"תוך הנחל" לפרשת משפטים ● בין אדם לחבירו

19/02/2017 07:15
"תוך הנחל" לפרשת משפטים ● בין אדם לחבירו (הגדל)

בליל שבת קודש פרשת משפטים ה'תש"ע, מסר הגה"צ מוהרא"ש זצוק"ל שיחה נפלאה, על פי הפסוק (שמות כ"א) "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" ● מהו תפקידו של דיין אמת? ● כיצד רמוז סוד הגלגול בפרשתינו? ● מהו עונשו של גזלן? ● תוך הנחל - פרשת משפטים

 

פתח ואמר מוהרא"ש שליט"א, פרשת משפטים היא עיקר גדול בחיי האדם, כי הפרשה מלמדת אותנו את כל הדינים והמשפטים בין אדם לחבירו, שהם עיקריים גדולים בתורה, והוא אחד מן שלשה עמודים שהעולם עומד עליהם, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (אבות פרק א'), על שלשה דברים העולם עומד, על הדין ועל האמת ועל השלום, שנאמר (זכריה ח) אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם, וכבר בפסוק ראשון של הפרשה מרומזת התנהגותו הרצויה של דיין אמת שעוסק בדיני ממונות, שצריך לעשות שלום בין איש לבין רעהו, ולהעמיד המשפט על תלו, וכמובא בבעל הטורים (פסוק א'), ואלה - נוטריקון ו'חייב א'דם ל'חקור ה'דין, המשפטים - נוטריקון ה'דיין מ'צווה ש'יעשה פ'שרה ט'רם י'עשה מ'שפט, אשר - נוטריקון א'ם ש'ניהם ר'וצים, תשים - נוטריקון ת'שמע ש'ניהם י'חד מ'דברים, לפניהם - נוטריקון ל'א פ'ני נ'דיב י'הדר, ה'תנכר מ'הם, עיין שם, כי אלו הדברים הם יסודות עיקריים בדינים ומשפטים שבין אדם לחבירו, כי הדיין מחוייב לחקור הדין היטב, ולהיות מתון בדין לא לעוות אותו, חס ושלום, והמצוה הכי גדולה היא לעשות פשרה, שיסכימו שני הצדדים מרצונם הטוב להתפשר ביניהם, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (סנהדרין ו:), איזהו משפט שיש בו צדקה הוי אומר זה ביצוע, היינו פשרה, אבל הדיין צריך לשמור מאד לשמוע את שני הצדדים כאחד, ולא לשמוע בעל דין אחד בלא חבירו, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (סנהדרין ז:) על הפסוק (דברים א') שמוע בין אחיכם ושפטתם, אזהרה לבית דין שלא ישמע דברי בעל דין קודם שיבא בעל דין חבירו, כי זה עון חמור מאד הגורם עיוות הדין, וכמו ששכיח מאד בעוונותינו הרבים, שדיינים שומעים צד אחד מן התובעים, ונדמה להם שפסק דין הוא פשוט, ואינם רוצים אפילו לשמוע הצד השני, וזה עוון פלילי, רחמנא ליצלן, ועל אלה וכיוצא בהם אמרו חכמינו הקדושים (שבת קל"ט.) אם ראית דור שצרות רבות באות עליו, צא ובדוק בדייני ישראל שכל פורענות שבאה לעולם לא באה אלא בשביל דייני ישראל, כי זה היסוד הראשון בדין ומשפט אמת, לשמוע שני הצדדים כאחד, ולא לישא פנים לא לעשיר לא לעני, רק לשמוע שני הצדדים בהשוואה אחת, וכדברי הבעל הטורים הנ"ל, תשים - נוטריקון ת'שמע ש'ניהם י'חד מ'דברים, לפניהם - נוטריקון ל'א פ'ני נ'דיב י'הדר, ה'תנכר מ'הם, ולכן אשרי הזוכה להיות נזהר בדינים ומשפטים כראוי, כי בזה מעמיד העולם על תלו.
 
והנה בזוהר הקדוש (ריש פרשת משפטים) איתא, פתח רבי שמעון ואמר, ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, תרגום, ואלין דיניא דתסדר קדמיהון, אלין אינון סדורין דגלגולא, דינין דנשמתין דאתדנו כל חד וחד לקבל עונשיה, עיין שם, כי בפרשה זאת מרומזים כל עניני ורזי הגלגול, מאיפוא בא שזה מזיק את זה, וזה תובע את זה, זה נמכר לעבד, וזו נמכרה לאמה וכו', כי כל ענינים אלו קשורים ברזי גלגולי נפשות, שהקדוש ברוך הוא מסבב עם כל אחד כפי מה שחטא ופגם בגלגול הקודם, שיבוא לתיקונו, ויש המון סיפורים מגדולי הצדיקים מהאריז"ל ומהבעל שם טוב הקדוש זי"ע ומעוד צדיקים, שעסקו בתיקוני נשמות שבאו בגלגול, כי הוא חסד גדול לתקן את הנפש המגולגלת, וכמו שפעם אמר רביז"ל, שעונש הגלגול, הוא העונש הכי קשה, כי מי יודע לתוך מה יתגלגל, כי יש גלגולים בבהמות, בחיות, בפירות ובעשבים, ויש גלגולים באבנים ובמים, רחמנא ליצלן, ואפילו אם יתגלגל באדם, מי יודע אם יקבל תיקון על ידו או אם יקלקל יותר, רחמנא ליצלן, ורבי חיים וויטאל ז"ל העיד, שבשעה שהאריז"ל הלך לקבל שבת בשדה, היו עומדות על האילנות אלפי נשמות שהמתינו לתיקונן, ופעם הלך הבעל שם טוב הקדוש זי"ע לתוך היער להתבודד כדרכו, והלך כמה שעות בתוך היער בדביקות גדולה, עד שתעה בתוך היער ולא ידע איך לצאת, והבין הבעל שם טוב הקדוש זי"ע שהכל בהשגחה פרטית מאת השם יתברך, ובוודאי יש לו מה לתקן בתוך היער, ופתאום הגיע ליד נחל קטן  עם מים, ובתוכו היתה צפרדע גדולה שאין רואים ביישוב צפרדע גדולה כזו, והצפרדע קרקרה וצעקה מאד לפני הבעל שם טוב זי"ע בקולות משונים, והבין הבעל שם טוב זי"ע מתוך צעקותיה שמחכה על תיקון, ושאל אותה הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, מה קלקלת ואיך הגעת לכאן? וענתה לו הצפרדע שהיתה בעולם לפני שמונה מאות שנה, והיתה נשמת תלמיד חכם גדול, אבל זלזל מאד במצות נטילת ידים עד שעשה ליצנות ממנה רחמנא ליצלן, והיה חוטא ומחטיא את הרבים, כי היה דורש ברבים נגד מצות נטילת ידים רחמנא ליצלן, ועונשו היה שיתגלגל בצפרדע היושבת  על יד המים, במקום שאין בני אדם מגיעים לשם, ושאל אותה הבעל שם טוב זי"ע, הלא היה האריז"ל בעולם לפני כמה מאות שנה, ולמה לא הלכת אליו לתיקון, וענתה לו, מחמת שהיה חוטא ומחטיא את הרבים, נגזר עליו שישב במקום נדח ומרוחק מבני אדם, ולא היה יכול להגיע להאריז"ל לתיקון, אבל עכשיו שהגיע לכאן הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, אנא ירחם עליו ויעסוק בתיקונו, ולקח הבעל שם טוב הקודש זי"ע ספל של מים מן הנהר, ועשה עליו ברכת שהכל בכוונה גדולה ושתה מן המים, ואחר כך רחץ ידיו על הצפרדע, ופתאום מתה הצפרדע, ויצאה ממנה הנפש המגולגלת וקיבלה תיקונה.
 
והנה עיקר עונש הגילגול בא על מי שפגם בעבירות שבין אדם לחבירו, כי בעוונות שבין אדם למקום מועילה תשובה, וגם יסורים ויום המיתה מכפר, אבל בעוונות שבין אדם לחבירו אין מועילה תשובה עד שירצה את חבירו, ואם לא רִצָה את חבירו, צריך להתגלגל עוד הפעם לתקן מה שחטא כנגדו, רחמנא ליצלן, ולכן דייקא בפרשת משפטים, שכל עיקרה בנויה ומיוסדת על המשפטים והדינים שבין אדם לחבירו, שם מבואר בזוהר הקדוש כל עניני ורזי הגלגול, כי במצוות האלה צריכים להזהר ביותר לתקן אותן בחיים חיותו, כדי שלא יצטרך להתגלגל מחמתן חס ושלום.
 
וסיפר מוהרא"ש שליט"א, שפעם ביקש הרב הקדוש המגיד ממעזריטש זי"ע מרבו הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, שיסביר לו פשט בדברי הזוהר הנ"ל "אילן אינון סידורין דגלגולא", מהו ענין סודות הגלגול, ואמר לו רבו הקדוש, שיסע לאיזה יער שיש שם אילן ומעיין תחתיו, ויחביא עצמו על ההר ממול האילן, ויחכה מאחורי איזה אבן, ויראה מה שנעשה, אבל לא יקום ממקומו ולא יגיד שום דבר עד שיעבור היום, ואז יחזור לכאן, ואז יסביר לו את כל מה שראה, וכן עשה המגיד הקדוש זי"ע, שנסע תיכף ומיד ליער הנ"ל, ומצא את האילן והמעין, והחביא עצמו מאחורי איזו אבן גדולה על ההר ממול המקום ההוא, שמשם יכולים לראות כל הנעשה שם, ופתאום ראה איך שהגיע שר גדול על סוס מזוין, והיה עייף ויגע, וישב תחת האילן, ואכל, שתה והפיג את חום גופו במי המעיין הצוננים, ונסע לדרכו, אבל בפזיזותו שכח שם ארנק מלא מעות, אחר קצת זמן הגיע לשם עוד איש אחר, וגם הוא הניח עצמו לפוש שם, ופתאום רואה שמונח שם ארנק מלא מעות, ושמח מאד ולקחם לעצמו והלך לדרכו, אחר קצת זמן בא לשם איש עני ונכה רוח, והיה גם כן עייף ויגע, וישב תחת אותו אילן ואכל לחמו היבש ושתה מן המעיין, והניח עצמו לישון קצת, ולפתע בא בחזרה אותו שר ששכח את הארנק והעיר את העני משנתו ושאל אותו, איה הארנק שלי? והעני לא ידע מה הוא מדבר, ואמר שלא ראה שום ארנק ושום מעות, והתחיל הלה להכותו מכות רצח, עד זוב דם, וצעק שיחזיר לו המעות, אבל העני אומר שאינו יודע כלום, עד שראה השר שאין לו מה לעשות עמו, ועזב אותו מתבוסס בדמו, וכל זה ראה המגיד הקדוש זי"ע ממושבו מאחורי האבן, אבל לא היה רשאי לומר שום דבר כפקודת רבו, ובינתיים הגיעה השעה שאמר לו רבו לחזור אליו, וחזר אל הבעל שם טוב זי"ע, וסיפר לו כל מה שראה, ואמר לו הבעל שם טוב זי"ע, כל מה שראית הוא "סוד הגלגול", ובזה תבין פירוש הזוהר "אילן אינון סידורין דגלגולא", הנה איש הראשון שהוא השר שרכב על הסוס, היה חייב בגלגול ראשון לאיש השני, סך כסף מסויים, שהוא בדיוק הסך שהיה בתוך הארנק שאבד, אבל לא רצה לשלם לו, ובאו לדין תורה לפני רב ודיין, שהוא האיש השלישי, ונתן לו הראשון שוחד, ולא עיין הרב היטב בדינו, ופסק לטובת הראשון, וממילא לא שילם לשני את המעות, ולכן עתה בגלגול זה שילם הראשון לשני את חובו על ידי שאבד את הארנק שלו, והשני שהיה בעל חובו מצא אותו, והרב והדיין שקיבל השוחד, ולא פסק כהוגן, עכשיו קיבל עונשו שנעשה עני, וקיבל מכות רצח מהאיש הראשון שנתן לו השוחד, נמצא שהכל ביושר ובחשבון צדק, וזהו ביאור דברי הזוהר "דין רזא וסידורין דגלגולא", כי הקדוש ברוך הוא מסבב סיבות שסוף כל סוף יתוקן הכל על ידי סודי ורזי הגלגל.
 
וסיים מוהרא"ש שליט"א, שעל כן לא כדאי לצער בן אדם בזה העולם, ולא לקחת ממנו ממון, כי אם מצערים בן אדם, או לוקחים ממנו ממון, ואין מבקשים ממנו מחילה, יש עונשים קשים ומרים בעניני הגלגול, וסוף כל סוף הקדוש ברוך הוא יגבה את שלו, והקדוש ברוך הוא יזכנו להיות נשמרים מכל רע תמיד, ונזכה לחזור בתשובה שלמה לפניו יתברך, ולעלות ולהכלל בו יתברך לגמרי, מעתה ועד עולם אמן ואמן.

הדפסהוסף תגובה

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

"תוך הנחל" לפרשת ויגש ● ימי הנעורים
"תוך הנחל" לפרשת מקץ ● היכל הנגינה
"תוך הנחל" לפרשת וישב ● בנין היכל הקודש
"תוך הנחל" לפרשת בשלח ● טהרת המחשבה
"תוך הנחל" לפרשת יתרו ● בשבילי נברא העולם
"תוך הנחל" לפרשת שמיני ● כיסופים
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | קבלה מעשית | הלכה  | פאה או מטפחת | ברכת הצלחה | פרנסה  | פתרון חלומות |  ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל   | הרב ליאור עזרן |  שבע ברכות  | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  | אוצר הפנינים | סוכות  | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים  | טו בשבט  | חנוכה