"תוך הנחל" לפרשת שמות ● עין טובה

4/01/2015 09:35
"תוך הנחל" לפרשת שמות ● עין טובה (הגדל)

בליל שבת קודש פרשת שמות ה'תשס"ט, מסר הצדיק מוהרא"ש שליט"א שיחה נפלאה, ע"פ דברי רבי נחמן מברסלב בליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' נ"ה המדבר מכריתות הרשעים על ידי הלל לה' ● כיצד אפשר להינצל מעין הרע של הרשעים? ● מדוע לא שלטה עין הרע ביוסף הצדיק? ● מה אמר משה רבינו לדתן ולאבירם? ● זאת ועוד, בשיחה שלפניכם ● תוך הנחל - פרשת שמות

 

פתח ואמר מוהרא"ש שליט"א, רביז"ל אומר (מוהרא"ש חזר בקיצור על כמה נקודות שבתורה זו של רביז"ל), הרשעים ממשיכים בחינת רע עין על שונאיהם, בחינת (ברכות ז:) 'ולא עוד אלא שרואה בשונאיו', והאדם ניצול מרע עין הזה, על ידי לימוד זכות שמלמד על הרשע, כי גם הקדוש ברוך הוא מלמד זכות על הרשע, בשביל להציל את הצדיק מרע עין של הרשע, וזה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (שם) 'ולא עוד אלא שזוכה בדין', שנאמר: "מרום משפטיך מנגדו", וזאת הזכיה שזוכה בדין, שמלמדין עליו זכות, על ידי זה נצול הצדיק מרע עין של הרשע, כי לסלק הדין והמשפט, צריך לזה התגלות היד, בבחינת (דברים ל"ב): "ותאחז במשפט ידי", שלא לשלוט על הרשע, וכשנתגלה יד ה', אזי נעשה צל, שבו נתכסה הצדיק מארס של הרע עין, בבחינת (ישעיה נ"א) "ובצל ידי כסיתיך", כי הרשעים בגלות המר הזה, עיניהם לטושים כראי מוצק, וארס עיניו מביטים למרחוק, בבחינת (תהלים כ"ב): "המה יביטו יראו בי", ועל ידי הצל כהו מאור עיניו ונחשכים, שאין הארס שלהם יכול להזיק.

אבל הצדיקים שמאור עיניהם בזמן הזה קטן, בבחינת (ישעיה מ"ב): "מי עיור כמשולם", ועל ידי הצל נתחזק מאור עיניהם, כדרך חלושי הראות שאינם יכולים לראות היטב כשאור חזק וגדול, וצריכים לצל כדי שיוכלו לראות: וזהו (תהלים ל"ז) צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו, היינו עם רע עין, וה' לא יעזבנו בידו, "בידו" דייקא, היינו בהתגלות יד ה', וזהו שכופלין הפסוק "כל הנשמה" (כמובא בכוונות), כי בכל נשימה ונשימה, צריך להלל את ה' (בראשית רבה פרשה י"ד), ועל ידי עין הרע נכפל הנשימה, כנראה בחוש, כשיש לאדם עין הרע, אזי מגהק ופותח פיו לקבל נשימה כפולה, וכשהנשימה כפולה, גם ההלל צריך לכפול, שצריך להלל ולהודות לה', שהציל אותו מעין הרע הזאת, והוא רואה בהכרת רשעים על ידי כריתות הרע עין, שגרמו לכפילת הנשימה וכו', עיין שם כל זאת בדברי רביז"ל.

והסביר מוהרא"ש שליט"א, כי הנה רשעת הרשעים נמשכת ממדת הרע עין שלהם, שמסתכלים על הרע שבכל דבר, ודנים את הבריות לכף חוב, ועל ידי זה נותנים עין רע בכל מקום שמסתכלים, ויכולים להזיק בעינם, חס ושלום, אבל אדם ניצול מן הרע עין שלהם, על ידי שמסתכל על החיות אלקות שבכל דבר, ומכיר שרק הקדוש ברוך הוא מחיה ומהוה ומקיים כל הבריאה, ועל ידי זה אין הרע עין של הרשע יכול לשלוט בו, כי הוא מכוסה בצל ידו של הקדוש ברוך הוא, וכמו שכתוב (ישעיה נ"א) ובצל ידי כיסיתיך, כי על ידי שמכיר יד השגחתו יתברך בכל דבר, הוא מכוסה בצל ידו של הקדוש ברוך הוא, שמגן עליו מן הרע עין של הרשע, ואינו יכול לשלוט בו כלל, שזאת היתה מדרגת יוסף הצדיק, שעליו נאמר (בראשית מ"ט) בן פורת יוסף בן פורת עלי עין, ואמרו חכמינו הקדושים (ברכות כ.), אל תקרי עלי עין אלא עולי עין, שאין עין הרע שולטת בו ובזרעו, כי יוסף הצדיק הסתכל תמיד על האלקות שבכל דבר, על כן אין שום עין הרע יכול לשלוט בו, וכן הוא אצל כל אדם, כפי שמכוון את ראות עיניו להסתכל רק על הקדוש ברוך הוא, כן ניצול מרע עין של הרשע, ואינו יכול לשלוט בו כלל.

וזה המבואר בסוף דברי רביז"ל, בענין כפילת הפסוק "כל הנשמה תהלל י"ה הללויה" בפסוקי דזמרה, שכופלים אותו לתת הודאה כפולה להשם יתברך שהציל אותו מהרע עין של הרשע, כי הרשע רצה להטיל עין הרע בנשימתו של הצדיק, שלא יוכל להודות ולהלל לה', אבל כשאדם זוכה להינצל ממנו, צריך להודות לה' בנשימה כפולה, שלא די שניצל מרע עין של הרשעים, אלא גם רואה בהם מה שהם רצו לראות בו, ולכן אשרי מי שמכוון ראות עיניו להסתכל תמיד אל השם יתברך, ומתחבא תמיד תחת צל ידו יתברך, כי אז יהיה ניצול מרשעת הרשעים ויזכה להודות ולהלל לשמו יתברך תמיד, אשרי לו ואשרי חלקו.
 
וקישר מוהרא"ש שליט"א את ענין הנ"ל לפרשת השבוע בקשר נורא ונפלא מאד, כי הנה מצינו בפרשת השבוע את הריגת המצרי על ידי משה רבינו, וכמו שכתוב (שמות ב') ויך את המצרי ויטמנהו בחול, ומבואר בכתבי האריז"ל (פרי עץ חיים שער הזמירות פרק ה'), בכוונת פסוק כ'ל ה'נשמה ת'הלל וגו', שמן ראשי תיבות פסוק זה יוצא השם כה"ת, ובזה השם הרג משה את המצרי, וכמו שכתוב (שמות ב') ויאמר לרשע למה "תכה" רעיך, תכ"ה אותיות כה"ת, עיין שם, ויש להבין, מהו הקשר של פסוק כל הנשמה תהלל י"ה לענין כריתות הרשעים, אבל על פי דברי רביז"ל הנ"ל מובן הענין מאד, כי פסוק זה הוא הודאה כפולה אל השם יתברך, על שזוכה  לינצל מן הרע עין של הרשעים, וגם זוכה לראות במפלתן, וזה תלוי בזה, כי ככל שאדם מהלל ומודה לשמו יתברך, ומכיר שהכל תלוי רק בידו יתברך לבד, כן זוכה להינצל מן הרשע ולראות במפלתו.

ולכן משה רבינו אמר את הפסוק הזה אל דתן ואבירם, שעליהם נאמר (שם) והנה שני אנשים עברים נצים, כי כבר בגלות מצרים היה להם רע עין אחד על השני, וכן כלפי משה רבינו, עליו השלום הסתכלו בעין רע, שהרי משה הציל דתן מיד המצרי, והרג אותו בשם תכ"ה הנ"ל, וכמו שכתוב הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי, ופירש"י מכאן אנו לומדים שהרגו בשם המפורש, ובמקום להחזיק טובה למשה רבינו שהציל אותו מן המצרי, העיז פניו עם אבירם אחיו והלכו למסור אותו אל פרעה, וכל זה ממדת הרע עין שלהם, שהסתכלו על הרע שבכל דבר, וכמו שאמרו אחר כך (שמות ה') ירא ה' עליכם וישפוט אשר הבאשתם את ריחינו "בעיני" פרעה "ובעיני" עבדיו לתת חרב בידם להרגינו, וגם אמרו למשה רבינו במחלוקת קרח (במדבר  ט"ז) "העיני" האנשים ההם תנקר לא נעלה, כי עיקר הפגם שלהם היה במדת הרע עין, להסתכל על הרע שבכל דבר, ולכן כתיב, ויאמר לרשע למה "תכה" רעיך, ורימז לו, שאצלו התהפך השם הקדוש כה"ת היוצא מראשי תיבות - כ'ל ה'נשמה ת'הלל, שהיא מדת הטוב עין, אל רע עין, ועל כן מוכן להכות את חבירו ולהגביה עליו יד, ולמדו מזה חכמינו הקדושים (מובא בפירש"י פסוק י"ג) כל המגביה ידו על חבירו, אף על פי שלא הכהו, נקרא רשע, כי המרים ידו על חבירו, מגלה מדת הרע עין שלו, ולכן אפילו לא הכהו, נקרא רשע, ההיפך ממדת טוב עין, שמתחבא תחת צל ידו יתברך, וממשיך על עצמו יד ה', וכמו שכתוב (ישעיה נ"א) ו"בצל ידי" כסיתיך, ולכן מובא בספרים (עי' קהלת יעקב ערך תכ"ה) שהשם כה"ת הוא בחינת "צל" שדי, כי האותיות כה"ת הן האותיות הבאות אחרי שם שד"י, והן מכסות על האדם מן הרשע, והן גם ראשי תיבות ת'חת כ'נפי ה'שכינה, עיין שם.

ולכן מובן מאד למה שם זה יוצא מפסוק כ'ל ה'נשמה ת'הלל י"ה, כי כפי שאדם מהלל ומודה לשמו יתברך, ומסתיר עצמו תחת צל ידו יתברך, שהוא צל שד"י, כן ניצול משונאיו ורואה במפלתם, והשם יתברך יזכינו לכוון ראות עינינו תמיד רק אל השם יתברך, ועל ידי זה נהיה נשמרים מכל רע ברוחניות ובגשמיות, ונזכה לקבל פני משיח צדקינו במהרה בימינו אמן ואמן.
 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

"תוך הנחל" לפרשת משפטים ● בין אדם לחבירו
"תוך הנחל" לפרשת בשלח ● טהרת המחשבה
"תוך הנחל" לפרשת שמיני ● כיסופים
"תוך הנחל" לפרשת ויקרא ● פעולת הצדיק
"תוך הנחל" לפרשת וארא ● תורה שבעל פה
"תוך הנחל" לפרשת ויחי ● הכל לטובה
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |