תרומות
בקשות ברכות ופדיון נפש

עגלת קניות

עגלת הקניות שלך ריקה.

כניסה לחברים רשומים

 

פאה נכרית המיוצרת בהודו / פאה נוכרית מסוג 'קאסטם'

23/10/2011 20:15
פאה נכרית המיוצרת בהודו / פאה נוכרית מסוג 'קאסטם' (הגדל)


שאלה:

ראיתי באתר שלכם שיש הרבה פוסקים ספרדיים שמתירים פאה. ברצוני לקנות פאה, אך המחיר הגבוה לא מאפשר לי לקנות פאת "קאסטם" אמיתית, אלא רק פאה זולה, שיש בה חשש שהיא מתוצרת הודו. האם לכל הדעות פאה מתוצרת הודו אסורה? ומה דעת ההלכה על פאת קאסטם באופן כללי? ראיתי "פשקוויל" שזה איסור גמור, ואני לא מבינה, רק מהודו אסור, או כל קאסטם אסור?

בברכה, רבקה בן צור.

תשובת הרב שליט"א:

גם לשיטת המחמירים בנושא, פאת קאסטם עדיפה ממטפחת נפוצה

הראשון שדן בנושא זה, לפני עשרות שנים, היה ראב"ד העדה החרדית, הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, וכתב להחמיר ולא ללבוש פאות משיער הודי, אלא רק פאות קאסטם משיער אירופאי (ראי תשובתו המצורפת בקובץ למטה). ואמנם גם בפאות אלה קיים חשש של עירוב שיער הודי, ועל זה כתב שראוי להימנע, ומכל מקום עדיף ללבוש פאת קאסטם משיער אירופאי מאשר ללבוש מטפחת רפויה שעל ידה מתגלה השיער הטבעי.

וכך כתב בשו"ת דת והלכה סימן א' (מחמת שספר זה נחשב נדיר כיום - נוספה כאן תשובתו המלאה, בקובץ מצורף למטה):

"ועכשיו לאחר שביארנו דשערות הודו אסורין מדינא, נבוא לבאר הדין בשערות מסוג אירופאי, ואלו מצויים מאוד בשוק היום והם יקרים, ורבים קונים סוג פאה כזאת דוקא מפני שהשיער דק ומטיב מעולה, ובמיוחד כלה קונה סוג כי האי שעולה ביוקר ופורסם כסוג הכי מעולה [קאסטם]. וכבר הבאנו לעיל מפי מומחים שראוי לחוש שאין שערות אלו על טהרת מוצא אירופאי כלל, רק מפורסם כסוג אירופאי וכאילו כולו מאיטליה או צרפת וכדו' מפני שהטיב מובחר, אבל בעצם אולי לפעמים מעובד בעירוב דהודו, ולא ניכר התערובת כלל... אמנם אף שלענ"ד ראוי להימנע מפאות כאלו [מפני חשש ע"ז], מכל מקום עדיף פאה כי האי ממטפחת רפויה שמתגלין בה מקצת שערות, שבזה אסור מעיקר הדין".

דעת הגר"ש וואזנר, שאין שום חשש ע"ז בפאות מהודו

למרות שנדון זה הוא עתיק יומין, קמו מספר אנשים בשנת תשס"ד ועוררו שוב את הבעיה. כאשר הובאו הדברים אל הגרי"ש אלישיב, הוא פסק לאסור שיער הודי (והקים את ההכשר המפורסם של הגר"מ גרוס, המפקח על מקור השיער), ואולם רוב פוסקי ההלכה חלקו עליו, ובכללם היה הגר"ש וואזנר, שדעתו היתה להתיר פאה העשויה משיער הודי. ואת דבריו הביא בנו, הגאון רבי בן ציון יעקב הלוי וואזנר שליט"א, אב"ד דבד"ץ ובית הוראה שבט הלוי במונסי (ראה קובץ "אור ישראל" ל"ו):

"אחרי שנתגלה שחלק מהפאות העשויים משיער טבעי, מקורם בארץ הודו מאיזור הנקרא "טירופטי", ושם גוזזים השיער בבית ע"ז, ואח"כ נמכר לתעשיית הפאות, יש לדון האם יש בפאות אלו משום איסור ע"ז או תקרובת, ודבר זה נשאל לחכמים ולזקנים, ובראשם לא"א מו"ר הגאון שליט"א. והנה כאשר נשאתי ונתתי עמו, ראיתי דעתו נוטה שאמנם מדינא שפיר יש למצוא צדדים להקל, וכאשר גילה דעתו ג"כ בכתובים..."

גם בפאות הודו, הרוב אינו ממקום העבודה זרה

"עתה הראוני דו"ח נוסף, שהודו עצמה מייצאת ס"ה 4500 טון שיער לשנה, ועיקרו ורובו בא משאר עיירות שברחבי המדינה, ממקומות שאין להן שום קשר ושייכות לע"ז, אלא ממרבית הציבור שהוא עני ביותר, המקבצים במשך כל ימות השנה כל שיער הנושר מראשיהן, בכדי למכרו עבור פת לחם, והחלק הבא מטירופטי שהוא מקום הע"ז, אינו אלא 500 טון, שהוא מיעוט ברור מכלל השערות היוצא ממדינה זו, ומעתה לאור כל האמור, אפי' פאה הבאה ודאי מהודו, משורת הדין יש להתירה מטעם כל דפריש, וכ"ש שאר פאות שלא נודע מקורן, דאין לך כל דפריש גדול מזה, אחרי שיש כאן רוב כפול, רוב שיער, ורוב מדינות, מלבד כל הספיקות ושאר צירופים הנ"ל, וזה פשוט..."

ומסיק: "ולהלכה, לאור מה שנתפרסם בחוצות מכתבי א"א מו"ר עט"ר ונשיאנו הגאון הגדול פוסק הדור הגר"ש הלוי וואזנר שליט"א, ומה שזכיתי לדבר עמו בנד"ד כמה פעמים פה אל פה, ואחר שנתלבנו הדברים בעיון רב גם בבית מדרשינו בין ת"ח וחברים מקשיבים וברוב עם, הרינו מפרסמים לבקשת רבים קיצור הפסק. א. פאה שמקורה ודאי מטירופטי ושאר מקומות ע"ז אין להשתמש בה ולכן יש להשתדל בכל עוז להחליפה, אולם בשעת הדחק, או מי שאין היכולת בידה, מותרת ללובשה זמנית. ב. פאות מכל שאר עיירות ומדינות מותרות. ג. ספק מקום מוצאם, מותרות. ד. פאות בלונד מותרות, בתנאי שאין שיער ע"ז ניכר בהן, ואינו הרוב. ה. ספק מהיכן התערובת, מותרת".

"יש מקום לסמוך להקל לכתחילה"!

כדבריו כתב גם הגאון רבי חיים יוסף דוד ווייס שליט"א, דיין ומורה צדק סאטמר אנטוורפן (הובא בקובץ אור ישראל ל"ו):

"באם יש איסור תקרובת עבודה זרה בפאה נכרית, עשויה משערות הבאים מארץ הודו, הנה כבר ביארתי ההיתר בשערות אלו בדרך ארוכה בכמה מתשובותי, ועתה אבא בקצרה... יש מקום לסמוך להקל לכתחלה, ועכ"פ בנדון דידן שנתברר לי על ידי שליח מיוחד (איש נאמן ודייקן נפלא שמכיר את אנשי הודו ואת שיחם) מקום ואופן תגלחתם, וכל זה מראה שאין עבודה בעצם הגזיזה וכנ"ל, לא ראיתי מקום להחמיר בזה כלל, (והגאון הגדול מהר"ש וואזנר שליט"א בעל שבט הלוי הסכים עמי דמעיקר הדין יש צדדים להקל שאין השערות בכלל תקרובת, אלא מחמת פגם עבודה זרה לכתחלה אין לקנות. ומה שקנה כבר ישתדל להחליפן)".

"כשרות וצדקניות לא יכשלו בשום איסור"

והגאון רבי יצחק רייטפארט שליט"א, ראש הכולל דכולל מצוינים בבורו פארק, בפסק דין שפורסם בערב חג השבועות תשס"ד, היקל יותר מכולם:

"לסיכום: לדעת הרמ"א והש"ך והתבואות שור, תקרובת עכו"ם בזמן הזה מותר בהנאה. ואפילו להב"י, הרי א. אין זה תקרובת עכו"ם אלא דורון, וכנ"ל. ב. לא שייך תקרובת עכו"ם בשערות, כנ"ל. ג. גזיזת שערות אין זה כעין פנים, כזביחה. ד. גזיזת השערות אינה לפני הע"ז. ה. אין עבודתה של הע"ז בכך. ו. יותר משלושה ספיקות אין צריך בירור. ז. כל דפריש מרובא פריש. ח. זה מחשב וזה עובד לא אמרינן. ט. ובפרט דלפי כל אנשי המדע אין עבודתה של אלילם בכך.

אשר על כן אני אומר שמצד הלכה לענ"ד אין בפאות המגיעות מהודו שום חשש הנאה מתקרובת עכו"ם ח"ו, ובפרט לשיטת הרמ"א והש"ך והתבו"ש שתקרובת עכו"ם בזמן הזה מותר בהנאה, והנח להן לישראל אם אין נביאים הם בני נביאים הם (פסחים סו.), וכשרות וצדקניות הן ולא יכשלו בשום איסור, ומותר ללובשם לכתחילה".

על כן נראה, שאין לחוש שלא לקנות פאה מהודו, כי רוב הפוסקים התירו בשופי את הפאות מהודו, ובראשם הגר"ש וואזנר, שכתב שאין כלל איסור בפאה שספק מהיכן באה, וכל הפאות היום הם בחזקת ספק, כי גם הפאות הבאות בוודאי מהודו, עדיין יש ספק גדול אם באו ממקום הע"ז או משאר מקומות בהודו.

ואף הרוצה לחשוש בחשש רחוק זה, יכול לסמוך בשופי על ההכשר לפאות שאחראי עליו אחד מגדולי הפוסקים, הלא הוא מרן הגר"מ גרוס שליט"א, שהקים את ההכשר ע"פ ציווי הגרי"ש אלישיב שליט"א, והכשר זה מוודא שכל הפאות הנמכרות יהיו רק משיער טבעי אירופאי ולא שיער הבא ממקום ע"ז. ולכתחילה עדיף לקנות את פאות הקאסטם האירופאיות, שאין בהם כלל חשש ע"ז.

פאה = תכשיט משיער טבעי

ועתה נבוא לבאר מהי פאת "קאסטם", והאם יש איסור בפאה זו, לשיטת עשרות הפוסקים המתירים פאה (מבלי להיכנס כלל למחלוקת, האם מותר או אסור פאה, כי לא לנו להכריע בין גדולי עולם).

במשנה בשבת (דף סד.) כתוב: "יוצאה אשה בחוטי שיער, בין משלה ובין משל חברתה". ומכאן הביא הגר"א ראיה לדברי הרמ"א שהתיר פאה נכרית. וכן המג"א. וביאר מחצית השקל את דבריו: "ועיקר ראייתו מסיפא, דילדה לא תצא בשיער של זקנה", כלומר שהזקנה התקשטה בשערה הנאה של הילדה, ויצאה עמו לשוק (שבזה מדובר במשנה). ובגמ' שם: "בשלמא זקנה בשל ילדה, שבח הוא לה". ועוד שם, "כדי שלא תתגנה על בעלה". וברש"י שם: "כדי שלא תתגנה התירו לה קצת קישוטים הנאים". ובתשובות הגאונים שם: "פאה נכרית. שיער שמביאין מבחוץ ומקלעין אותו יפה יפה, ומניחין אותו בראשי כלות כל ימי חופתן". ובתוס' רי"ד שם: "וגם בפאה נכרית שהיא תכשיט". ובפני יהושע שם: "דשבח הוא לה, ומקישוטים הנאים שבאשה הוי". וברש"י בסנהדרין (דף קיב.): "פאה נכרית. גדיל של שערות דעלמא שעושין לנוי". והרמב"ם בפירוש המשניות כתב: "פאה נכרית. כמו מגבעת, ידבקו בו שיער נאה, והרבה... כדי שתתקשט בשיער". הרי לך שכתב "שיער נאה" ולא נראה כקש, והדגיש שהאשה מתקשטת בו. והשלטי הגבורים כתב: "אותן הצדקניות דקאמר התם היו מתקשטות בפאות ההם".

שיער של עצמה = קאסטם

ועוד כתב הש"ג, "לא שנא שערות דידה לא שנא שערות חברתה". וכן הרמ"א העתיק דבריו אלה והוסיף: "אע"ג דעבדה לקישוט". ושיער חברתה הרי הוא שיער טבעי, ויכול להיות יותר יפה משיער האשה עצמה. וכן העתיק הפרישה, "לא שנא אם עשויה משערותיה, או משיער חברתה". וכן כתב הבאר היטב שם, "והוא הדין אם חתכה שיער של עצמה וחיברה אח"כ בראשה". והפמ"ג כתב, "עיין מגן אברהם, דפאה נכרית אפי' משערותיה התלושים אין הרהור". וכן העתיק אליה רבה את דברי הש"ג, "מותר לאשה נשואה לגלות פאה נכרית שלה, אפי' עשויה משערותיה". וכן כתב עטרת זקנים שם על דברי הרמ"א, "דוקא שערות הדבוקים לבשרה ממש, אבל בנחתכו אין בהם משום שיער באשה ערוה וגם לא משום פריעת ראש". וכן כתב המשנה ברורה, שהביא את פמ"ג וכתב "ומשמע מיניה שם דאפילו שיער של עצמה שנחתך ואח"כ חיברה לראשה ג"כ יש להקל". וכן העתיק כף החיים, "והוא הדין אם חתכה שיער של עצמה וחיברה אח"כ בראשה".

 קאסטם = שיער אירופאי משובח

את ביאור המושג "קאסטם" ניתן לראות בספר "פסקי דין ירושלים", כרך י' עמ' רצ"א, פסק דין מבית דינו של הגרא"ד לוין שליט"א:

"בשיחה עם יצרן הפאה המדוברת, הובהרו כמה דברים בכלל ובפרט.

א. על אף שמשמעות המילה "קאסטם" בלע"ז ובעולם היא "הזמנה מיוחדת", כלומר שמודדים הראש בדיוק והפאה תפורה ביד וכו', מכל מקום כאן בארץ ישראל התגלגל המושג "קאסטם" לפאה יוקרתית, הגם שמיוצרת בבית חרושת וקונים אותה "מהקופסה".

ב. החילוק בין "קאסטם" ל"רמי קאסטם" הוא, שבקאסטם השיער הוא שיער משובח ממוצא אירופאי (תוצאה מהרגלי תזונה בריאים), ואיננו עובר תהליך הלבנה וצביעה (לצבע הדרוש), ולכן קשה יותר למצוא 8 או 9 "קוקאים" (המדה הנדרשת ליצור פאה), ומחירה גבוה. אולם אפי' בקאסטם רק חלק קטן מהשערות נקשרות בעבודת יד, ורובה היא עבודת מכונה. לעומת זאת, ב"רמי קאסטם" השערות פחות משובחות ממוצא טורקיה, הודו, סין, וכו', ולפעמים גם ממוצא אירופאי, ושיער זה עובר תהליך הלבנה וצביעה, ולכן מחירם זול יותר מהקאסטם. גם בעצם העיבוד יכול להיות שברמי קאסטם יש פחות עבודת יד מהקאסטם, וגם זה מוזיל את מחירו. מ"מ אין ספק ש"רמי קאסטם" יותר יוקרתי מסתם פאה של שיער טבעי.

ג. על פי מנהג הסוחרים "קאסטם" ו"רמי קאסטם" הם שני סוגים, וקשה להגדיר את ה"רמי קאסטם" כ"קאסטם פשוט".

בשיחה עם פאנית מומחית נתברר עוד כדלהלן:

א. יש בשוק הרבה ביטויים לפאות האלו, כגון "רמי קאסטם", "סמי קאסטם", "יורו קאסטם", וכולם הם פרי מחשבתם של כל חברה המיצרת אותם, כל אחד קורא לפאה היותר זולה בשם שלו. אין תקן שקובע מה זה "רמי קאסטם", כיון שהשם הזה שייך רק לחברת "פנינה", חברות אחרות קוראות לפאה היותר זולה בשם "יורו קאסטם" ואחרות קוראות לה "סמי קאסטם". ולכן המוכרת אינה צריכה לומר לקונה את השם שהיצרן קרא לה, בעיקר היא צריכה לומר ש"זה לא קאסטם", פירוש הדברים שזה הסוג הלא מובחר. אבל אי אפשר להגיד שזה שם גלובלי כמו המושג "קאסטם".

ב. השוק של הפאות מאוד פראי, אין שום תקן או פיקוח. בדרך כלל החילוק בין קאסטם הוא כנ"ל, אבל כל חברה יכולה לעשות כרצונה ולקרוא לפאות בשמות שהיא רוצה.

שיחות מעמיקות נוספות עם פיאניות העלו באופן ברור, שחוסר הידיעה במהות שמות הפאות גורם שהמוכרות מורות היתר לעצמן לבלבל את הקונות הצעירות שאינן מבינות, וקרה גם שמכרו שיער טבעי מעובד ומאיכות ירודה מאוד תחת שם כללי "קאסטם" ובמחיר של "קאסטם".

הפוסקים המתירים פאה, התירו גם פאה שיותר יפה משיער עצמה

בניגוד לטענה הנפוצה, שהפאה צריכה להיות "מכוערת" ולא להוסיף יופי לאשה, מצינו לגדולי פוסקי ההלכה, שהתירו דוקא פאה העשויה משיער טבעי נאה, המשמשת כתכשיט, אע"פ שהיא יותר יפה משיערה הטבעי של האשה.

כן הבין בדעת שלטי הגיבורים הגאון הספרדי רבי יעקב פארדו זצ"ל בספרו "אפי זוטרי" (על השו"ע אה"ע סי' כ"א ס"ק ט'), וזה לשונו: "הנה הר"ב החבי"ב [בעל כנסת הגדולה] באות ה' הביא לשון שלטי הגיבורים שכתב דדוקא שיער המחובר לגופה אסור, שע"י גילוי שערה מתגלה בשרה, והוי ליה מקומות המכוסים שבגופה. אבל שערות התלושים בפאה נכרית, אפי' תהיה עשויה משערותיה שרי, ואע"ג דקישוט הוא לה, הוי לה כשאר תכשיטין".

"וכמו בשיער אשה מונח לפניו, אינו כלום"

וכן כתב הגאון רבי אהרן וירמש זצ"ל, רב ואב"ד בעיר מיץ, מתלמידיו הגדולים של בעל "שאגת אריה", בספרו "מאורי אור" (חלק "קן טהור" למסכת נדרים דף ל'): "וגם החוש מכחיש, דשיער אינו הרהור כגילוי שוק וקול זמר. והלא לא אסרו לקרות כנגד פנים יפות. אלא על כרחך שיער [נאסר] מטעם כמוס, שליטת הקליפה, ואינו תימהון דוקא במחובר. וכמו בשיער אשה מונח לפניו, אינו כלום. וכמה דברים שלא נגלו טעמם... אלא טעמם ונימוקם עמם".

"אם השערות תלושין, אף שחוזרת ומתקשטת בהם"

וכן כתב הגאון רבי וואלף ברייער זצ"ל בשו"ת "נחלת בנימין" (סי' כ"ו): "אי לאו דגלי לן קרא דשיער באשה ערוה, הוה אמינא דאין לחוש כלל לשערותיה, אלא משום דמשבח לה קרא שמע מינה תאוה היא, עיין ברש"י ברכות ד', ובקרא כתיב שערך כעדר העזים, וקרא מקלס צוהר וזיו השערות כשיער העזים, ושערן מבהיק מרחוק, עיין רש"י שיר השירים. וכל הקילוס הוא בעודן מחוברת בבשרה, דוגמת שערות העזים, וכל זמן שהשערות מחוברות מקרי "שערך" ותאוה המה לעיניים, אמנם אם פאה נכרית על ראשה לא הוי קילוס. וכן אם השערות תלושין, אף שחוזרת ומתקשטת בהם, מכל מקום שוב לא תאוה היא וליכא שבח ולא מקרי ערוה".

"יכולין עתה לעשות הפאה נכרית יפה כל כך שתיראה כשערות עצמה"

וכן כתב הגאון רבי סיני שיפפער זצ"ל בשו"ת סתרי ומגיני (חלק ב' סי' מ"ד - נדפס לפני שמונים שנה, בשנת תרצ"ב): "וגם לחוש אחשדא שיסברו הרואים שהיא שערות עצמה היא חומרא גדולה, דכיון שיודעים העולם שיכולין עתה לעשות הפאה נכרית יפה כל כך שתיראה כשערות עצמה, אמאי נחשוד אותה". ועוד כתב, "דהפאה נכרית נעשית עתה בהדרת היופי".

"הרי הוא כפגר מת"

וכן כתב הגאון רבי עובדיה הדאיה זצ"ל בשו"ת ישכיל עבדי (חלק ז' אה"ע סי' ט"ז): "בדין פאה נכרית לנשים נשואות, אם דינה כמו שיער ראשה שאסור לגלותה משום הרהור, דלפעמים היא יותר יפה משיער ראשה ומייפה אותה יותר, ואתי לידי הרהור, וכן משום מראית העין, דהרואה נדמה לו שהן שערותיה ממש... קים להו לרבנן שאין יצה"ר שולט אלא בדבר הדבוק בגוף האשה עצמה, היינו הדבר הדבוק בגוף הערוה עצמה, דאין שליטה להיצה"ר אלא בדבר שיש לו נפש חיונית, לא בדבר שאין לו נפש חיונית, ולכן בנתלש מגוף האשה, דניטל ממנו נפש החיונית, הרי פקע ממנו אותה הערוה שהיתה עליו בזמן שהיה דבוק בגוף האשה, דהרי הוא כפגר מת שאין להיצה"ר שליטה בו".

"אין לנו להיכנס אם הוא מיפה אותה או לא"

וכן כתב מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל בשו"ת תבואות שמש (אה"ע סי' קל"ז): "לא אסרו חכמים לאשה שתתייפה כל מה שתוכל, רק שיהיה בהיתר, ועל האנשים לשמור עצמם שלא יביטו בהם. ואם באנו לזה, הלא כמה נשים יפיפיות שאפי' יכסו ראשן במטפחת ובצעיף, הלא רק מחמת רוב יופיין יש גירוי יצה"ר, האם נאסור עליהם לצאת לשוק או נאמר להם לכסות פניהם כגויים כדי שלא יביטו בהם אנשים. וגם ישנם היום הלובשים איזה כובעים או מטפחות על ראשן יוצאים מן הכלל ובוחרין בזה יותר משערותיהן ויש בזה גירוי יותר מהשיער, האם נאסור להם? גם צורת המלבושים של היום נשתנו, ואע"פ שמותרים ע"פ הדין, יש בהם גירוי יצר שמייפין האשה מאד, האם נאסור להם? אלא ודאי כל מה שהוא מותר ע"פ הדין, בין אם תכסה בבגד, או בשיער, העיקר הוא שלא יהיה מגופה, הוי ליה מלבוש על ראשה, ואין לנו להיכנס אם הוא מיפה אותה או לא, דזהו ענין הגברים שחובתם שלא להביט, ואפי' תהיה מכוסה בכובע אין ראוי להביט".

"נראית יפה עוד יותר מהשיער שלה עצמה"

וכן כתב בתורת מנחם להגאון מליובאוויטש זצ"ל (חלק ג' עמ' קפ"ח): "פאה נכרית הוא ענין שנוגע לבנים ובני בנים, לפרנסה ובריאות, כדאיתא בזהר, שהדבר נוגע לבני חיי ומזוני... ובפרט בזמננו (תשי"ד), שאפשר להשיג פאה נכרית בכל הצבעים, והיא נראית יפה עוד יותר מהשיער שלה עצמה, תתבונן האישה בעצמה מהי הסיבה האמיתית לכך שהיא אינה רוצה לחבוש פאה נכרית אלא מטפחת". וכן הביא בשמו בספר "כבודה בת מלך", שיש להעדיף פאה על מטפחת, אפי' אם הפאה יפה יותר מהשיער הטבעי של האשה, וביאר זאת בתשובה שהשיב לו וזה לשונו: "הרי זה (שיער עצמה) פריצות ע"י גופה, וזו (פאה נכרית) ע"י דבר זר (דלבוש הראש דומה ללבוש הרגל וכו')".

אין שום הלכה לאשה ללבוש בגד המכער אותה דוקא

וכן כתב הגאון רבי יוסף קאפח זצ"ל (קונטרס "המשביר", אוסף תשובות מכת"י דף מ'): "פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור [מעצב] כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית". וכן הביא בספר "ברכת משה" על הלכות ברכות (פרק א' סעיף מ"ב בהערה): "וכ"כ מורי הגאון זצ"ל בתשובה כתב יד וזה לשונו, גם כיום לדעתי יכולה הכלה לחבוש פאה נכרית יפה שביפות ונהדרה שבנהדרות, והכי איתא במשנה, והוי כיסוי ראש מעליא".

"הנה הוא טעות גמור"

וכן כתב הגאון רבי יצחק עבאדי שליט"א, בשו"ת אור יצחק (אה"ע סי' ג'): "ובענין פאה נכרית לאשת איש אי שרי או לא, הנה לפי מה שכתבנו שכל הטעם של כיסוי הראש הוא שלא תיראה מנוולת, וא"כ בפאה נכרית הרי היא מקיימת מצוות הכיסוי שאינה נראית מנוולת, ואדרבה פאה נכרית הרי היא כקליעה, ובקליעה כבר הבאנו ראיה מהגמ' לעיל דזה נוי לאשה והיפך מניוול. ואף שמשמעות כמה ספרים נראה שטעם כיסוי הראש הוא כדי שלא להראות יופיה, הנה הוא טעות גמור, ומזה יצא להם שאם היא לובשת פאה נכרית יפה זה עוד יותר גרוע, וההיפך הוא האמת".

גם בזמנם היו מומחים לייצר פאות קאסטם

וכן כתב הגאון רבי חיים דוב אלטוסקי שליט"א, בספר "חידושי בתרא" (על מסכת שבת סד:): "אין לדחות דשאני פאה נכרית דמתני', דלא היו מומחים כבזמנינו והיה ניכר שאין השיער שלה, מה שאין כן כשאין להכיר שאין השיער שלה יש להחמיר בכל הדינים כאילו שיער שלה מגולה, דזה אינו דהא רש"י והשלטי גיבורים הנ"ל פירשו שעושה כן כדי "שתיראה בעלת שיער", ואם יש להכיר דאין השיער שלה איך תיראה על ידה כ"בעלת" שיער, אלא על כרחך גם בזמנם היו מומחים ואע"פ כן מותר".

האיסור גורם את ההרהור

וכן כתב הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל, בשו"ת אז נדברו (חלק י"ד סי' מ"ח): "ואין לבדות מלבנו לדמות האיסור הסתכלות שבאה"ע סי' כ"א למלבושי נשים. הלאו דלא תתורו נאמר בעיקר על הסתכלות באשת איש (דאין זנות אלא באשת איש), והרבה מיני הסתכלות אסרו משום הרהור הנלמד בעיקר מ"ונשמרתם", וגם בענינים אלו אין לערבב הפרשיות, ואין לדון משם מה שמותר ומה שאסור להתלבש. והרי מפורש אמרו שאסור להסתכל על בגדי צבעונין, ואפי' הכי לא אסרו לאשה ללכת בבגדי צבעונין בשוק (ורק באדום אסרו, דהצבע ניכר מאוד גם מרחוק), והוא הדין באם הבגד כמראה הבשר, וכמובן שיש עוד לחלק מבגדי צבעונין, אבל אין לדמות זה לבשר מגולה ממש. ודמות ראיה שהאיסור גורם ההרהור, והרי בתולות פנויות יש שסוברים בשיטת השו"ע באה"ע סי' כ"א שנוהגות שלא ללכת בפריעת ראש, ואפי' הכי פסק באו"ח סי' ע"ה שאין איסור לקרות ק"ש כנגדה, ובנכריות מסתפק המ"ב דמותר, משמע אפי' אם דרכן לכסות, ויתכן שזה יותר מדמות ראיה שהאיסור גורם ההרהור וכאמור. וברור שאשה שאין שערותיה יפות ומתביישת לצאת בלא מטפחת, דמכל מקום כנגד שערה הטבעי אסור לומר דבר שבקדושה, ובכלל איסור פריעה הוי, וכשמכסה ראשה במטפחת או בפאה, אף שמתייפה בזה מכל מקום מותר".

"סיבת השוני היא גיל הפאה ולא איכות היופי"

וכן כתב הרה"ג ר' זאב שכטר שליט"א בקובץ אור ישראל (כ"א), וזה לשונו: "יש הטוענים שאין לדמות הפאה שלנו לפאה נכרית בדורות הקודמים שהתירום הפוסקים, משום שלא הצטיינו ביופיין כפאות שבזמנינו. והאמת היא שהפאה נכרית שהתירו הפוסקים היתה גם כן משיער טבעי של חברתה, ופשוט שהשיער הטבעי בדורות קודמים לא היה פחות יפה מהשיער הטבעי שבזמנינו. ונראה שהטוענים כן מתבססים על השוואות שהם ביצעו בין פאות של פעם להיום, ולא הבחינו שאת ההשוואה הם מבצעים בין פאה נכרית ישנה ומשומשת שלושים שנה או יותר לבין פאה נכרית חדשה של זמנינו, וסיבת השוני היא גיל הפאה ולא איכות היופי. והפוסקים שהתירו פאה נכרית לא חילקו, והתירו גם פאה נכרית חדשה. ויש שמבינים כי אין חילוק בין טבעי חדש מפעם להיום, אבל טוענים שהתסרוקות היום יותר דומות לשיער טבעי. אבל כבר מבואר בראשונים שהפאה נכרית היא לקישוט, וכי בדורות עברו לא ידעו לסרק הפאה שתיראה כמו קישוט, הלא כל זה מטרת הקישוט מאז ומעולם, וכי רק בדורנו יודעים לקשט ולסרק יפה. ובפרט שידוע כי בדורות שעברו היה להם טעם ליופי, ובדורנו נפוצים מאוד דברים שאין להם טעם וריח, וכל כמה חדשים יוצאת אופנה חדשה ומשונה".

  הורד את הקובץ: תשובת הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א בשו"ת "דת והלכה"
  ספר "ותשקט הארץ" (נשלח ע"י אחד הגולשים)
הדפסשלח לחברהוסף תגובהיש לך שאלה? שאל את הרב!
תגובות
1. רבקה בן צור (1/01/2012 11:37:28)
2. יוסי (4/01/2012 14:55:15)
3. סיגל (4/01/2012 14:55:54)
4. יונית אבועזיז (5/01/2012 15:09:21)
5. רפאל בן צבי (6/06/2012 15:07:55)

אולי תרצה לקרוא גם:

כשרות מכונות הגילוח
האם מותר לקחת פילגש בזמן הזה?
זכר למחצית השקל - מהו השיעור כיום?
צחצוח שיניים בתעניות
כיסוי ראש לנשים - מטפחת או פאה נכרית?
זכויות יוצרים, העתקת תקליטורים ותוכנות
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |