאינו יכול לנגן, אף על פי כן בביתו ובינו לבין עצמו, יוכל להחיות את עצמו באיזה ניגון כפי שיוכל לזמר אותו, כי מעלת הנגון אין לשער, עיין שם, כי הניגון נמשך ממקום גבוה מאד, מאתר דנביאין ינקין, היינו ממקום שהנביאים מקבלים נבואה, ועל כן נקרא המנגן "חזן", מלשון חזון ונבואה (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' ג'), כי הנגינה משמח לב האדם, ומרים אותו מרוח נכאה של עצבות, לרוח טובה של שמחה ודביקות, ובפרט כשמנגן גם עם כלי שיר, אזי גם ידו נכנס בתוך השמחה, ועל ידי זה מברר הרוח טובה שבקרבו מן הרוח רעה, וכמו שכתוב (שמואל א' י"ט) וניגן בידו וטוב לך, ויכול לזכות על ידי זה להארה של נבואה, כמו שכתוב (מלכים ב' ג') והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' נ"ד), נמצא שנגינה יש לה כח גדול להמשיך לב האדם אל השם יתברך.
 
והנה רביז"ל מגלה שזהו סוד נגינת הרועה, שלכל רועה יש ניגון שמנגן בשעה שרועה הבהמות בשדה, ועל פי רוב גם מנגן על איזה כלי, כמו חליל וכיוצא בו, כי מחמת שהוא יושב תמיד בין בהמות, היה יכול ליפול למוח של בהמה, ולשכוח את מעלת אדם שלו, ולכן הטביע הקדוש ברוך הוא שהרועה תמיד מנגן איזה שיר וניגון, כדי להרים מוחו ודעתו מעל הבהמות, ויזכור שהוא אדם, שהוא על שם (ישעיה י"ד) אדמה לעליון, שיכול להרים עצמו אל מדריגות עליונות, שזהו סוד (בראשית ד') "ותלד עדה את יבל, הוא היה אבי ישב אהל ומקנה, ושם אחיו יובל, הוא היה אבי כל תופש כנור ועוגב", שתיכף ומיד שהיה בעולם רועה מקנה, היה גם כלי זמר, כי הם תלויים זה בזה, ודייקא על ידי ניגון וכלי שיר יכול אדם לבוא להשגות גבוהות ועליונות.
 
ואומר רביז"ל, שהניגונים נעשים כפי המקום שהרועה יושב שם, כי כל עשב ועשב אומר שירה להקדוש ברוך הוא, ומהלל ומברך לשמו יתברך תמיד, שהוא ענין "פרקי שירה" המובאים בדברי חכמינו הקדושים, וכפי השיר של העשבים שבאותו מקום, כן מקבל הרועה התעוררות לשיר אל הקדוש ברוך הוא, ועל ידי זה מרים עצמו מרוח של בהמה לרוח של אדם, שזהו עיקר תכלית הבריאה, שיכיר אדם את הקדוש ברוך הוא וישיר ויהלל לשמו יתברך תמיד, על כן אשרי מי שזוכה תמיד לשיר ניגון של התעוררות ודביקות אל השם יתברך, כי הניגון בעצמו ירים את מוחו ודעתו, וידבק אותו בהקדוש ברוך הוא בדביקות אמיתי ונצחי, אשרי לו ואשרי חלקו. 

וקישר מוהרא"ש שליט"א את ענין הנ"ל לפרשת השבוע בקשר נורא ונפלא מאד, כי הנה רביז"ל אומר שסוד הנ"ל מרומז בפרשת השבוע, בפסוק (בראשית מ"ג) קחו "מזמרת הארץ" בכליכם וגו', שיעקב אבינו שלח ליוסף זמר וניגון של ארץ ישראל, ולכאורה יפלא, מהו ענין של "ניגון של ארץ ישראל", ומה רצה יעקב אבינו לפעול עם ניגון זה אצל יוסף, ובפרט שעדיין לא ידע שזהו בנו יוסף הצדיק, אבל על פי הנ"ל מובן הענין מאד, כי ניגון של ארץ ישראל הוא ניגון של אמונה, וכמו שכתוב (שיר השירים ד') תבואי תשורי מראש אמונה, כי על ארץ ישראל נאמר (תהלים ל"ז) שכון ארץ ורעה אמונה, ששם מתגלה האמונה ביותר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' ז'), ושם רועים אמונה ממש, שמי שיושב בארץ ישראל לשם שמים, נאכל אל האמונה ונתהפך למהותה (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' קכ"ט), נמצא שמי שיושב בארץ ישראל הוא כמו רועה של אמונה, שיש לו ניגון מיוחד של אמונה, העולה מתוך קדושת הארץ, וניגון זאת שלח יעקב אל יוסף להרים ולהגביה את דעתו, שיתנהג באמונה ובכשרות כלפי בניו, כי כפי שמסרו השבטים אל יעקב אביהם, הבין יעקב שמי ששולט של ארץ מצרים הוא נמצא תמיד בין בהמות, כי רק נשמות ישראל נקראים אדם, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (יבמות ס"א.) אתם נקראים אדם, ואין אומות העולם נקראים אדם, ובפרט מצרים אשר נמשלו לחמורים, וכמו שכתוב (יחזקאל כ"ג) אשר בשר חמורים בשרם וגו', ועל כן המה בוודאי ירודים מאד, ולכן שלח יעקב אל יוסף ניגון של ארץ ישראל, שהוא ניגון של אמונה, כדי להרים ולהגביה את דעתו למוח עליונה של אדם, כדי שיתנהג עמהם באמונה וביושר, ויתהפך לבבו אליהם, וכמו שהיה אחר כך, שקירב אותם מאד, והביא אותם אל תוך ביתו, ונתקרבו הלבבות ביחד, וכמו שכתוב (בראשית מ"ג) וישתו וישכרו עמו.
 
וזהו המשך הפסוק, ויאמר אליהם ישראל אביהם, אם כן אפוא "זאת" עשו, "זאת" מורה על האמונה הקדושה, וכמובא בתיקוני זוהר (תיקון כ"א) על הפסוק (ויקרא ט"ז) ב"זאת" יבא אהרן אל הקודש, וכן (תהלים כ"ז) ב"זאת" אני בוטח, שאמר יעקב אבינו, שהוא רעיא מהימנא קדישא, אל בניו, אם כן שאתם יורדים למצרים אל יוסף, אנחנו צריכין לעורר אותו על אמונה, שזהו העצה היחידי בעת צרה, וכמו שאומרים (בתפילת ראש השנה) "עצתו אמונה", ועל ידי שתמסרו לו ניגון של אמונה, בוודאי יתרצה אליכם, וזהו שפירש"י, איפוא, צריך אני לחזור ולבקש איה פה תקנה ועצה להשיאכם, ואומר אני זאת עשו, עיין שם, היינו שעיקר העצה הוא רק אמונה, קחו מזמרת הארץ בכליכם, היינו שיר וניגון של ארץ ישראל, שהוא שיר של אמונה, "בכליכם" דייקא שהוא ענין כלי שיר, שמועיל ביותר לעורר הלב, והורידו לאיש מנחה, שתדעו איך למסור לו את הניגון, ולרדת אל רוח האדם שיש בקרבו, ולהרים אותו מתוך רוח הבהמה, וכמו שכתוב (קהלת ג') מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה, מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים, שהם משקולות ומדות הניגון שנעשים מגידולי הארץ, כמו שמפרש רביז"ל, כי בכל אלו הדברים גנוזים התעוררות והתחזקות לאמונה, ובוודאי תפעלו ישועה על ידם, והשם יתברך יזכינו להגיע אל שמחה ודביקות אמיתי בו יתברך, עדי נזכה לעלות ולהכלל בו יתברך לגמרי מעתה ועד עולם אמן ואמן.
 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

"תוך הנחל" לפרשת משפטים ● בין אדם לחבירו
"תוך הנחל" לפרשת בשלח ● טהרת המחשבה
"תוך הנחל" לפרשת שמיני ● כיסופים
"תוך הנחל" לפרשת ויקרא ● פעולת הצדיק
"תוך הנחל" לפרשת וארא ● תורה שבעל פה
"תוך הנחל" לפרשת ויחי ● הכל לטובה
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |